בעלי מאיים להתאב

[אחשל]

ערן, לקחת את זה רחוק מאוד

התגובות פה היו הצעות להתמודדות עם הקושי של הכותבת. לפי מה שכתבה היא כנראה אוהבת את בן זוגה ודואגת לו, וחוששת מאוד ממה שיקרה למשפחה אם יפגע בעצמו.
אף אחד לא קבע שהוא לא שפוי, אף אחד לא שלח לו משטרה או פסיכיאטר.
כן הצענו לאשתו לשכנע אותו לפנות לעזרה.

 

[wie geht es]

בעלי מאיים להתאב

בעלי נמצא במצוקה ! הוא כבר הודיע לי שהוא לא מעוניין בחיים האלה יותר. הוא מעדיף שאני אסתדר לבד.
יש לנו 3 ילדים קטנים בגילאי 5.5 ו-4.5, עברנו לפני שנתיים לחו'ל. הוא עצמאי כבר 4 שנים והמשיך את העסק שהיה לו גם פה. בהתחלה היו את שלבי ההתאקלמות ואח'כ הוא מצא כמה פרוייקטים שהכניסו יפה ואז היתה תקופה דוממת בה הוא היה רוב הזמן בבית ללא מעש. הוא לא היה יוצא מהבית לשום דבר למעט קניות ומדי פעם להוציא את הילדים מהגן. ניסיתי לתמוך בו בתקופה הזאת למרות שגם אני מתמודדת בעצמי עם ההשתלבות פה. אני לומדת כל יום עד 14.00 וברוב הזמן הייתי חוזרת הביתה ומנסה לראות מה שלומו ואיך המצב כוח. הייתי מעודדת אותו לצאת קצת לטייל בחוץ , לקרוא ספר איפשהו או להיות באיזה בית קפה עם אינטרנט במחשב והוא לא היה מעוניין. כמובן שהיו ביננו המון ויכוחים והוא היה זורק עליי כל מיני דברים שאני לא בסדר וניסיתי לשנות את מה שמפריע לי אבל כנראה שהבעיה היא לא אצלי אחרי הכל. זה כן הביא אותי למצב של תסכול וקשיים של מה לא בסדר בי. לפני כחודש לאחר מספר חודשים בהם היה בבית החליט סופית שלא רוצה בחיים יותר. הודיע לי שהוא יעשה מה שצריך ושאני אסתדר. אמצא לי מישהו ואמשיך בחיים. עירבתי את אמא שלו בנושא ולמרות שהקשר בינהם לא הכי טוב הוא התעשת על עצמו וכעבור מספר ימים נכנס לו פרוייקט חדש שמעסיק אותו בימים אלה מול מחשב ובפגישות וזה החזיר אותו לתעסוקה. לצערי אתמול היה שוב סוג של פיצוץ, לא ברור לי למה טען שאני חסרת סבלנות ושאני עונה לא יפה אבל לא כל כך הבנתי על מה מדובר וניסיתי לעשות איתו שיחה אבל הוא כבר לא רצה לדבר. כשהבאתי את הילדים אחרי הגן הוא התחיל שוב להתעצבן בגלל תגובות שלי טוען שאני אמא השנה והוא חרא אבא, התחיל לשבור דברים וכשזה הגיע למצב הזה אמרתי לו שיצא מהבית והוא באמת יצא (היה אמור לנסוע עם הילדים על אופניים קצת ובסוף לא נתתי לילדים ללכת איתו ) כשחזר אחרי שעתיים אמר שהוא בשבוע הבא שם קץ לחייו. שאני אקח את זה בחשבון ושאני אתמודד עם זה. יהיה לי קשה בהתחלה אבל יותר טוב לכולם בלעדיו, במילא הוא לא עושה טוב לי, לילדים והוא לא חשוב לאף אחד. עצוב לי שככה הוא מרגיש וניסיתי לדבר איתו שוב אבל הוא לא רצה לדבר ורק חזר על זה שאני פשוט מפחדת להיות לבד וזה בסדר. חבל לי שככה הוא חושב. התחילה לו תקופה טובה עם עבודה ומזג אויר נפלא והוא קנה אופניים חדשות שהוא מחכה להם והמשפחה שלי מגיעה לחג לביקור אבל כל זה ישתנה ברגע שתחליט באמת לעשות משהו.
בבקשה מי שקרא/ה עד כאן שיגיד לי מה נכון לעשות?
הוא לא רוצה טיפול אישי, זוגי אישפוז או כל עזרה חיצונית. אני לא רוצה לערב אחרים כי זה לא נראה טוב כלפי חוץ ואמא שלו שמאוד רוצה להגיע כי היא חוששת להכל לא באמת תוכל לעזור לו.
מה אפשר לעשות???

 

[sharpantie]

לפי התאור שלך

בעלך במצוקה נפשית קשה וזקוק לעזרה דחופה. לדעתי במצב כזה את חייבת לערב גורם חיצוני כל שהוא, גם נגד רצונו. את לבדך לא תוכלי להתמודד עם מצב כזה.
כיוון שאת בחו"ל קצת קשה לייעץ לך ספציפית , אבל לדעתי חייבת להיות כאן התערבות של גורם מקצועי, כמו פסיכיאטר שיוזמן הביתה או התערבות של שרותי בריאות הנפש.

אני רוצה לקוות שמאז פרסום הפוסט הזה , קראו אותו גולשים נוספים וענו לךבפרטי, או שמצאת סיוע בעצמך.

 

[אחשל]

כדאי מאוד לערב גורם מקצועי טיפולי

מהדברים שאת כותבת עולה תמונה קשה מאוד של מחשבות וכוונות אובדניות.
לאור הדברים שאת צטטת מפיו, נראה שהוא לא ישתכנע מאמירות שלך על כמה הוא משמעותי בחיים שלך ושל ילדיכם.
נראה שהוא צריך עזרה מקצועית משמעותית יותר, כמו ללכת לחדר מיון (פסיכיאטרי או רגיל) ולומר שהוא חושב על התאבדות ומתכוון להתאבד. חשוב שתלווי אותו ותהיה צמודה אליו בתהליך הזה, כדי שלא ירגיש ש"זורקים" אותו לטיפול.