גילוי האנטישמיות ברחבי העולם, והסיכון לחיי ישראלים ויהודים בגולה, הגבירו בקשות מצד ישראלים לשוב לישראל. מדינת ישראל מעוניינת לעודד עלייה וחזרה לישראל על ידי הרחבת הפטורים בהסדרים המכונים "סעיפי הציונות" בפקודת מס הכנסה. בכך, יוצרת תמריץ חיובי לעלות לישראל הכולל מניפה רחבה של זכויות והטבות מס לעולים ותושבים חוזרים עם הגעתם לישראל וזאת בתנאי שהעתיקו את מרכז החיים לישראל. הפטורים האמורים חלים על יחידים בלבד.
תושב חוזר ותיק הוא תושב ישראל אשר ניתק את מרכז חייו בישראל לטובת מגורי קבע בחו"ל לפחות 10 שנים ברציפות. ניתן לקבל הכרה של המעמד מרשות המסים וליהנות מהטבות מס לאחר שהות בחו"ל של לפחות 10 שנים. הקביעה אינה וודאית. קיימים משתנים וקריטריונים נוספים שנבחנים ע"י רשות המסים בטרם מתקבלת ההחלטה האם לאשר את הבקשה ולהכיר במגיש הבקשה במעמד "תושב חוזר ותיק". ספירת השנים מתחילה במועד ניתוק התושבות המלא לצורכי מס הכנסה ולא מיום העזיבה ("עלייה למטוס"). היינו אדם צריך להוכיח כי היה מסווג כתושב חוץ וכי ניתק את התושבות לאחר ההגירה במשך כל התקופה. אין די בהוכחת מקום מגורים של אדם בחו"ל בכדי לסווגו כתושב חוץ, אלא נדרש להוכיח ניתוק תושבות מלא מישראל במשך עשר שנים לפחות בכדי לקבל את זכויות והטבות המס שמוענקות מתוקף מעמד "תושב חוזר ותיק".
בציבור רווחת סברה שגויה לגבי אופן ניתוח מעמד התושבות של היחיד לצורכי מס ולכן קיים פער עצום בין ההנחה הסובייקטיבית של אותו יחיד לגבי זכאותו למעמד "תושב חוזר ותיק" לבין אופן הקביעה דה פקטו של רשות המסים בישראל. נוצר מצב שבו יחיד משוכנע שהוא זכאי למעמד "תושב חוזר ותיק" ועל כן הוא אינו מדווח ע"פ חוק על הכנסותיו ונכסיו בחו"ל כאשר בפועל רשות המסים בישראל רואה בו כמי שחזר לישראל, אך ללא כל זכויות. נדגיש כי כאשר אין בקשה/פנייה יזומה לאחר החזרה לישראל של היחיד לרשות המסים להכיר בו כתושב חוזר ותיק, מבחינת רשויות המס מדובר בתושב ישראל "רגיל" לכל דבר ועניין ללא מעמד מיוחד, שחלה עליו בין היתר גם חובת הדיווח על ההכנסות והנכסים בחו"ל.
כאמור, יחיד אינו זכאי לקבל מעמד תושבות באופן אוטומטי על בסיס ימי השהייה (מבחן כמותי) מחוץ לישראל. ההנחה היא שקריטריון ימי השהייה בחו"ל הוא קריטריון יחיד המבטיח את קבלת הטבות המס, הנה שגויה מיסודה. רשות המסים בבואה לקבל החלטה בעניין הבקשה בוחנת משתנים איכותיים נוספים (כמו מרכז חיים, אינטרסים כלכליים, קיום קשרים חברתיים, תא משפחתי וכדומה) באמצעות מסמכים מבססים ומידע שהיחיד מצרף לבקשה. כדי לקבל וודאות בנושא הזכאות, נקבע כי כל תושב המעוניין לקבל הכרה "תושב חוזר" חייב להגיש בקשה להחלטת מיסוי באמצעות מייצג. תשובה בנוגע להחלטה תתקבל רק לאחר הגשת הבקשה למחלקה למיסוי בינלאומי ברשות המסים בצרוף מסמכים המאששים את העובדות המצוינות בבקשה. ניתן להגיש גם בקשה במסלול אנונימי, שמאפשר פנייה בכתב ללא חשיפת שמו ופרטיו של הפונה. מסלול זה מתאים לכל מי ששהה בחו"ל, אך קיים ספק לגבי מעמדו של הפונה ואף במקרים בהם הפנייה מתבצעת לאחר החזרה לישראל.
תושב חוזר ותיק הוא תושב ישראל אשר ניתק את מרכז חייו בישראל לטובת מגורי קבע בחו"ל לפחות 10 שנים ברציפות. ניתן לקבל הכרה של המעמד מרשות המסים וליהנות מהטבות מס לאחר שהות בחו"ל של לפחות 10 שנים. הקביעה אינה וודאית. קיימים משתנים וקריטריונים נוספים שנבחנים ע"י רשות המסים בטרם מתקבלת ההחלטה האם לאשר את הבקשה ולהכיר במגיש הבקשה במעמד "תושב חוזר ותיק". ספירת השנים מתחילה במועד ניתוק התושבות המלא לצורכי מס הכנסה ולא מיום העזיבה ("עלייה למטוס"). היינו אדם צריך להוכיח כי היה מסווג כתושב חוץ וכי ניתק את התושבות לאחר ההגירה במשך כל התקופה. אין די בהוכחת מקום מגורים של אדם בחו"ל בכדי לסווגו כתושב חוץ, אלא נדרש להוכיח ניתוק תושבות מלא מישראל במשך עשר שנים לפחות בכדי לקבל את זכויות והטבות המס שמוענקות מתוקף מעמד "תושב חוזר ותיק".
בציבור רווחת סברה שגויה לגבי אופן ניתוח מעמד התושבות של היחיד לצורכי מס ולכן קיים פער עצום בין ההנחה הסובייקטיבית של אותו יחיד לגבי זכאותו למעמד "תושב חוזר ותיק" לבין אופן הקביעה דה פקטו של רשות המסים בישראל. נוצר מצב שבו יחיד משוכנע שהוא זכאי למעמד "תושב חוזר ותיק" ועל כן הוא אינו מדווח ע"פ חוק על הכנסותיו ונכסיו בחו"ל כאשר בפועל רשות המסים בישראל רואה בו כמי שחזר לישראל, אך ללא כל זכויות. נדגיש כי כאשר אין בקשה/פנייה יזומה לאחר החזרה לישראל של היחיד לרשות המסים להכיר בו כתושב חוזר ותיק, מבחינת רשויות המס מדובר בתושב ישראל "רגיל" לכל דבר ועניין ללא מעמד מיוחד, שחלה עליו בין היתר גם חובת הדיווח על ההכנסות והנכסים בחו"ל.
כאמור, יחיד אינו זכאי לקבל מעמד תושבות באופן אוטומטי על בסיס ימי השהייה (מבחן כמותי) מחוץ לישראל. ההנחה היא שקריטריון ימי השהייה בחו"ל הוא קריטריון יחיד המבטיח את קבלת הטבות המס, הנה שגויה מיסודה. רשות המסים בבואה לקבל החלטה בעניין הבקשה בוחנת משתנים איכותיים נוספים (כמו מרכז חיים, אינטרסים כלכליים, קיום קשרים חברתיים, תא משפחתי וכדומה) באמצעות מסמכים מבססים ומידע שהיחיד מצרף לבקשה. כדי לקבל וודאות בנושא הזכאות, נקבע כי כל תושב המעוניין לקבל הכרה "תושב חוזר" חייב להגיש בקשה להחלטת מיסוי באמצעות מייצג. תשובה בנוגע להחלטה תתקבל רק לאחר הגשת הבקשה למחלקה למיסוי בינלאומי ברשות המסים בצרוף מסמכים המאששים את העובדות המצוינות בבקשה. ניתן להגיש גם בקשה במסלול אנונימי, שמאפשר פנייה בכתב ללא חשיפת שמו ופרטיו של הפונה. מסלול זה מתאים לכל מי ששהה בחו"ל, אך קיים ספק לגבי מעמדו של הפונה ואף במקרים בהם הפנייה מתבצעת לאחר החזרה לישראל.