בעיית מוטיבציה

[אורידיקה]

המנחה דווקא בסדר

היא אישה מאד נחמדה ומקצועית, היא מאד מעריכה אותי. היא הציעה לי בזמנו להנחות אותי (ולא אני פניתי אליה). אבל נראה לי שהגישה שלה היא שהאחריות היא שלי. כשאני עובדת אז היא מאד תומכת, זמינה תמיד ועונה למיילים באופן מיידי ומעורר השתאות, אבל כשאני "נעלמת" היא לא מחפשת אותי...

 

[gilgalad]

אני לא חושבת

שמנחה צריך לחפש את הסטודנט בשלב הזה (דוקטורט). את כן צריכה לעשות חושבים עד כמה התואר הזה יעזור לך בעתיד וכמה הוא מקדם אותך. אם לא, אז לא. לדעתי.

 

[אורידיקה]

זו תואר שני, אבל אני מסכימה בעניין המנחה

 

[ניצת הגפן]

../images/Emo201.gif ואוו... מקווה שזו הבחירה הנכונה

עבורך... ושתמצאי באמת דברים שאת יותר נהנית לעשות. (אגב, תמיד אפשר ללכת עם נושא דומה ולחפש מנחה שאחר, שיהיה יותר "כמוך" בתפישות.... וכך לא תצטרכי לוותר לגמרי אם זה משהו שאת אוהבת לעשות)

 

[אורידיקה]

אולי לא הסברתי את עצמי טוב

המנחה באמת בסדר. פשוט הגישה שלה הא להעביר את האחריות על משמעת עצמית, מוטיבציה וכו' לסטודנט. בכל מקרה, אני מניחה שאני צריכה לתפוס את עצמי בידיים, כמו שהציעו (תסלחו לי, כבר לא זוכרת מי), להעביר את עצמי לספריה (טכנית זה נוח כי אני גרה מול האונ'), למצוא שוטר (כבר יש מתנדב

), ולסיים מקווה שאני אעמוד בכל זה

 

[gilgalad]

אני בכלל לא ../images/Emo10.gif ודווקא מאוד ../images/Emo13.gif מאז

ההחלטה. אבל תודה. אני לא יכולה לקחת את הנושא כי המיכשור קיים רק אצלה והרעיון הוא שלה לחלוטין. לנסות אצל מישהו אחר זאת תהיה גניבה. וגם ככה נמאס לי.

 

[צבת ים ירוקה]

הצעה קטנה

אם תבחרי להמשיך, אולי עבודה בספריה תמזער את הקושי? פשוט לקחת את החומרים שאת צריכה ולהגיע לספריה, שם כבר תהיי בסביבה שמעודדת עבודה אקדמית, ואולי תצליחי להתקדם. יכול להיות שכשתהיי עסוקה במחקר הוא יעניין אותך. ממקום חיצוני, של מישהי שהמחקר יושב לידה והיא לא רוצה לגעת בו, קשה להתחיל. כשנמצאים בתוך העבודה העניין מתעורר, כך זה לפחות במקרה שלי. הרבה פעמים קשה לי להביא את עצמי לכדי עבודה. כשאני בתוך העבודה, מעניין לי. גם לי היה קשה עם התזה ובכל זאת החלטתי לסיים (ועכשיו אני עסוקה בדוקטורט... לא שזה קל יותר) ואת התזה כתבתי בעיקר בחודש-חודשיים של עבודה מאומצת. לסטודנטים שמתקשים אני ממליצה - אם אתם לא שואפים להמשיך לדוקטורט (ורשמת שאינך רואה את עתידך באקדמיה), אין לתזה ערך. מספיק לסיים את חובות התואר השני ולהמשיך הלאה. תואר שני הוא תואר שני, עם או בלי תזה.

 

[שפרהפועה]

כאילו שאני כתבתי את זה... בהצלחה!

 

[MissScotland2004]

אם המאמץ לסיים הוא לא כזה גדול...

אני דווקא בעד לסיים את מה שהתחלת. כזו אני. מהסיפור שלך נשמע שאת החלק הארי כבר סיימת ואת פשוט עוברת שלב לא נעים עכשיו וחסר מוטיבציה. אני דוקא (להבדיל מהרוב פה) הייתי מנסה להתגבר על המכשול הזה ולנסות לסיים. תגייסי את כל מה שאת צריכה, מנחה, משפחה, חברים, יועצים, שיעזרו ויתמכו בך. כתבת פה גם שזה אפילו לא עניין של זמן ומגבלות בעבודה, אלו דוקא נוחים מאד על מנת לסיים תיזה. בקיצור, אני אישית דוקא בעד כן לסיים, בעיקר בהסתמך על העובדה שלא מדובר בהמון עבודה. באופן יותר כללי אני חושבת שהכי חשוב זה לעשות החלטה. סתם להגרר עם זה לא לפה ולא לשם מציק לך ורק גורע.