בעייה של מתחילה

maya200404

New member
בעייה של מתחילה../images/Emo4.gif

קודם כל תודה על הפורום הנפלא הזה. סיימתי קורס הדרכה שיקומית של משרד הבריאות.אין ברשותי תואר אקדמי. עבדתי כחודש כסייעת לילד עם ניוון שרירים שרוב העבודה היתה עזרה בניידות,העבודה היתה במסגרת חטיבת הביניים שבה למד.הבעיה היתה שנקשרתי יתר על המידה לילד ולחבריו,בעצם הייתי כמו חברה שלו,שאל שאלות הוא והחברים בכיתה. הייתי מן סוג של תלמידה בכיתה,לא ראיתי את עצמי כחלק מהצוות ולכן הייתי צריכה לעזוב.. כרגע אני עובדת כסייעת/מדריכה לילד בן 10 בביה"ס. הילד נמצא ממש בסיכון .נוצרים מצבים שהוא בכלל לא מקשיב לי,יושב כל היום מול המחשב בבי"ס ומשחק.לכיתה הוא לא נכנס. מאוד מופרע ולא רגוע. כשאני מנסה לקרוא איתו מספר הוא קם והולך,לא מעוניין לעשות שום דבר הקשור ללימודים. לאחר שיחה עם המורת שילוב והמנהלת נודע לי שמדובר במשפחה חד הורית.האמא לא משתפת פעולה לצורך אבחון וטיפול מקצועי. מורת השילוב עבדה איתו כחודש.היא הצליחה להושיב אותי לשחק בקלפים,לקרוא איתו וכו'.דיברתי איתה והגעתי למסקנה שפשוט צריך להיות אסרטיבים וקשוחים איתו. היו מצבים שהוא בעט בי,הוא מקלל בלי סוף. בפגישת ההכרות בינינו הצגתי את עצמי,אמרתי לו שנלמד יחד ונהיה חברים טובים... בביה"ס מתקיים פעם בשבוע מפגש בין המורים למדריכים מבי"ס וינגייט בנוגע לניתוח התנהגות.למפגש זה עליי להגיע. אני עובדת איתו יומיים ומתוסכלת. אני בדילמה אם להמשיך לעבוד איתו... ממש לא נעים לשמוע את הקללות שלו וחוסר ההקשבה והתיאום ביננו.אני גם מרגישה מתוסכלת בכך שאחרי יום לימודים הוא בכלל לא התעסק במשהו שנוגע ללימודים.אני גם לא חושבת שהמצב ישתפר בקרוב... מה דעתכם? להודיע על עזיבה? להמשיך לעבוד שם עוד תקופה? נורא מתסכל אותי שכפי שנראה עכשיו,מצבו לא ישתפר בזמן הקרוב ואני נורא רוצה לעזור לו. תודה
 

maya200404

New member
ועוד משהו

המורת שילוב שעבדה איתו היא גם מאבחנת דידקטית.כשנודע לי הדבר שמחתי כל כך שאוכל לעשות עבודה כזו מאתגרת וחשובה מאוד הרים לי את האגו. גם המחנכת שלו אמרה לי שאני לא יודעת למה אני נכנסת... אני נורא פוחדת שיום אחר יום אני יחזור מתוסכלת מכל ההתנהגות הזו שלו..
 
מסתבר שהילד לא טיפש...

נשמע שאת מאד מתוסכלת, ומרגישה חסרת אונים, מחוסר שיתוף הפעולה של הילד ושל המשפחה. אינני מכירה את הקורס השיקומי שעברת, אך ייתכן שהוא לא מספיק כדי לעבוד בחינוך ולשקם ילד. גם מי שעובר פי כמה וכמה קורסים לא יכול תוך יומיים שלושה לשקם ילד. בנוסף, יש הגדרה שגויה - הילד לא לגמרי טיפש, הרי את לא לומדת איתו את השיעורים, ואת לא באמת חברה שלו. גם הוא יודע שאת נמצאת איתו במערכת הזו כדי לעזור לו בלימודים. כדאי מאד למצוא אפיק שבו הוא מתעניין. אם הוא אוהב לשחק במחשב, תתחילי מהמקום הזה, תני לו את הכבוד שלו במה שהוא אוהב, יודע ורוצה. משם מדי פעם למשוך אותו לרגעים בודדים ללמידה, קצת להראות את הקשר בין הפעילות שהוא אוהב לפעילות שהוא נדרש. הציפיה שלך, שמשהו יקרה כל כך מהר - היא ציפית שווא. יש ניסויים מסוימים בכימיה, במדע, שקורים תוך שניות או ימים. אפילו בדיקת דם מסובכת יותר - זמן התוצאה הוא ארוך יותר. קחי הרבה אוויר, תנשמי היטב, תציבי לפנייך משימות קטנטנות כל יום. וגם לשוחח איתו ולהתחבר אליו מהמקומות שהוא טוב - יכול לעזור לקשר יותר נחמד. הוא מקלל ובועט וכועס - יכול להיות (זו רק השערה בלתי מבוססת, כי אינני מכירה את המבנה הנפשי של הילד) שזו תגובתו לכל המערכת המתסכלת שהוא נמצא בה. תביני את הכעס שלו, תבדקי איתו למה הוא כועס. הדבר האחרון שתעשי - זה להכריח אותו ללמוד. כשהוא יבין שאת איתו, הוא יכול לשתף פעולה. אולי. הלוואי. בהצלחה !
 

maya200404

New member
יונה קודם כל

תודה. מה שנראה לי זה שאני צריכה להפחית מהציפיות שלי לגבי הישיבה איתו לקריאה ולעבודות כיתה. היום קרה משהו לא נעים... לחצתי על הילד שיקום מהמחשב ויקרא קצת בספר.אחרי שהוא סירב הלכתי למנהלת שהגיעה אליו,צעקה עליו ואמרה לו שיעשה כדבריי. לאחר מכן הילד פשוט החל לבעוט בי כמה בעיטת,וסתר לי בלחי. אולי יכולתי להבליג אבל ניגשתי למנהלת שמיד החליטה להשעות אותו. כתוצאה מכך אני לא הולכת לעבודה. אני חוששת לאבד את מקום העבודה יכול להיות שלא הייתי צריכה לעדכן את המורה על ההתנהגות המחפירה שלו. מה שבטוח לא עשיתי בעצתך והכרחתי אותו ללמוד. פשוט בסוף היום כשהמחנכת או המנהלת שואלות אותי מה הוא עשה במשך היום לא נראה לי סביר ונכון לענות להם שהוא שיחק רק במחשב. אולי הם יתאכזבו מזה...מצפות ממני ליותר.. אני מקווה שאחזור לעבוד איתו משום שחשובה לי העבודה הזו. מדובר בעבודה ברשות מקומית. בואי נניח שאת המנהלת,היית פונה למינהל החינוך להחלפה של סייעת? אני מאוד מודה לך.
 
את מלמדת !! זה מה שאת צריכה להגיד,

כי זה מה שאת תעשי - רק הלמידה היא שונה. את מלמדת אותו לשבת במחיצתך, לשוחח, כפי שצריך. זה לימוד הכי חשוב, ורק אחר כך יהיה פנוי לחומר לימודי קונבנציונלי. הילד לא פנוי !!! זה ברור. כל המערכת נגדו - זה לגמרי שקוף. מה שצריך, זה עכשיו לקנות את אמונו בחזרה, וזה לוקח יותר זמן אחרי שנהרס האמון מאשר לפני כן. לאט לאט, לשבת איתו, לשוחח, מדי פעם להתעניין במה שהוא משחק, לבקש ממנו להסביר. לפעמים אפילו אפשר לעשות משהו שונה : הוא יספר על המחשב, ואת כותבת מה שהוא אומר, תדפיסי ותראי לו שיש לו סיפור שלו. למחרת שוב, ותבקשי, שעכשיו יספר משהו חדש מאתמול על המחשב. תתלהבי מהסיפור המחשבי... תתלהבי מכך שהוא משתף פעולה, תשתפי אותו בהתלהבות שלך מהדברים הטובים שהוא עושה. זה כן נקרא ללמד אותו רק לא בדרך רגילה, כי הוא ילד שונה ולא רגיל. הוא מבואס, מתוסכל, ומתעצבן כמו כל אחד שהיה מתעצבן מכך שצועקים עליו... תנסי דרך שונה, ואת בהחלט מלמדת אותו. השאלה מה יותר חשוב לך - הילד - או המערכת... זו החלטה שלך.
 
למעלה