בעיקבות הדירבונו של דור הכרה בחינוך

SupermanZW

Well-known member
אבל זה מוגבל בזמן

דמי אבטלה אפשר לקבל במשך חצי שנה לכל היותר, לאחר מכן לא מקבלים דמי אבטלה, האם גם כשלא יקבלו המובטלים דמי אבטלה ניתן יהיה להעסיק אותם בתפקידים שהצעת בתנאים אלה (כלומר ללא שכר) או שבכל זאת תצטרך הממשלה להוסיף כסף לתקציב כדי להעסיק גם אנשים שהם מובטלים למעלה מחצי שנה? האבטלה צפויה להתגבר בטווח הארוך, עקב התייעלות תעשייתית אשר רק תמשיך להתקדם, כיום יש 10% מובטלים, בעוד 30 שנה אני צופה שיהיו 30%, האם גם אז יוכל לעבוד הפתרון שהצעת?
 
חכה רגע עם השלושים שנה...

בוא נגיד שללא ספק ללא תמריץ כספי הממשלה לא תוכל להעסיק אנשים- אחרת זו באמת עבדות, וזו ממש לא הכוונה שלי. אני אומר שוב, מה שעמד לי בראש אלו אותם מובטלים שקריית מלאכי שהתראיינו לעיתון וסיפרו שמצד אחד הם לא עושים כלום אבל מצד שני- העיר מטונפת. אם הם מקבלים אבטלה- אפשר לנצח אותה כתשלום לעבודות חיוניות. לא לכבודם? אין בעיה, אל תחתמו אבטלה. ורופא? אי אפשר לתת לו לשבת יום אחד בשבוע בשכונות מצוקה ולתת מהידע שלו לאותם אלו שבדרך כלל אין להם כסף לרופאים טובים יותר? וכלכלן- שיעזור לעמותות שהן מלכ"רים? או משהו בסיגנון? שוב- אפשר להיות מאוד יצירתיים ולשפר את איכות חיי כולנו באמצעות ניצול שוק עבודה שקוראים לו- מובטלים. אני בעד להמשיך לשלם אבטלה מעבר לחצי שנה. נניח עד גיל 55 ומאז- ביטוח לאומי של פנסיה או משהו כזה- אלא אם האדם מתנדב להמשיך לעבוד דרך דמי האבטלה. כמובן שהתשלום יהיה מינימלי יחסית למה שיוכל להשיג בחוץ- יעני תהיה לו אמביציה לשנות את מצבו. אבל גם הוא לא ירעב ללחם (חצי שנה אבטלה תבוטל) וגם המדינה כולה תרויח... תקן אותי איפה שצריך?
 

SupermanZW

Well-known member
תגובה

מה שאתה מציע עכשיו ניתן למימוש, אך עדיין אינו אידיאלי. אדם החי מדמי אבטלה חי בעוני, אם יבצע עבודות בזמן שהוא מקבל דמי אבטלה הוא מקבל את אותו כסף תמורת ביצוע עבודות (אז כבר צריך לשנות את שמם של דמי האבטלה לדמי שירות קהילתי או משהו בסגנון, כי אם הוא עובד הוא אינו מובטל) אבל ממשיך לחיות בעוני, עם הזמן האבטלה תגדל עקב ההתייעלות הבלתי נמנעת ויותר אנשים יבצעו שירותים קהילתיים אך עם זאת יחיו בעוני, אמנם איכות החיים של חלק מהאנשים תגדל, אך של מבצעי השירותים הקהילתיים (אשר ילכו ויתרבו בהתמדה) תרד וסיכוייהם למצוא משרות המשלמות שכר המאפשר מחיה סבירה (כלומר הוצאתם ממעגל העוני) ילכו וירדו בהתמדה, בטווח הארוך יגרום הפתרון הנחמד שלך להורדת כמות ניכרת של אנשים למעגל העוני, הם יבצעו שירותים חיוניים אך יהיו אומללים בעצמם.
 
אבל אתה אומר שבכל מקרה הם יפלו

למעגל העוני. משמע- הפתרון שלי לא משנה דבר בענין הזה, אלא רק מציל אותם מרעב. אולי עוני, אולי חיים צנועים, אבל כיום המשמעות של אבטלה לחצי שנה הינה רעב אחריה... ובכיף- תקרא לזה עבודה קהילתית...אין לי בעיה עם שמות...
 

SupermanZW

Well-known member
אני הצעתי פתרון שיוכל להקטין את

האבטלה, והוא להוריד את שעות העבודה למשרה תוך שמירה על כך שהשכר החודשי למשרה מלאה (גם לאחר קיצוץ השעות) לא ירד כל אימת שהביקוש לעובדים ירד, במקום שיצטרכו כל תקופה פחות עובדים לביצוע אותה עבודה יצטרכו אותה כמות עובדים אשר יעבדו פחות שעות וגם יהיו להם יותר שעות פנאי, תוך ויסות נפח המשרה המלאה למצב שיוביל לאבטלה מינימלית, וכך ירדו כמה שפחות אנשים למעגל העוני.
 
אפשר לנסות אותך?

רק הקדמה. אני לרגע לא טוען שמה שאני אומר נכון או שמה שאחרים אומרים לא נכון. אנחנו "משחקים", נכון? בודקים רעיונות, מנסים להפיל תיאוריות. בסה"כ לכל אחד מאיתנו צורת מחשבה שונה שעשויה לתרום ברגעים ומצבים אלו או אחרים... ואחרי שסיימנו עם זה... אם נעשה את מה שאתה עושה, מה יהיה על המעסיקים הקטנים? הגדולים ישרדו, הבינוניים ילחמו, והקטנים? ישפטו את הרגל? ואז לא רק שלא הקטנת את האבטלה- אלא הוספת אליה כאת כל בעלי העסקים הקטנים... נכון או לא?
 

SupermanZW

Well-known member
תגובה

המעסיקים הקטנים ימשיכו אף הם להעסיק את אותה כמות עובדים ולספק את אותה סחורה (או אותם שירותים) בדיוק באותה כמות ואיכות כאשר העובדים עובדים פחות שעות, כי עקב ההתייעלות הם מסוגלים לעשות את אותו הדבר בפחות זמן, הדבר לא יסב הוצאה נוספת לאף מעסיק ולכן אין לצפות שזה מה שיפיל את העסקים הקטנים או עסקים כלשהם.
 
זה בהנחה שאכן העובדים יתיעלו

ויעשו אותה עבודה בפחות זמן. אבל מכאן הגעתי למשהו אחר בעייתי (אולי אני פשוט לא מבין). אם העובדים יתיעלו- הם יעבדו פחות זמן בשביל אותה משכורת ואף אחד לא יאכל אותה. אבל אם כך- המעביד לא יזדקק לעובדים חדשים ושוב- לא שינינו את פני האבטלה... אני רוצה להדגיש- מלבד סימסטר אחד בכלכלה אין לי ידע פרקטי. חוץ מהחיים. אני לומד מכל דבר ומכל נסיון שאנשים שיתפו אותי. אני לא מתימר להבין או לדעת. אני רוצה למצוא דרכים לפתור בעיות ולהקל על כולנו את החיים. זה הכל...
 

SupermanZW

Well-known member
את ההתייעלות אנו רואים כל הזמן

את המוצרים והשירותים שאנחנו צורכים אנחנו ממשיכים לקבל באותו אופן, אך האנשים שמספקים לנו את המוצרים והשירותים הולכים ומתמעטים. הפתרון שלי אינו פתרון פלא, יתכן שלא יקטין את האבטלה, אך הוא ימנע את הגדלתה, הפתרון שלך אינו יכול למנוע את הגדלתה, אולי שילוב בין הפתרון שלי לשלך הוא הפתרון, כלומר הקטנת כמות השעות למשרה בד בבד עם שילוב מובטלים בעבודות קהילתיות.
 
אתה למעשה אומר שאחת לכמה זמן יש

לאבחן את שוק העבודה (נייח פעם ב10 שנים) ולתכנן את גודל המשרה לפי הצרכים העכשויים. ואז תוכל לשמור על כמות מובטלים קבועה? כי אם יש יותר מדי עובדים- פשוט תקצץ את השעות ויצטרכו אותם שוב? משהו כזה?
 

SupermanZW

Well-known member
כן, בערך כך

אך השאיפה היא להקטין את כמות המובטלים ובויסות להקטין את כמות השעות למשרה כך שיצטרכו כל "פעימה" מעט יותר עובדים, כדי לאפשר לעסקים להסתגל ובד בבד להקטין את האבטלה.
 
ואז, מצד שני

אתה שם משהו כמו התוכנית שלי שתבטיח למובטלים גלגל הצלה מפני רעב ובו בזמן תעלה את רמת החיים של כולנו?
 
ו...? מה אנחנו עושים בנידון?

מוחאים לעצמינו כף או מנסחים מסמך שנבקש עליו שיפורים וביקורות מאנשים שמבינים (יותר ממני לפחות) מה הם אומרים?
 

SupermanZW

Well-known member
כדאי לנסח מסמך ולבקש ביקורת

שלך לי סעיפים של רעיונותיך במסר ואני אשלח לך סעיפים של רעיונותי במסר ואחר כך נחשוב איך לנסח את המסמך ולמי לשלוח אותו.
 
חכה רגע..

דבר ראשון- קח את המייל שלי [email protected] דבר שני- זמן הוא מאוד לחוץ אצלי. מלבד העמותה שהקמתי אני עוסק סכ"כ הרבה פרוייקטים שאני אזדקק לרגע פנאי.. אבל ברור לך שזה משהו שצריך להתלוות אליו עוד הרבה. למשל- חיזוק משרד העבודה על חשבון חברות כוח האדם. ועוד ועוד ועוד. מה שאנחנו התחלנו (וזו רק התחלה) זו רפורמה בשוק העבודה בישראל. או יותר נכון- בשוק העבודה והאבטלה. זה רק נדבך אחד. יש כאן עוד אנשים שיתנו רעיונות ואת דעתם? ואיפה דור? מה דעתו בנידון?
 

SupermanZW

Well-known member
שלחתי לך מסר

אוכל לשלוח לך רעיונות נוספים לemail. כתובת הemail שלי היא [email protected] ברור לי שתוכניתנו תדרוש שינויים מבניים כגון חיזוק משרד העבודה ע"ח חברות כו"א וכו', גם על השינויים המבניים אנסה לחשוב ולהציע רעיונות לשיפור. אשמח לקבל גם רעיונות נוספים.
 

דור לוי

New member
אני אקח את הזמן לחשוב

אני לא רוצה להשפיע על הדיון. מעבר לזה שגם לי יש עוד מחויבויות אישיות והתנדבותיות- פעולות שאני מקדם. וכל מיני בעיות שנמצאות כרגע מתחת לפני השטח... אם אפשר אשמח, אם למעט דברים סודיים, התקשורת תהיה פתוחה. קח בחשבון שיש גם אנשים שמתפנים פעם בכמה ימים להגיב כמו דרור וכד'.
 
אני האדם האחרון שאוהב עבודה

אבל זה לא קשור, נכון? אנחנו מדברים על אנשים שרוצים לחזור ולעבוד- אבל חושבים שזה לא כדאי להם- בגלל הכסף שיוציאו על חינוך. וכמובן שהאישה תשאר בבית- בדיוק בגלל הסיבות שמנית. אז בלי שום קשר חייבים להשוות שכר גברים ונשים. אבל אם תעזור למי שרוצה לצאת לעבוד, הרווחת אדם שלא יהיה זקוק עוד לאבטלה או לעזרה אחרת. שלוש שנים (או עד שהילד הקטן ביותר עובר את גיל שלוש, נניח) אתה עוזר לה להיות חלק משוק העבודה (שוב, רק אם רוצה) וכאשר הקצבה מסתיימת- היא כבר בפנים..אינשאללה...
 

דור לוי

New member
דוגמא:

אנסה להמשיך בהבנת קו המחשבה שלך, במקביל ובלי לסתור את הנימוקים של בוגימן: אקח דוגמא של מישהי שהתראיינה בתוכנית עסק משפחתי. את המספרים אני לא זוכר ולכן אאלתר כרגע. נניח שהיא אמרה שהיא יכולה לקבל שכר של 4000 ש"ח, אבל הוצאות הטיפול בילד יהיו 3800 ש"ח. כלומר בשביל 200 שקל אין טעם לצאת לעבוד. נכון? ואז, אם אני מבין נכון, אתה רוצה להוסיף לה להכנסה הפנויה עוד סכום נניח 600 או 1600 ש"ח כדי שבסה"כ תצא לעבוד תמורת 800 או 1800? ועוד שאלה, אם ידוע לך במה שאושר על איזה סכומים מדובר ומה שיטת החישוב?
 
למעלה