בעקבות הדיון שהיה לנו

לא ממש הבנתי. פעם לפני שנות דור

הייתה לי חברה דוברת אנגלית ואחרי שנתיים הבנתי כמה העברית דלה ולא עדינה באוצר המילים שלה. היה לי יותר קל לדבר באנגלית מאשר בעברית על דברים מסויימים.
 

פלגיה

New member
העברית לא דלה

יש בה המון רבדים (מקרא, משנה, תלמוד, ימי הביניים...) , הבעיה היא שברובם לא משתמשים.
 

Kalla

New member
העברית דלה? ממש לא מסכימה!

היא שפה עשירה ויפהפיה. רוב משתמשיה דלים.
 
חולק/לא מסכים/disagree

על כך שעברית שפה עשירה. (כמה מילים מתארות את התחושה מתלהב בעברית? כמה באנגלית? בכלל מס' המילים שמתארים רגשות מאוד מאוד מצומצם בעברית) כמה מילים יש בעברית 15K? באנגלית קרוב ל- 180K. וברור שאדם מהשורה לא מכיר את כולן, גם כאן וגם שם. שפה יפהיפיה, מסכים, אין ספק. למרות שלא לחינם אומרים: It's like hebrew to me. עברית שפה קשה, קשה.
 

Kalla

New member
לורליי מתכוונת

שעברית כשפה מדוברת מודרנית היא צעירה.
 

ציפי ג

New member
אבל אוצר המלים שלה

כולל בחובו מלים בנות למעלה משלושת אלפים שנה. אנחנו עדיין פוסחים על שני הסעיפים, עדיין מקדשים את החודש, עדיין חוגגים את חג האביב, עדיין מבינים כשאנחנו קוראים בתורה את הכתוב. השפה העברית היתה שפה שדברו בה במשך הרבה מאוד שנים אי שם בעבר. והמשיכה להיות מלה כתובה ונשלחת במשך אלפי שנים מאוחר יותר. אז אין לנו מלה לכל מצב, אבל לטעמי חלק מהבעיה היא לא בהעדר אוצר מלים, אלא בהפנמה של המלים החדשות והישנות לשימוש יומיומי.
 

Kalla

New member
לא נראה שיש כאן ויכוח.

ברור שזה מדהים שהעברית מפעם משמשת אותנו כל כך יפה גם היום. אבל זה לא שולל את העובדה שבמשך אלפי שנים רק מעטים דיברו בשפה והיא לא התפתחה בצורה שמתפתחת שפה מדוברת וחיה שמשתמשים בה יום יום. הרבה זמן עבר ויש צורך בהרבה מונחים מודרניים והתאמות לחיים בני זמננו. אולם, כפי שציינתי, לדעתי התהליך הזה בעיצומו והקצב שבו השפה מתפתחת ומתעשרת הוא עצום, וכפי שאמרת, צריך עכשיו שהמשתמשים ידעו להפנים ולנצל את זה.
 

Kalla

New member
אז ככה:

נלהב - להוט, מולהב, מחושמל, מרותק, משולהב, משתוקק, מתלהב, מתלהט, מתעורר, מתרגש, נמשך, נסער, נרגש, מעריץ, יוקד, נדלק. ולא הבאתי את כל האפשרויות אלא רק את אלה שנראו לי הכי קרובות למשמעות שייחסת למילה. בקיצור, לא מסכימה איתך בכלל. אסור לשכוח שעברית כשפה מדוברת לכל דבר קיימת, נגיד, 100 שנים. כמה היא התפתחה והתעשרה בזמן כל כך קצר! זה מדהים. מעבר לכך, ניתן למצוא גם דוגמאות הפוכות, שבהן לעברית יש חלופות למילה ספציפית ולאנגלית אין. דברים אלה הם במידה רבה תלויי תרבות. באסקימוסית, למשל, יש עשרות מילים לשלג, ובהחלט ניתן להבין מדוע. בעברית יש מעל 100,000 מילים. מספיק לכולנו כדי לבלות חיים שלמים בלימוד מילים חדשות. כשנעשה זאת, אפשר יהיה לחשוב על להתקדם הלאה.
 
שלוש מאות מילים שמתארות שלג

באסקימוסית, יש גם כ-100 מילים לתמר בערבית. בעברית אין 100K מילים אבל לא נתווכח. ולא דברתי על מגמות או צידוקים אלא על מצב קיים אבל לא נתווכח. ולא חושב שמרותק זה נלהב גם לא מתעורר (מינית, אולי?) גם לא נמשך. אבל לא נתווכח. לא נתווכח. נתווכח. כח.
 

Kalla

New member
רק עובדתית - יש, בדקתי.

וכדאי לך גם להסתכל במילון למילים נרדפות. בזה סוגרת את הנושא.
 

ציפי ג

New member
אבל הבסיס של עברית שונה

עברית בנויה על שורשים וכך היא מתפתחת. אולי אין לנו הרבה שורשים אבל יש לנו הרבה אפשרויות פיתוח ממנה. בשפות שלא בנויות על שורשים, הפתרון הוא להוסיף מלל. כמובן שאז יש הרבה ניואנסים. ובשפה כתובה זה מאוד משמעותי. מנגד בשפה כתובה הבנויה על הקשר לוגי אתה יכול לדעת מה מקור הלהט - מנורה, כעס, או רצון עז למשהו. אתה מפעיל אמצעים נוספים במח לצורך פענוח השפה, מעבר למלה עצמה, וזה חלק מהיופי לדעתי.
 

Kalla

New member
ברוסית יש פתגם שמשמעותו:

"הבורות שלנו היא הגאווה שלנו". נראה לי שרק עכשיו אני מתחילה לקלוט את מלוא המשמעות שלו.
 

Kalla

New member
זהו, שזו לא לגמרי אותה משמעות.

החבר'ה האלה אינם מה שהייתי מגדירה "אספסוף". אם היו אספסוף - מילא.
 
במקרה בתי לומדת לפסיכומטרי,

ויש כמה מילים שכמו שאמרתי לה:'אפילו יוסי שריד לא משתמש בהן' ואני אוהבת את העברית של יוסי שריד. לעומת זאת יש מילים שאכן הן עברית גבוהה. ואכן מאוד צורם לי לשמוע עברית קלוקלת, אבל אני לא מתעלמת מתהליכים שיש בכל שפה שבהם מילים נוספות או משנות מובן ולעומתן אחרות נעלמות.
 

Kalla

New member
לא ידעתי שמילים

כמו "נוטריון", "למפרע" או "בדיעבד" נוספות, משנות מובן או נעלמות. הרי אלה מילים ממש בסיסיות ושימושיות בשפה. שוב, לא מדובר כאן באיזה מילים ערטילאיות וחסרות שימוש. הבעיה היא שלא יודעים מילים פשוטות.
 
למעלה