כן אפס, תיאבק על המילה האחרונה
זה מה שיציל אותך מלהיות פח זבל אנושי מסריח ונחות
כזה שלא מבין אפילו למה יורדים עליו
(זה בעצם שורש הבעיה בלדבר עם מפגר שכלית. שהוא צריך להפסיק להיות מפגר שכלית בשביל להבין שהוא מפגר שכלית. הרמה השכלית הבהמית שלו היא שמגנה עליו מכל עלבון, אז הוא ממשיך לפזר אייקונים צוחקים כאילו הערך העצמי שלו לא נפגע, כאילו לא קרה פה כלום, וממשיך להגיב בפינג-פונג לכל הודעה מחדש, כאילו הוא לא צבר כבר קילומטרז' של שירשור שלם שהוא משפיל את עצמו בעצמו ע"י הטמטום הבהמי המביך שלו -- מה שאפשר לסכם במשפט הידוע "אין שכל, אין דאגות")
מה אני טורח בכלל? עם חתיכת גוש צואה אנושית שמשתמש בקללות של בית ספר תיכון, עם המצאות של בית ספר תיכון(וואו, יש לי קרחת וקוקו, ואבא שלי סילק אותי מהבית. לא, הרגת אותי עכשיו. לא, אתה בכלל לא מפגר שכלית גמור שאין לו מה להגיד
)
ועוד כשכותבים לו את המילה פנטזיות, הוא לוקח אותה מילולית.
בחיאת, עזוב אותי בשקט, ולך תזיין את אמא שלך או משהו
פיגור שכלי אי אפשר לנצח, זה כמו אבן, לא מזיז לה כלום
