פינת הלשון
נראה לי שהמילה בעל, מרכבת מהמילים: בא על, ז``א לבוא על משהו, היינו בא על אשתו. יחסי המין בצורתם הבסיסית הפשוטה והנושנה הינם באופן שהגבר בא על האשה מלמעלה, מעליה, ומכאן: ``בא על``. כך נראית לי המשמעות המקורית של המילה `בעל`. ומכיון שאיש בא על אשתו, ואשתו משמע שזו האשה שלו, מכאן כנראה נוצרה המשמעות של המילה ``בעל`` במובן של `בעלות`, במובן של קנייניות. צמדי מלים, זכר ונקבה: איש - אשה (למה לא כותבים: אישה?) גבר - גברת עלם - עלמה נער - נערה ילד - ילדה אך אי אפשר להגיד: בעל - בעלה. מדוע? כי אם בעל זה: `בא על` (אשתו). אשה אינה באה על הגבר, (באופן קיום יחסי המין בצורתם הפשוטה, הנושנה, והבסיסית) ולשם השוויון, אפשר אולי להגיד: איש: `בא על` (=בעל) אשה: `באה על` (=באהעל?) קצת מגוחך, לא? טוב עד כאן ניסיתי לתת את פינת הלשון, כפי מומחיותי הדלה ופי הנראה לי, אף שאינני מומחה גדול בבלשנות. וסליחה אם הדברים יעצבנו מישהו, בסה``כ ניסיתי רק להבהיר דברים מבחינה לשונית, לא מבחינה ערכית!