בעקבות ויכוח עם אמא שלי- מה דעתכם

[רותי הכ]

בכל מקרה אמא יודעת הכי טוב-הקשיבי

לעצות והדעות של כולם אך סימכי תמיד על עצמך.

 

[רותי הכ]

אני אמא "גרועה" לפי דעתה של חמותי-

אבל לעניין- לי אמרו לתת אוכל כשהילד מבקש ורק אם עברו ארבע שעות והוא עוד לא ביקש אז לתת לא "לפי השעון" וכ עשיתי מההתחלה ותוך כמה חודשים הילד(וגם אחיו ואחותו אחריו) גיבש זמנים ושעות קבועות של ארוחה-הוא לבד ביקש בשעות קבועות אבל בכל מקרה זה הוא שקבע מתי אוכלים-לא השעון לא הרופא ולא סבתא שלו בתאבון

 

[שירי ל]

אגב, ממש אין לי עניין "לסדר" ארוחות

זה ממש לא מפריע לי שלאופיר אין ארוחות מסודרות. אני מטבעי בנאדם שחי בלי שעון- ואם הייתי צריכה להאכיל אותה לפי השעון הייתי פשוט שוכחת...

תמיד יש לי בקבוק בתיק, או ציצי- מה שזמין יותר- וברגע שאופיר מבקשת - אני נותנת לה לאכול. מה צריך יותר מזה?

 

[נונינה]

איזה מזל שהשעון לא קובע..

גם כמה מותר לאכול .........

 

[odeia]

../images/Emo104.gif המון התלבטתי אם לכתוב איך היה

אצלנו, כי אודיה כתבה ספר חוקים משלה. אבל אולי בכל זאת ניתן ללמוד מזה משהו אחד או שניים ולכן אכתוב, מקווה לעזור. אודיה, ינקה כ-4 חודשים, באותו הזמן הילדה ינקה כל 6-7 שעות בלבד. מכיוון שאמרו לי שצריך להאכיל כל 2-4 שעות, בהתחלה הייתי לחוצה מאוד, עד שהבנתי, שאם אודיה לא רוצה היא לא תאכל ולא יעזור כלום. הייתי מציעה לה מידי פעם והיא היתה מזיזה את הראש. רק כל 6-7 שעות היא הסכימה לאכול. אודיה אף פעם לא בכתה מרעב, וכמעט מכלום, בהתחלה. כשעברנו לתחליפי חלב ואח"כ גם מוצקים, הייתי מציעה לה ארוחות בערך כל 4 שעות, כאשר הבקבוק של הבוקר ושל הלילה לא היה נכלל בחישובי השעות. כשאודיה חולה, מלאה בליחה, עיפה וכאלו, התנהגות האוכל שלה שונה. כשהיא חולה או מלאה בליחה היא לא אוכלת כמעט כלום, היא מקפידה לשתות המון. כשאודיה עיפה, בעיקר אחר הצהריים, היא מתחילה ממש לבלוס וזה הסימן שלי שהיא עומדת ללכת לישון מוקדם מאוד. כנראה ממלאה מאגרים ללילה. בגיל שהילד יודע לדבר, לא נורא אם יבקש אוכל לפעמים. כשהילד קטן, צריך ללמוד את צרכיו ואת הזמנים שלהם ובמקביל להיות עם זה גמישים. אם ילד, בדרכו המיוחדת לו, מבקש אוכל עם בכי - זכותו. אנחנו כהורים צריכים למלא את בקשתו. נכון שממליצים מגיל מסוים לעשות בדר יום לילד בכל התחומים, שאחד מהם הוא האוכל, כי לילד יותר קל וזה יותר משרה בטחון כשהוא יודע מה צריך להיות כל רגע. לכן צריך סדר יום באוכל, אבל עם גמישות בהתאם לגיל, למצב ולצורך. תהנו לכם ותגידי לאמא שלך - שכמו שהיא טעתה והצליחה איתך את רוצה את אותה הזכות לעצמך עם ילדתך. חג שמח

 

[vered4]

את מכירה את הילדה שלך

ובטח יש איזה סדר בבלגן, לא? מהנסיון עם הילדים שלי, שלא פיענחו תמיד שמה שהם מרגישים זה רעב (כמו אצל ציפי), ואם היינו מפספסים את הזמן המתאים, הם היו נהיים ממש עצבניים

, ואז לא מסכימים לאכול כלום

הם היו סובלים וגם אנחנו. לכן היינו מציעים להם אוכל בזמן שסביר שהם יהו רעבים, אם הם לא רעבים הם לא יאכלו. אבל זה מזכיר להם שקיים דבר כזה שקוראים לו אוכל

יש ילדים שיכולים לאכול משהו בין הארוחות, אצלינו המשהו הזה בדרך כלל גומר על הארוחה.