תמרי30 היחידה
New member
בעייה זוגית
הבעייה שלי היא כזו: אני כבת 30 נשואה לבעלי כמעט 8 שנים ויחד כבר 15 שנה, הבעיה העיקרית היא שאיבדתי את שני הוריי את אבי לפני 10 שנים ואת אימי לפני כשנתיים, כך שיש לי המון חסך רגשי מכיוון שאימי היתה מטפלת באבי המון שנים עד שהוא נפטר ולאחר מכן היא בעצמה חלתה עד שנפטרה, עד היום אני לא חושבת שיצא לי להתאבל כמו שצריך על העניין מכיון ששבוע אחרי שאימי נפטרה ילדתי את בתי השנייה וישר נפלתי לתוך ענייני תינוקת חדשה וכדומה, מעבר לכך יש לי ילד גדול כבן 7, אני מטורפת על שני הילדים וכך גם בעלי, אך הבעייה האמיתית היא שבעקבות המוות של אבי העליתי כ-35 ק"ג במשקל ולבעלי עוד כשיצאנו לאורך כל השנים זה מאד מאד הפריע, הבטחתי לו שאנחנו נתחתן אני אהייה רזה זה דבר שממש לא מומש על ידי, להיפך מרוב לחץ עוד עליתי 10 ק"ג לפני החתונה, מאז נולדו שני הילדים וכל לידה גררה את הקילוגרמים שלה, ובעלי לאורך כל השנים האלה מציק לי ומציק לי,שהבטחתי לו שאני אהיה רזה ולא קיימתי את הבטחתי ועברו כבר עוד מעט 8 שנים ואני עדיין באותו המצב והוא כבר לא מאמין לדיאטות שלי, (למרות שעכשיו לקחתי את עצמי בידיים וכבר ירדתי 10 ק"ג) אבל הוא מתעלם מכל הדברים הקשים שעברתי בחיים שכנראה גרמו לי להתנחם באוכל וממתקים (יש לציין כי כל האחים שלי שמנים וגם ההורים היו) בעלי הוא רזה מטבעו ולא עלה גרם מאז התיכון, לאורך השנים האלו היו לנו הרבה שיחות ומריבות קשות בעניין והוא טוען שהכל נובע מההשמנה שלי. בלי קשר לפי דעתי הוא עובר משבר של גיל 30 פלוס כי הוא כל הזמן אומר לי שהוא מסתכל על בנות צעירות ומתחילות איתו כל הזמן ובסופו של דבר הוא יבגוד כי אני לא עמדתי בהבטחה שלי והוא כל הזמן מנגן על העניין הזה, לפי דעתי הוא מזמן כבר לא אוהב אותי, וכבר כמה פעמים רבנו והוא יצא מהבית לכמה שעות להתאוור, האמת שאם אני ילחץ ויאמר לו לעזוב ,הוא פשוט יעשה את זה, כי הוא לא טורח להסתיר את זה שהוא חושב שבסופו של דבר נתגרש. עכשיו ,מכיון שאני ללא הורים וללא תמיכה, ומגיל 15 אני איתו ורק איתו, אני לא מסוגלת לתת לו ללכת, מה עוד שיש לנו 2 ילדים ,ואם נתגרש זה פשוט ישבור את הילד הגדול. אני מרגישה כאילו אני חיה על פצצת אטום, יבגוד בי לא יבגוד בי, ימצא אישה חדשה ויברח או שלא, ואני כאילו חיה על זמן שאול, התקשורת ביננו בזמן ויכוחים או ריבים היא כזו: הוא מסתכל בטלוויזיה ואני יושבת לידו ומדברת איתו והוא ממש לא מקשיב, מידי פעם זורק איזשהי הערה אבל ממש לא בעניין, אני חושבת שמכיוון שהוא אדם שקיבל הכל על מגש של כסף משמע: עבודה טובה עם משכורת טובה ורכב צמוד 2 ילדים מדהימים, בית חלומות עם גינה, אז הוא לא חווה מעולם משהו רגשי עמוק (גדל בבית חסר כל רגש) ולא עבר משבר של מוות של מישהו קרוב, לכן הוא מסתכל על מה שאין לו בחיים (צעירה כוסית שתבזבז את הכסף שלו על הפינוקים שלה) במקום להסתכל על מה שיש לו. רציתי שנצא לחופש אך הוא אמר שאין לו חשק לבלות איתי בשום מקום עד שאני לא אהייה רזה, אם אלה לא היו החיים שלי זה היה ממש מצחיק אותי אבל זה כל כך עצוב. עצות יתקבלו בברכה
הבעייה שלי היא כזו: אני כבת 30 נשואה לבעלי כמעט 8 שנים ויחד כבר 15 שנה, הבעיה העיקרית היא שאיבדתי את שני הוריי את אבי לפני 10 שנים ואת אימי לפני כשנתיים, כך שיש לי המון חסך רגשי מכיוון שאימי היתה מטפלת באבי המון שנים עד שהוא נפטר ולאחר מכן היא בעצמה חלתה עד שנפטרה, עד היום אני לא חושבת שיצא לי להתאבל כמו שצריך על העניין מכיון ששבוע אחרי שאימי נפטרה ילדתי את בתי השנייה וישר נפלתי לתוך ענייני תינוקת חדשה וכדומה, מעבר לכך יש לי ילד גדול כבן 7, אני מטורפת על שני הילדים וכך גם בעלי, אך הבעייה האמיתית היא שבעקבות המוות של אבי העליתי כ-35 ק"ג במשקל ולבעלי עוד כשיצאנו לאורך כל השנים זה מאד מאד הפריע, הבטחתי לו שאנחנו נתחתן אני אהייה רזה זה דבר שממש לא מומש על ידי, להיפך מרוב לחץ עוד עליתי 10 ק"ג לפני החתונה, מאז נולדו שני הילדים וכל לידה גררה את הקילוגרמים שלה, ובעלי לאורך כל השנים האלה מציק לי ומציק לי,שהבטחתי לו שאני אהיה רזה ולא קיימתי את הבטחתי ועברו כבר עוד מעט 8 שנים ואני עדיין באותו המצב והוא כבר לא מאמין לדיאטות שלי, (למרות שעכשיו לקחתי את עצמי בידיים וכבר ירדתי 10 ק"ג) אבל הוא מתעלם מכל הדברים הקשים שעברתי בחיים שכנראה גרמו לי להתנחם באוכל וממתקים (יש לציין כי כל האחים שלי שמנים וגם ההורים היו) בעלי הוא רזה מטבעו ולא עלה גרם מאז התיכון, לאורך השנים האלו היו לנו הרבה שיחות ומריבות קשות בעניין והוא טוען שהכל נובע מההשמנה שלי. בלי קשר לפי דעתי הוא עובר משבר של גיל 30 פלוס כי הוא כל הזמן אומר לי שהוא מסתכל על בנות צעירות ומתחילות איתו כל הזמן ובסופו של דבר הוא יבגוד כי אני לא עמדתי בהבטחה שלי והוא כל הזמן מנגן על העניין הזה, לפי דעתי הוא מזמן כבר לא אוהב אותי, וכבר כמה פעמים רבנו והוא יצא מהבית לכמה שעות להתאוור, האמת שאם אני ילחץ ויאמר לו לעזוב ,הוא פשוט יעשה את זה, כי הוא לא טורח להסתיר את זה שהוא חושב שבסופו של דבר נתגרש. עכשיו ,מכיון שאני ללא הורים וללא תמיכה, ומגיל 15 אני איתו ורק איתו, אני לא מסוגלת לתת לו ללכת, מה עוד שיש לנו 2 ילדים ,ואם נתגרש זה פשוט ישבור את הילד הגדול. אני מרגישה כאילו אני חיה על פצצת אטום, יבגוד בי לא יבגוד בי, ימצא אישה חדשה ויברח או שלא, ואני כאילו חיה על זמן שאול, התקשורת ביננו בזמן ויכוחים או ריבים היא כזו: הוא מסתכל בטלוויזיה ואני יושבת לידו ומדברת איתו והוא ממש לא מקשיב, מידי פעם זורק איזשהי הערה אבל ממש לא בעניין, אני חושבת שמכיוון שהוא אדם שקיבל הכל על מגש של כסף משמע: עבודה טובה עם משכורת טובה ורכב צמוד 2 ילדים מדהימים, בית חלומות עם גינה, אז הוא לא חווה מעולם משהו רגשי עמוק (גדל בבית חסר כל רגש) ולא עבר משבר של מוות של מישהו קרוב, לכן הוא מסתכל על מה שאין לו בחיים (צעירה כוסית שתבזבז את הכסף שלו על הפינוקים שלה) במקום להסתכל על מה שיש לו. רציתי שנצא לחופש אך הוא אמר שאין לו חשק לבלות איתי בשום מקום עד שאני לא אהייה רזה, אם אלה לא היו החיים שלי זה היה ממש מצחיק אותי אבל זה כל כך עצוב. עצות יתקבלו בברכה