את עצמך מביעה שנאה
ככה נראה לי- את עצמך מביעה שנאה, כי אני מעיז לערער על משהו שנראה לך כ"כ מובן מאליו.
לשלם על בחורה.
אבל זה לא מובן מאליו, בטח שלא לאחר שנה וחצי שבה הבחורה שילמה על עצמה מרצונה החופשי, בחורה שמעידה על עצמה שהיא עצמאית מאוד, ועובדת בהיותה חיילת.
את לא מקבלת את זה שאי אפשר להמציא "חוקים חדשים", כללים חדשים בזוגיות קבועה.
זוגיות זה משהו עם חוקים שנבנים מן ההתחלה ומיושמים לאורך כל הדרך.
אם הצד השני, איננו מקבל את הכללים החדשים ( שזה בעצם מס חדש, מיסוי חדש ), זה חייב להוביל אל פירוד, אל גמר הקשר.
ואני מזהה את גמר הקשר, כבר עכשיו, כבר מהפוסט של פותחת השרשור. אני מזהה שזה רק שאלה של זמן לשיחת הפירוד " כי אני מרגישה שזה לא זה".
אבל אותו "זה", נולד מתוך הלב של פותחת השרשור, ללא שום הסבר הגיוני והוא זה ש"קופץ" על הקשר.
הלב של פותחת השרשור פועל כדי להכביד ולקלקל את הקשר הקיים, עד למיצוי המוחלט שלו.
הנסיבות הכלליות של הקשר- נותרו קבועות. כך גם התנהגותו של בן הזוג.
אי ההבנה הזה שלך וגם של אחרות, מעיד על תחושת זכאות נשית, שהיא תכונה מאוסה עליי וגם על גברים אחרים.
זה לא אומר שנשים הן שנואות באופן כללי, או בכל מצב.
אבל התכונה הזאת של "מגיע לי פינוק", ללא יכולת של ממש להסביר למה ואיך זה נולד לאחר שנה וחצי של הקשר- זו תכונה מאוסה ודוחה.
זו תכונה נשית מובהקת, שבהכרח מובילה לפירוד, מובילה לנטישה מצד הבחורה כלפי הגבר.
זה הוכחה נוספת לעניין שאין דבר כזה, זוגיות שנסבה על יחסים נטו.
היחסים נסבים על המון פרטים שוליים, כמו זה שפותחת השרשור מציינת, תשלומים, הוצאות, משאבים.
אם פותחת השרשור שילמה על עצמה עד עכשיו, היא חייבת להמשיך עם זה.
אחרת היא פועלת מתוך תאוות בצע ואולי גם מתוך כוונה נסתרת להכשיל את הקשר ולהפוך אותו לקשר של "זה לא זה".