את מביאה הרבה דוגמאות לאותו הדבר-
והתגובה הריגשית החזקה שלו "לא אכפת לך ממני" מראה שזו דינאמיקה שנובעת ממקומות עמוקים שקשורים ליחסים בין ההורים שלו.
אנשים לא מגיבים ככה על מחבת..
אין פה מה להתווכח על שעון מעורר ומחבתות-
הבעיה היא במקום אחר.
הוא רואה את עצמו בתור המבוגר האחראי (לקום בבקר, סדר, ניקיון וכו) ואותך בתור הילדה הבלאגניסטית שצריכה אותו כדי להצליח לארגן את החיים כמו שצריך. כל פעם שאת עושה משהו שחורג (שוכחת, לא מודיעה, לא שומרת על החפצים) הוא מרגיש שזו פגיעה אישית בו. הוא שומע שאת אומרת "אני אעשה מה שבא לי ולא אכפת לי ממך"
ברור לי שזה לא מה שאת אומרת- אבל בתוך הדינאמיקה שלכם זה מה שהוא שומע.
אם אתם שמערכת היחסים הזו תצליח שניכם צריכים לקחת אחריות.
הוא צריך לתת לך מקום, להבין שאת לא ילדה בת 15 שצריכה אבא/אמא כדי להצליח להתנהל בחיים, וגם להבין שאת רואה את המציאות קצת שונה ממנו. שאוכל חתולים במקרר לא נראה לך מגעיל וזה לא אישי נגדו..
את צריכה לקחת אחריות על החיים שלך. לקום בבקר בעצמך- כי זה מה שאנשים מבוגרים עושים(ולהפסיק עם התירוצים המטופשים). לדאוג לכל מה שקשור לחיים שלך בלי שהוא יתן לך הוראות הפעלה.
זוגיות זו פשרה.
הוא צריך להתפשר קצת על ה"חוקים שלו" ואת צריכה לבוא קצת לכיוונו.
אפשר לדבר על דברים ספציפיים ולהחליט מה מתאים לכם לעשות במשותף. אבל להשאיר את הסרטים של "לא אכפת לך ממני" בצד. אי אפשר לנהל שיחה נורמלית על מחבת משומשת ככה
