בעיית תקשורת ביתי <---> בת זוגתי

[זהב טה ו ר]

ברור שאסור לוותר על קבלת עזרה!!

מכיוון שאת "אורחת" אולי לא שמת לב שהגישה הכללית בפורום הזה הוא לקבל כמה שיותר סיוע מבעלי המקצוע המתאימים.

וכאן הדגש הוא על "מתאימים". גם הפסיכולוגית הכי מוכשרת לא מתאימה לכל אחד, קל וחומר בוגר קורס הורות זה או אחר, שיתכן וקיימת נגדו תלונה במשטרה על התעללות בילדיו.

 

[narkis10]

בעיית תקשורת ביתי <---> בת זוגתי

שלום לכולכם,
אני חדש בפורם זה, אבקש חוות דעתכם לדרכי טיפול.

ביתי בת 12 ובת זוגתי אינן מסתדרות בלשון המעטה (כיום אינן מדברות בניהן כלל)
בעיה זו מאוד מטרידה ומפריעה בניהול חיי המשפחה.

תודה

 

[mother cat]

אפשר קצת יותר פרטים?

מאד קשה ליעץ על בסיס "לא מסתדרות". מה זה אומר? סביב מה התפתח המצב שהן אינן מדברות?

האם זו ביתך היחידה? האם לזוגתך ילדים? כמה זמן אתם יחד? ולפני כמה זמן נפרדת מאמה של הילדה? וכמובן - האם הילדה גרה אתכם? חלקית? כל הזמן? אמה בתמונה?

שתף אותנו קצת יותר ואולי נוכל לתת תובנות.

 

[narkis10]

הוספת פרטים

אני אב ל- 3 ילדים גיל 12 וגיל 8-תאומים, אלמן מזה 5 שנים......
לזוגתי ילדה בת 7

ובכן לא מסתדרות אומר שום דבר, אין תקשורת אחת כועסת על השניה
וכך נוצר אנטי אחת לשניה, כיום אפילו לא מדברות אחת עם השניה

הויכוח הזה מורכב (לדעתי בלבד)אצל הילדה: האובדן, גיל הבגרות, אמא חורגת, ... הכל התחבר יחד
בת הזוג: בניסיונות לקבל שליטה וסמכות בבית, היא קיבלה אנטי.


תודה על תשובותכם

 

[ספרקית]

צהריים טובים

נשמע שהמצב בביתכם מורכב מאוד.
כל הכבוד על המודעות שלך לנושא. חיפוש עזרה הוא כבר צעד ענק בדרך לפתרון.

מה בת זוגך חושבת על הנושא? האם היא מעוניינת לשפר את מערכת היחסים עם הילדה?
אם יש שיתוף פעולה מצד בת זוגך, אני ממליצה לכם מאוד ללכת לייעוץ הורי. אני חושבת שאיש/אשת מקצוע יוכלו לעזור לכם רבות בשיפור האווירה בבית.

אצלנו בבית המצב דומה. גם אני אלמנה עם בת (בת 11) ובעלי הביא עימו בת (כיום בת 6) למשפחה ובנוסף של לנו בן משותף (בן שנתיים).
לרוב יש אצלנו סוג של אידיליה אבל יש גם תקופות קשות יותר. תקופות בהן הבת שלי מרגישה שאיכפת לבן זוגי רק מביתו ולא ממנה.תקופות בהן הבת שלו מרגישה פחות שייכת למשפחה ופחות אהובה (זה ממש לא נכון אבל קשה לשנות הרגשה). תקופות בהן הבנות פחות מסתדרות ביניהן וכולנו הופכים להיות יותר מתוחים.

אנחנו מנסים להביא לתקופות ארוכות יותר של אידיליה באמצעות המון שיחות בינינו וניסיון להגיע לקו חינוכי משותף וגם ע"י הרשמה לקורס הדרכת הורים באדלר שעומד להיפתח ממש בימים אלו (אז אוכל לספר עד כמה זה עזר רק בעתיד). גם בתי נמצאת בפתחו של גיל ההתבגרות המאתגר אבל אנחנו מאמינים שהתשובות נמצאות אצלנו. מאמינים שאם נעשה את הסוויץ' הנכון אצלנו, גם הילדות יתיישרו לפי הקו שנציג.

שיהיה בהצלחה (לכולנו

)!

 

[זהב טה ו ר]

באדלר תבררי טוב טוב מי המדריכים

יש שם כמה מדריכים שאצלם "הסנדלר הולך יחף"

 

[azaria]

ואחרים שאצלם הסנדל או הכפכף מתעופפים...

לא בוחלים שם בשיטות.... מעניינות.
כמו למשל לשבת פיזית על ילד צורח ומתנגד, עד שיאמר "רוצה אני"

 

[זהב טה ו ר]

הכוונה היתה גם לאלימות פיזית נגד ילדים

 

[azaria]

כן, אבל אלה לא עשבים שוטים שם. זה חלק מהשיטה!

לאדלר יש גישה מאוד... מעניינת בעניין מלחמת כוחות בין הורים לילדים, השלטת סמכות ומרות, שימוש ביתרון הגודל והכוח הפיזיים, ועוד.

 

[זהב טה ו ר]

באמת????.

וואוו, זה מסביר המון!!!
לא ידעתי.

(חחח.... יתרון הגודל והכח הפיזי מול מתבגרים... טוב שהילדים שלי לא יודעים את זה, אני הכי נמוכה בבית)

 

[atalia]

לא התכוונת לד"ר שולמית בלנק ?

שיטת המקל-ד"ר שולמית בלנק

כי באדלר עד כמה שזכור לי הגישה אחרת.

 

[azaria]

לא אליה תכוונתי.

אבל בנתיים חיפשתי קצת וניסיתי למצוא סימוכין ל"ידע אישי, חמש לירות" שפיזרתי פה לגבי גישת אדלר - ולא מצאתי. יתכן ש הזכרון שלי "קצת" הגזים.
אז נא לצנזר הרבה הרבהמן החריפות של מה שכתבתי למעלה על הגישה שלהם. כנראהשהיא איננה כל כך בוטה. לפחות לא בכתובים ובפומבי.

 

[ספרקית]

אני אדווח לכם בהמשך

 

[זהב טה ו ר]

אכן זה קצת משנה את המצב

מחד, נראה שביתך הגיעה לגיל שבו היא רוצה להתמודד עם מצבה המיוחד, אבל לא ממש יודעת איך. אם היא פתוחה למצב טיפולי כלשהו, נראה לי שמאד מאד רצוי שתמצא עבורה (אפשר גם דרך קופ"ח) מישהו שיוכל לעזור לה להתמודד עם האבדן שחוותה.

אבל אין דין בת-זוג של אב אלמן כבת זוג לאב גרוש.
משפט המפתח של המתבגרת של בן-זוגי הוא "היא לא אמא שלי!", מה שדורש התייחסות שונה - כך נראה לי - כשלמתבגרת החביבה אין אם אחרת. הרי בסופו של דבר מי שתדבר איתה על חזיות, טמפונים וגלולות זו היא...
ומתבגרים... הו, מתבגרים.... אכן, צריך עצבים של ברזל כדי להתמודד איתם, וכמובן שהדרכה להתייחסות במצב המיוחד שלכם לא תזיק.

מאידך, זוגתך היא אשה בוגרת, שעברה מזמן את גיל ה"אני לא מדברת איתה". לשום הורה אין את הפריבילגיה הזו, גם אם לפעמים אנחנו מאד מאד רוצים. אני מאד מקווה שזוגתך מבינה את זה, ומוכנה ללכת איתך בכדי לקבל את ההדרכה הנדרשת..

בהצלחה!

 

[mother cat]

אפרופו "את לא אמא שלי"

לפני שהתחתנתי יצא לי לדבר עם אמא שלי על כל הנושא ושתינו היינו בטוחות שיבוא יום ואני אשמע את המשפט "את לא אמא שלי!", סביר להניח שעם איזה טריקת דלת לסיום.... אמרתי לאמא שלי שהתשובה שלי תהיה no, but i'm the closest thing you've got to a mother...

מודה שעד היום זה לא נאמר לי. אני נזהרת במילותי לידם, אבל הם מקבלים בהחלט שאני "הורה" ושיש לי זכות החלטה ככזו... זה לא שהחיים נפלאים - אבל הקטע הספציפי הזה נחסך ממני...

סתם, מה שכתבת הזכיר לי את זה, אז רציתי לשתף.
וכן, אין דין זוגתו של גרוש כדין זוגתו של אלמן...

 

[azaria]

רק אל תתאהבי בתשובהותשלפי אותה אוטומטית כש...

כי אפשר לחשוב על כל מיני מצבים שבהם לא זו תהיה התשובה הטובה או המתאימה ביותר.
למרות שבהחלט יש המון מצבים בהם זו בדיוק התשובה ההולמת.

 

[mother cat]

ברור!

למרות ששוב - טרם נתקלתי בסיטואציה בה הייתי צריכה לשלוף את זה בכלל...

האמת שהיו דווקא מצבים מביכים בהם פונים אלי בתור אמא של הילדים לידם - ואז אני מוצאת שאני לא תמיד יודעת איך להגיב. האם באמת המוכרת בחנות הנעליים צריכה לדעת שאני לא אמא של הילדה אלא אשתו של אבא ושאמא שלה נפטרה מסרטן כשהיתה בת 5? (הילדה פעם נאמה את כל הנאום הזה למוכרת מסכנה שרצתה לקבור את עצמה...), או שעדיף לחייך יפה ולתת למוכרת להניח מה שהיא רוצה? ואז איך הילדים יקבלו את זה? בהתחלה זה היה מאד מביך... היום הילדים מספיק בוגרים ומספיק מבינים כדי לא להתרגש, וכבר שמעתי אותם אומרים לחברים שלהם דברים כמו "אמא שלי אמרה..." או "ההורים שלי..." פשוט כי זה קל יותר מאשר להגיד "אשתו של אבא...".

 

[azaria]

ומצד שני, נמנעת מאיתנו התשובה האולטימטיבית

לשאלת הילדים הפופולארית "אבל למה?!"
חמותי ענתה על זה "Cause I'm your mother, and I said so"' ואשתי שנשבעה בילדותה שאת זה היא לעולם לא תגיד לילדיה, התבגרה מאז והחכימה, וכמובן שאימצה את האמירה הזו.
אבל אני, בתור "רק בעלה של אמא" לא הייתי מוסמך להשתמש באמירות שכאלה.

 

[זהב טה ו ר]

חחח....

לו לא הייתי בת יחידה הייתי חושבת שאני גיסתך...
(אגב, זה הולך יחד עם "אם תמשיכי להתנדנד על הכסא תיפלי ותשברי את הראש" ו"עבדתי שעות להכין את הארוחה, ואף אחד לא מעריף את זה")

 

[אדמiנית]

ומה עם

"טוב שהראש שלך מחובר לכתפיים, אחרת היית שוכח/ת אותו איפשהו"