בעקבות משחק האסוציאציות שאלה קטנה:

[אופני הרים]

הרב שלנו הוא:הרמב"ם

כשיש לנו שאלה אנחנו פותחים "משנה תורה" ומבררים שם, או שמבררים אצל הרב רצון ערוסי.

 

[בחור כארזים]

הכל לפי הרמב``ם?

גם בשבת? אישות? טהרה? מעניין..

 

[שרונס21]

הוצאת לי את המילים מהפה!!

לי זה נשמע ממש תמוה... יש ענינים שממש קשה לפסוק לפי הרמב"ם. במיוחד בחיי אישות.

 

[אופני הרים]

הכל לפי הרמבם

חוץ מטהרה (כי את זה צריך לראות - ולכן אנחנו הולכים לרב של השכונה)

 

[בחור כארזים]

``היא בעד שלה והוא בעד שלו``

גם את זה אתם עושים?

 

[בוחליצינה]

אפשר הסבר?../images/Emo12.gif

 

[בחור כארזים]

אפשר גם אפשר

כדי למנוע אי דיוקים, אעתיק לכאן לשונו הזהב של הרמב``ם בהלכות איסורי ביאה פרק ד סעיף יד: דרך בני ישראל ובנות ישראל לעולם לבדוק עצמם אחר התשמיש, כיצד, מקנח האיש עצמו במטלית נכונה לו ומקנחת האשה עצמה במטלית נכונה לה ורואין בהן שמא ראתה דם בשעת תשמיש ויש לאיש להניח אשתו שתבדוק במטלית שלו מתוך שנאמנת על שלה נאמנת על שלו. סעיף טו: בגדים אלו שמקנחין בהן צריכין שיהיו של פשתן שחקים ולבנים והם הנקראים עדים בענין זה, והבגד שמקנח בו הוא נקרא עד שלו, והבגד שמקנחת היא בו נקרא עד שלה. עד כאן לשון קודשו של הרמב``ם. וכאן אני הק` שואל, האם אופני הרים ובן זוגה היקרים נוהגים גם בזה כפי פסק הרמבם? אגב, כל הפוסקים חולקים על הרמבם בנושא זה.

 

[שרונס21]

לפי הרמב``ם

מחכים 7 ימי נידה פלוס 7 ימי טהרה.ממש קשה!

 

[בחור כארזים]

ועוד ועוד

המון דברים שלא פוסקים כהרמב``ם.

 

[בסג]

For the record../images/Emo27.gif

בהלכה באופן כללי ישנם הבדלים "משונים" (שאינם כ"כ מוכרים בעם) בין הפסיקות של הרמב"ם, לבין ההכלאה של שו"ע+רמ"א וסביבתם הקרובה. בהלכות טהרה/אישות, השוֹנוּת הזו באה לידי ביטוי קיצוני מאד: הן להקל (לדוגמה: ההרחקות בזמני הרחקה, בדיקות לקראת טהרה) והן להחמיר (לדוגמה: עניין העדים הנדון לעיל, שיעור כתמים הנמצאים על הגוף). בדיקה סטטיסטית תראה שהקולות רבות מהחומרות. זאת משום שבדיני טהרה/אישות ההלכה ניכרת מאד קרבת הפסיקה הרמב"מית להלכה התלמודית, ופירוש הדבר - להקל בהרבה על פני ההלכה ה-Main-Stream-ית שסיפחה הרבה חומרות בעבור השנים (זה נכון בהלכה בכלל, אך נכון עוד יותר בדינים האלו). ונקדותית לעניין ה"מחכים 7 ימי נידה פלוס 7 ימי טהרה", איני יודע מהיכן הגיע הרעיון המעניין הזה: "זה שתמצא במקצת מקומות, שהנידה יושבת שבעת ימים בנידתה, ואף על פי שלא ראת דם אלא יום אחד, ואחר השבעה תשב שבעת ימי נקיים--אין זה מנהג, אלא טעות היא ממי שהורה להם כך; ואין ראוי לפנות לדבר זה כלל--אלא אם ראתה יום אחד, סופרת אחריו שבעה, וטובלת בליל שמיני שהוא ליל שני שלאחר ימי נידתה, ומותרת לבעלה." (http://www.mechon-mamre.org/i/5111.htm#13 )

 

[בוחליצינה]

אז זה מוזר,לא?

זה נראה לי כמו שמישהו יחליט ללכת עפ"י שמאי אפילו שהלכה נפסקה כבית הלל. אני צודקת?

 

[בשורות טובות!]

תלמידי בית שמאי אמורים ללכת לפי בית שמאי.

זה בדיוק "ועשית ככל אשר יורוך".

 

[בשורות טובות!]

בעבר אופני הרים סיפרה בדיוק על קיום הלכה זו

ואעפי"כ אני מציעה שממש ברגע זה נצא להם מהקישקעס...

 

[שרונס21]

תגידי, את או בעלך יכולים

לבוא לחמם לנו את המרק בסעודה שלישית...???

 

[בשורות טובות!]

../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif

 

[אופני הרים]

לשים לך אותו על הפלטה?../images/Emo6.gif

הבעיה היא שאנחנו לא שמים דברים על הפלטה במהלך השבת, אם כבר אנחנו שמים - אז זה על גבי משהו שהיה שם אבל לא ישר על הפלטה... למה שלא תשימו תמרק מראש על הפלטה? (זה מה שאנחנו עושים)

 

[בשורות טובות!]

אבל אבל אבל

לפי הרמב"ם לא יוצא שמותר להניח "לח" ע"ג הפלטה ממש בשבת

ככה זכרתי....

 

[בסג]

כן ולא

מן התורה כן - מותר לשים כל דבר שכבר התבשל (תיאורטית - גם לח). מדרבנן לא - אסור לשים שום דבר אפילו אם כבר התבשל (מעשית - גם יבש!).

 

[נתנאל כלפו ברנדל]

כמה שאלות המובילות לפתרון מהיר יותר:

1) האם יש לכם פלטה חשמלית או "פלאך" ששמים על להבת הכיריים? אם חשמלית עבור ל 2 אם לא עבור ל 5. 2) האם אתם ספרדים? אם כן עבור ל 3 אם לא עבור ל 4 3) ע"פ פסיקת הרב עובדיה יוסף אפשר להניח מרק על פלטה חפני שהיא נדלקת. כוונו שעון חשמלי לפני שבת ותוכלו לאכול מרק חם ביום השבת עצמו. 4) האם יש לכם שכנים ספרדיים? אם כן עבור ל 3. אם לא עבור ל 5. 5) איכלו מרק קר. זה יכול להיות טעים. תשאלו את הספרדים (מספרד מצד שני לא הייתי סומך על מי שקורא למיץ עגבניות עם קרוטונים מרק

).

 

[שרונס21]

../images/Emo6.gif

סחתיין על התשובה... השאלה נשאלה בהומור...