בעלי לא מוצא עבודה
אנחנו נשואים כבר שש שנים .
הורים לתאומים בני חמש, במסגרת חינוך מיוחד , בכל גן יש צוות כמו מטפלות רגשיות .
בתחילת הדרך כהורים נעזרנו ועדיין נעזרים בהוריי ,שהם כבר לא צעירים , בני 73 .
רק הוריי עוזרים ,כי לבעלי אין הורים או קרוב משפחה שיכל לעזור .
אם הוריי לא היו עוזרים בשנתיים הראשונות עם הילדים ,לא היה לי טעם לצאת לעבוד , כל המשכורת היתה הולכת לפעוטון כפול 2.
כרגע הילדים כבר גדולים ,שנה לפני כיתה א , יש איתם הרבה ריצות לטיפולים הדרכת הורים.
בעלי כבר שנה לא עובד, חיפש עבודה התחיל עבודה ,עזב אחריי יום ,כי הגב כאב.
הוא רוצה עבודה לא קשה , האבטלה חודש הבא נגמרת .
אני מביאה 4000 , איפה משכנתא , ארנונה ,אוכל לילדים .בגדים לילדים ההורים שלי קונים.
אני מרגישה שאין לי על מי לסמוך ,אין לי בבית גבר שלוקח אחריות על המשפחה .
מה זה לברור עבודות , עוד מעט יעכלו לנו את הבית .
ההורים שלי לא מרוצים מהמצב , הם לוקחים את זה קשה וגם ללב. הם מרגישים שרק הם נותנים הכל ולא אוהבים את ההתנהגות של בעלי.
בעלי מצידו לא אוהב את ההתנהגות של חמתו (אמא שלי) עוזרים ומתערבים .
ההורים שלי מייעצים לי תנערי אותו תתגרשי .
חברה משותפת שלי ושל בעלי אומרת לי אל תלחיצי אותו אל תכניסי אותו לדיכאון אחרת הוא לא יעבוד .
השאלה מה אני רוצה ?
שיקח אחריות ויצא לעבוד ,אנחנו נשים יכולות לבא עם צירים למרות שאין פתיחה , יכולות לעבוד עם כאבי מחזור ,אחריי לילה לבן שהתעוררנו שלוש פעמים לתינוק .
המצב מייאש אותי , אני אומרת לבעלי ,אתה לא רוצה עבודה פיזית , תעבוד בשירות לקוחות , אבל גם בבזק לא רוצים להחזיר אותו .
אני גם לא אתן שההורים שלי יקחו לי את הילדים אליהם ,כשיעקלו לי את הבית ולי לא תהיה שליטה .
כי אחותי הגדולה שגם מתערבת , חיה עם עבריין ולא מוכנה שהילדים שלי יהיו בקרבתו.
