בעקבות מה ששוקולד סגול ואני כתבנו זו לזו, בא לי לעשות סקר

[מיכי 10]

החלטה יפה. ונחמד לפגוש אותך כאן שוב.

 

[שוקולד סגול]

אחלה סקר

אני לגמרי מעדיפה לבקר בארצות שאני דוברת את השפה. היתה לי טיפה טראומה כשנסעתי לצרפת לפני 3 שנים ולא ידעתי יותר משתי מילים בצרפתית. ובאיזורים שטיילתי בהם (לא פריס), לא דיברו אנגלית!!
אז מאז אני במשימה - אני לומדת שפות, של ארצות שאליהן אני ארצה יום אחד (כשיהיה כסף וזמן) לטייל.
לפני שנתיים (אחרי שלמדתי צרפתית שנה) חזרתי לטייל בצרפת, הפעם עם צרפתית מגומגמת ונהניתי הרבה הרבה יותר!!
&nbsp
אבל אני לא אלמד שפות של ארצות שמדברים בהן אנגלית ברמה טובה. למשל טיילתי בשנה שעברה קצת בהולנד ולא למדתי הולנדית. אין טעם...
&nbsp
את דוברת אספרנטו? וגם גרמנית?

 

[מיכי 10]

תודה

. אענה עכשיו רק בקצרה.

ראיתי פתאום שמאוחר, ועלי למהר מאד לבדיקה חשובה ולביקור תנחומים.

קשה לי לענות. כלומר, לא הייתי אומרת שאני דוברת אספרנטו, כי אני יודעת קצת הרבה, אבל יש לי עוד המון ללמוד. ואני כותבת הרבה הרבה יותר טוב מאשר מדברת.
גרמנית אפשר אולי לומר שאני דוברת וכותבת, אבל עם לא מעט שגיאות. ועם אוצר מילים גדול. מבינים אותי היטב. זו שפה שאני אפילו יכולה לחשוב ולחלום בה.

 

[מיכי 10]

אז למעשה את מסכימה אִתִּי, שנעים יותר לבקר בארצות

כאשר שולטים שליטה כלשהי, לפחות, בשפות המדוברות בהן.

לימוד שפות, אינו תמיד רק לצורך שימושי, כמו ביקור בארצות אחרות או אירוח של אנשים אצלנו.
אני חושבת שזה גם אתגר אינטלקטואלי כשלעצמו.
חוץ מזה, אני למשל, התחלתי ללמוד אספרנטו בלי שום כוונה לנסוע לחו"ל. הגעתי במקרה לפורום אספרנטו, שאלתי שאלות הבהרה אחדות, ואחרי שהשתכנעתי שזה לא נוגד את סיפור מגדל בבל, החלטתי להישאר וללמוד בכיף, ומאז אני שם.

שהיתי אומנם פעמים אחדות בחברת אנשים מיּבשות ומארצות שונות (זה היה רק כאן, בארץ). ועם חלק מהם לא היתה לי שום שפה משותפת אחרת, מלבד אספרנטו. אז שוחחנו מעט בשפה זו. אבל הסיבות שלי ללימוד השפה, הן קודם כל האתגר שבהישג, ושנית, האפשרות לדבר ולהתכתב עם חברַי המומחים לאספרנטו. הם גם מתקנים לי את השגיאות, כשיש, וגם מעודדים אותי להתקדם עוד. ובשפה עצמה, פשוט התאהבתי.

 

[שוקולד סגול]

כן, לגמרי אתגר אינטלקטואלי כשלעצמו ובשבילי

אני פשוט מאוד מאוד אוהבת שאני מצליחה לומר דברים בשפות אחרות. זה כיף. אבל אני בכל זאת תמיד צריכה מטרה, סיבה. יש לי מספיק ארצות ברשימה שלי שאני מאוד רוצה לטייל אליהן, כך שלא חסר לי סיבות ללמוד שפות.
אגב, שמתי לב, גם כשאני עושה ספורט, אני צריכה מטרה. אני יודעת שאני רוצה לעשות הליכה שעה או לרכב על אופניים למשל? בשביל הספורט. אבל אני אחפש תמיד איזו סיבה בסוף הדרך, למשל אני אכוון להגיע לסופר מסוים כדי לקנות משהו בסוף המסלול או משהו כזה....
&nbsp
אם את מתענינת בשפות - מכירה את האתר של בני לואיס? הוא פוליגלוט והרעיון שהוא מנסה למכוא זו fluency in 3 months, אני לא מתה על הרעיון אבל אני אוהבת את האתר שלו. חברה שלו לא מזמן למדה אספרנטו ב 3 חודשים, בעידודו הצמוד אמנם - אם מענין אותך לראות - היא תיעדה את ההתקדמות שלה:
http://www.fluentin3months.com/week-4-esperanto/

 

[מיכי 10]

כן, אני יודעת שיש אנשים שמרגישים שחייבת להיות להם מטרת יעד

לכל דבר. הראשונה ממנה שמעתי על כך, היתה אמא שלי: עוד מילדוּתי היינו מטיילים הרבה (הורי, אחַי ואני). ומתישהו הוא דִּברה על כך שהיא צריכה מטרה בכל טיול. לי זה נראָה אז מוזר. והאמת, גם כיום זה לא מובן מאליו בעיני, כי לי זה לא חשוב. אני אוהבת לטייל סתם, ואפילו באופן ספונטני לשנות כיוון מדי פעם. לפעמים אנשים אחרים גורמים לי להגדיר מטרות בנושאים שונים, אבל אישית אני לא זקוקה לזה.

ואשר לסיפור שלך על בני לואיס, אני מודה לך שהבאת לנו, ולא ידעתי את סיפור הרקע הזה. אבל מה שמפתיע, שבדיוק לפני שישה ימים הביא לנו אחד מחברינו (שהוא פוליגלוט בעצמו), את הקישור הזה עִם בני לואיס וחברתו לורן לפורום אספרנטו:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=181&messageid=176098667
צירוף מקרים מעניין.

 

[שוקולד סגול]

אה, מצחיק. אני עוקבת אחריו מאז שהוא התחיל

ללמוד יפנית, כי זה היה קצת אחרי שאני התחלתי ללמוד יפנית וזה כמובן עניין אותי מאוד.
ויותר מזה, למרות שהוא מאוד חמוד כזה ומאוד מתלהב, לא הבנתי איך הוא מתכוון לדבר יפנית אחרי 3 חודשים.
&nbsp
מה שאהבתי בוידאו-ים של החברה שלו שהם שמו זה את המילה לאספרנטו - אספרנטון. זו המילה היחידה שקלטתי, מילה חמודה

 

[מיכי 10]

נחמד. אכן, מילה חמודה. אבל...

Esperanto, זה שֵׁם השפה. כשהם אומרים Esperanon, הם מתכוונים ל"את אספרנטו". ה-N הוא אקוזטיבו. כלומר, מציין שמדובר ב"אספרנטו" כמושא ישיר.
הסופית n, מייצגת באספרנטו בדרך כלל מושא ישיר (אם כי, במקרים מסויימים היא מציינת כיוון, למשל).

בקיצור, אם זה נשמע לך נחמד, את מוזמנת ללמוד את השפה, שאינה קלה, אבל נחשבת הכי קלה בעולם.
כמובן שחסרה לה עבורך המטרה של שימושיוּת, ואין לה ארץ מסויימת. מצד שני, היא מאפשרת קשר בין אנשים מֵעמים שונים ומשונים, שבלעדיה אין כמעט שום סיכוי שהיינו יכולים לתקשר איתם, כל עוד לא אחנו לומדים את שפתם, או הם - את שפתנו.

לי הזדמן לדבר מעט למשל עם מישהו מאיטליה, מישהי מוויאטנם, מישהו מהודו, כמה אנשים מיפן, אחד מנורבגיה ועוד אנשים מארצות אחרות.

 

[שוקולד סגול]

מענין שהיא לא קלה. חשבתי שבנו אותה מתוך

כוונה שתהיה לא מסובכת? אבל כן, אין לי סיבה ללמוד אספרנטו כי כשאני אטייל בויאטנם הסיכוי קטן שאני אתקל דווקא במישהו דובר אספרנטו

 

[מיכי 10]

גם אני חושבת. שהסיכוי לא גדול.

זמנהוף בנה את השפה בצורה חכמה ומיוחדת, ויש בה הרבה דברים שמֵּקלים מאד, לעומת שפות אחרות. ואעפ"כ היא לא באמת קלה.
לדעתי יכולים אנשים, ככל שהם צעירים יותר, לקלוט אותה ולהגיע לרמה של שיחה, תוך זמן קצרצר. של ימים או שבועות, אפילו. זה תלוי גם קצת בכישרון והרבה במוטיבציה.
עם זאת, יש כמה בעיות שאם לא נותנים עליהן את הדעת, ולא לומדים אותן כהלכה, מדברים בשגיאות. זה לא מפריע בד"כ להבין את הדובר. אבל אני מעדיפה לדבר מעט, אך בצורה תקינה ועד כמה שאני יכולה - אפילו בצורה מושלמת. לכן זה הולך לי לאט ובקושי.
בכתיבה יש לי זמן לחשוב, אני לא בפדיחה וכותבת לרוב עם מעט שגיאות או כבר בלי.

 

[אחמס1]

לא, ואפילו להיפך

בארצות שאני דובר את השפה שלהן כבר ביקרתי בעבר, אני יותר מעוניין לראות דברים חדשים. אני גם נוטה להתכונן היטב לנסיעה, למשל לשמור קואורדינאטות בטלפון (לפני ימי הטלפון הדפסתי מפות), ללמוד מראש איך עובדת התחבורה הציבורית במקום ואיך להגיע מ-א' ל-ב'. כלומר אני לא מסתמך על תקשורת עם מקומיים, כך שלא מפריע לי עניין השפה.

 

[מיכי 10]

הֵי, ברוך השׁב, או ברוך הבא לפחות לבקרנו

איזה כיף.

מעניין מאד מה שאתה מספר, וזה נשמע רציני ומכובד.
אבל לא זו היתה כוונתי. כלומר, כשאני מעדיפה להגיע לארצות אשר את השפות שלהן אני יודעת, זה לאו דווקא כדי לשאול איך מגיעים מכאן לשם. לזה גם אני דואגת מראש. לא בשיטות המדעיות שלך, אלא בשתי אפשרויות עיקריות אחרות:
1. להגיע ממקום למקום ביחד עם בני משפחה מקומיים, או שלפחות שוהים במקום בשליחות ומתמצאים כבר.
2. לפני היציאה לאנשהו, אם יש עם מי להתייעץ וממי ללמוד - סבבה.
ואם לא - אני קונה או מקבלת בהשאלה את מפת האזור, ומתכננת את הדרך מראש. בשבילי זה אתגר כייפי כזה. וגם לשם כך אני מעדיפה ארץ שאין לי בעיה לקרוא את שלטי הרחובות ואת שלטי ההכוונה.

סתם, כל זה פשוט יותר נעים לי ונותן הרגשת ביטחון.

אה, וגם בחנויות, מאד כיף כשאפשר לדבר עם המוכְֿרים ועם הקוּפאים בשפתם, ולהבין זה את זה.