``בעלי`` או ``אישי``

[מנסה ללמוד את הנושא]

``בעלי`` או ``אישי``

שלום! ביקרתי פעם אצל אנשים אצלם עשיתי עבודה. שמעתי שהאשה פונה או מדברת על בעלה לא באמצעות המילה המקובלת ``בעלי`` אלא באמצעות המילה התנכ``ית ``אישי``. מה חושבות על כך הפמינסטיות? האם בכל התנ``ך משתמשים במילה `אישי`? ממתי ולמה החלו להשתמש במילה `בעלי`? מנסה להכיר/ללמוד את הנושא ןלטל:

 

[טל קר]

אני מעדיפה את בנזוגי

בעלי יכול לבוא מבחינה לשונית מבעלים (כמו בעלים של כלב ) או מהמילה התנכית לבעול. שניהם לא נראים לי אופציה אי אי אי.

 

[אמיר.]

מה דעתכן על `רעי` ?

כמו שאני קורא לה - רעיתי. בן זוג.. המממ... מתאים לסתם בלינד דייט.

 

[Boojie]

נראה לי שזה עניין להעדפה של כל זוג.

כשאני מדברת עם אחרים, אני נוהגת להגיד בנזוגי, בדרך כלל, כי זו נראית לי המילה שהכי מייצגת את מידת הרצינות של הקשר מצד אחד, ואת העובדה שמתועבת עלי המילה ``בעלי`` מהצד השני (מה גם שאנחנו לא נשואים ואין לנו כוונות להינשא - שנינו מתנגדים לקונספט ``הפתק מהרבנות``). אבל כשאני מדברת איתו - הוא תמיד החבר שלי. ואני תמיד החברה שלו. ובעיני זה הכי יופי שיש, כי זה מה שאנחנו באמת אחד לשני.

 

[אמיר.]

אני מעדיף אישי.

אבל גם בעלי זו מילה מקראית שמות כ``א ג. -----------

 

[Boojie]

כן? ככה אתה קורא לגבר שלך?

 

[אמיר.]

מענין למה לא צחקתי ....

 

[Boojie]

לצחוק על מה?

אמרת שאתה מעדיף ``אישי``. הייתי חייבת לברר אם אתה מעדיף את זה לשימושך הפרטי, או כי ככה אתה מעדיף שנשים ידברו. אני חושבת שזו שאלה לגיטימית.

 

[אורי בלאס]

ברור שהכוונה היא שככה הוא מעדיף

שנשים ידברו. ברור מתוכן ההודעות של אמיר שהוא אינו הומו כך שאיני רואה את הרלבנטיות של שאלתך(ככה אתה קורא לגבר שלך?).

 

[Ludwig]

באמת ל-``בן-זוג`` יש יתרון נוסף...

באמת ל-``בן-זוג`` או ``בת-זוג`` יש יתרון נוסף, שהם מתאימים גם לזוגות חד-מיניים ואינם נשמעים מוזר כמו ``בעלו`` או ``אישתה``...

 

[augustus]

אצלנו אומרים ``בעלו`` או ``אישתה``

במין חצי הומור.

 

[Ludwig]

לדעתי יש במילה ``בעלי`` משהו לא נעים

ואני מכיר כמה וכמה שבוחרות לא להשתמש במילה ``בעלי`` (שמתקשרת לבעלות ולבעילה). הבעייתיות עם המילה ``בן-זוג`` היא שהיא רווחת בקשר קצר טווח, אם כי היא עדיין ``כשרה`` העיני (חיסרון נוסף הוא שאיננה מתאימה למסגרת של יותר משני שותפים לקשר...). אישית אני מעדיף הרבה פעמים להשתמש בשם הפרטי בתוספת שייכות, למשל ``אילן של שירלי`` , שזה גם נשמע אישי, גם נשמע נחמד, גם לא נשמע מוזר וגם חוסך התלבטות בדקויות המילים. ברור שיש בעיה גם עם ההגדרה הסטטוטורית/משפטית. אישית אני מתנגד למוסד הנישואין כמוסד ממלכתי (מבחינתי זה שייך לתחום חיי הפרט או לכל היותר לקבוצה חברתית וולונטרית (דתית וכד`). באנגלית ישנה המילה ``spouse`` שאני אוהב, מכיוון שהיא מגדירה היטב את הסטטוס ושווה לשני המינים. הייתי שמח לשמוע הצעות מקבילות בעברית.

 

[ציפי ג]

גם אילן של שירלי, יכול להתפרש

כבעלות. ``זה האוטו שלי`` ... האם לא שמענו על מילים בעלות פירושים שונים? בעלי יכול להיות הבעלים שלי, ויכול להיות גם בן הזוג ממין זכר של אישה, שנישאו. אני קוראת לבעלי, בעלי. הוא הבעל שלי. והדגש הוא על שלי. הוא שייך לי במאה אחוזים. אני לא אתן אותו לאף אחת אחרת. (אלא אם כן הוא יבחר בכך, ואז אנחנו כנראה כבר לא שייכים זה לזו). אני חושבת שחלק מקשר זוגי, היא תחושת השייכות. הוא שלי ואני שלו. האם כשאני אומרת שאני שייכת לו, זה אומר, שהוא שולט עלי? שאין לי דעה? שאני אפס מאופס? או זה אומר שטוב לנו ביחד, שאני נזונה ממנו (ולא התכוונתי במובן הכלכלי של המילה - עוד שמשו כפול במילים), ושהחיים שלי הפכו להיות עשירים בהרבה, בזכותו.

 

[חנה בית הלחמי]

ציפי, זו התחמקות סמנטית לא רלוונטית

למילים יש פרוש וההתמקדות ב``שלי`` לא מורידה מאותו פרוש - הוא הבעלים והבועל שלך ולא של מישהי אחרת...אז מה ? המילה שקרובה ביותר לשוויונית בעברית היא - מה לעשות - בן זוגי. חולקת על מי שכתב שזה נכון ליחסים קצרים - זה נכון לכל אורך היות מישהו בן או בת זוג, גם אם לאורך 50 שנה. ``ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך...`` - והוא אישך שלך אבל עדיין מושל בך... קחי ממנו לפחות חלק מהעוקץ שברמת ההגדרה. השפה היא ביטוי לתרבות והתרבות יוצרת את השפה. כלים שלובים - על השינוי לבוא משני הכיוונים. חנה

 

[ציפי ג]

לא רוצה חנה. מה לעשות

אני נהנית מזה שהוא הבעל שלי, ובהחלט לא רוצה לקחת ממנו את ההגדרה הזו.

 

[חנה בית הלחמי]

ואכן רצונך כבודך

אולם רצונך האינדבידואלי אינו משנה את חוסר הכבוד הכללי שבביטוי, למרות שאנחנו יודעים שאינו מיושם פשוטו כמשמעו בחייך המאוד פרטיים. חנה

 

[Ludwig]

השייכות איננה בהכרח שלילית...

אני מסכים איתך שאפשר לראות את השייכות באופן חיובי, לכן אין לי בעיה עם המילים ``אישי`` או ``אישתי``. הבעיה במילה בעלי היא סוג השייכות המרומז (בעלות). מבחינתי ``אילן של שירלי`` לא אומר שהיא הבעלים שלו אלא שהוא חלק מהמשפחה המצומצמת של שירלי. גם ``בן-זוג`` זה לא אידאלי כפי שכתבתי אך לא בגלל שייכות אלא בגלל שהוא בשימוש גם לקשר קצר-טןןח ומתאים רק לזוג (ויש לפעמים מבנים מרובים יותר). עד עכשיו ``אישי`` נממע הכי טוב מבחינה פורמלית. יש לך הצעות נוספות?

 

[מירי,]

לא רק בעלים אלא גם בועל...

תמיד היה לי קשה לתאר אותו ברבים כמי שבועל אותי (ללא קשר לנכונות הדבר)... הבעיה שלי ``דווקא`` באה מהחברה שבה אני נמצאת.. לאחר שנישאתי מכיוון שהיינו זוג הרבה זמן לפני (10 שנים זה הרבה או קצת?) הימשכתי לקרוא לו ``החב שלי`` (וכן הוא שלי ורק שלי ואני לא הייתי רוצה לחלוק אותו) אנשים שראו את הטבעת שאלו ``מה אתם לא נשואים?`` כאילו זה קשור אנחנו חברים לא? והייתי צריכה להסביר... ואז היגיע הילד הראשון וכבר בהריון היציקו השאלות ביתר שאת ``מה אתם לא נשואים?`` ושוב לתת הסברים... ולא שהייתה לי בעיה שלא נהיה נשואים אבל הטבעת על האבע הראתה שאנחנו כן ! בסוף נמאס לי להסביר... ולמדתי להגיד ``בעלי`` , אלא שזה לא מרפה ממני - ואני משתדלת כן להמשיך עם בן זוגי \איש שלי \ חבר שלי (השייכות כן חשובה לי), אבל זה תמיד גורר הסברים- למשל : בעיריה רשום הבית על שמי , כדי שהוא יקבל זיכוי במס ניגשתי להסדיר את הנושא (ד``א מזל שאנחנו רשומים נשואים אחרת מ`זה בירוקרטיה) אני מסבירה לה שאני צריכה לרשום את בן הזוג שלי כמשלם הארנונה בשיתוף איתי לדירה , ומראה שאנחנו רשומים כנשואים בת``ז .... וכו בסוף היא אומרת לי ``תרשמי .... בעלי...`` כל כך התרגזתי הפשרה הייתה בן הזוג לו אני נשואה! - למילה בעלי יש בעיני צליל לא נעים!

 

[ציפי ג]

זו ממש כניסה לסמנטיקה.

בעלי הוא בן זוגי, הוא החבר שלי, הוא אישי, והוא שלי, והוא יהרוג אותי אם הוא ידע שאני מדברת עליו כל כך הרבה, אבל בשמוש היומיומי בעלי זה השמוש הנפוץ. אני לא רואה בזה לא פחיתות כבוד, ולא אות לעצמאות, ולא כלום. זה הסטוטוס שלנו, אנחנו זוג נשוי, כדמו``י, וזהו. והקונוטציה המינית, טוב, רק צריך שאני אקרא לו בעלי כדי שידעו שאנחנו לא רק חיים תחת קורת גג אחת, אלא גם מנהלים חיי מין. באמת מאיפה יש לי חמישה בנים?

 

[Ludwig]

אבל ברור שהסמנטיקה חשובה...

הסמנטיקה מלמדת על מה שהיה אבל גם משפיעה על מה שיהיה. הסמנטיקה משפיעה על איך שאנשים יראו את העולם. העובדה שגננת וגנן זה לא אותו דבר, העובדה שאומרים תופרת וחייט (האישה סתם תופרת, עבודה טכנית, הגבר הוא היצירתי), העובדה שזונה היא מילה רק ממין נקבה, כל אלה בהחלט משפיעים על התפישה המתפתחת אצל אנשים. ככל שאני חושב על זה יותר אני נאלץ בעצם להסתייג גם מהמונח ``בן-זוג`` שמקבע בראשם של אנשים את הרעיון שרק זוג הוא קשר מלא (ומה עם חד-הוריות, ומה עם שלשות וכו`). אז בינתיים המילים ``אישי`` ו-``אישתי`` מובילות (ואני פתוח לעוד רעיונות).