בעקבות שיחה עם חברה עכשיו

[yaelia]

עובדת= עובד

 

[missB]

עקרונית כן

בעלי למשל נמנע מלחפש עבודה בחברות היי טק כי הוא יודע שלמרות שאולי יקבל שכר גבוה יותר הוא גם ייאלץ לעבוד הרבה יותר שעות וזה לא שווה בעיניו. מצד שני גם היום הוא לא בדיוק חוזר הביתה בחמש ויש בהחלט גם ימים של שעות מאוחרות. למרבה הצער משרות של 8-17 הן מאוד נדירות בתקופתנו, במיוחד לגברים. ואגב, הרבה נשים אחרי לידה ויתרו על המשכורת השניה בבית כדי להישאר יותר זמן עם הילדים. אז בעצם כן יש מוכנות לויתור מסויים על רמת חיים בשביל המשפחה. למה הויתור הזה יותר לגיטימי מאשר ויתור מקביל אצל הגברים?

 

[שיפסלה]

למה הוויתור לגיטימי?

כי בעצם אין שוויון זכויות. לא מצפים מגבר מה שמצפים מאישה. אם גבר יאמר למנהל שלו שהילד חולה והוא צריך להיות בבית או שעליו להיות מוקדם בבית אחה"צ זה יתקבל יפה פעם פעמיים אבל לא באופן קבוע. מעבידים מסתכלים על זה אחרת כשאישה אומרת את זה. זו גם הסיבה למה שכר לאותו תפקיד אינו זהה כשמדובר בין גבר לאישה. ברוב המקרים גבר ירוויח יותר מאישה גם אם שניהם עושים תפקיד זהה עם אותן שעות עבודה. וסיבה נוספת, היא שאנחנו רוצות בזה. אנחנו האמהות מעדיפות להיות בבית עם הילדים (ועם שאר מטלות הבית שבין אם נרצה או לא הן מנת חלקנו כחלק מהמטלות המשפחתיות כפי שמקובל בחברה בה אנו חיים

). חלקנו מעדיפות להיות בבית כל היום וחלקנו מעדיפות לצאת לעבודה, לשנות מסגרת לכמה שעות (מסיבה כלכלית או אינטלקטואלית) ואח"כ לחזור הביתה לילדים.

 

[missB]

אז בעצם את אומרת

שזה לגיטימי שאת תודיעי לבעל שאת רוצה להפחית משרה או להפסיק לעבוד לגמרי כדי להיות עם התינוק אבל זה לא לגיטימי שהוא יבוא ויגיד שהוא מפחית שעות (ושכר) כדי להיות יותר בבית?

 

[שיפסלה]

לא התכוונתי לגיטימי בעיני

התכוונתי לגיטימי בעיני המעביד. ככה מקובל בחברה. אם אישה תאמר שהיא רוצה לרדת באחוזי משרה, ברוב המקרים יקבלו זאת בהבנה. אם גבר יאמר זאת, יתחילו לחפש לו מחליף.

 

[מאיה ורוני]

היתה תקופה כזו-

שרוני עבד מלבד העבודה הרגילה , בעבודת קיץ , וחזר הביתה בין 9 ל- 10 בלילה . היה לי קשה עם זה גם מכיון שהייתי צריכה לחזור הביתה באוטובוסים ולצעוד לא מעט ברגל עם שירי וגם מפני שעשיתי הכל לבד והרגשתי שהוא קצת מפספס את הילדה. מצד שני היו לכך יתרונות כי לקחתי את הזמן שלי לכל דבר. אבל טוב שזה נגמר כי הרבה יותר טוב עכשיו כשהוא בבית בחמש. אני מניחה שההסתכלות היא אחרת כשמדובר מראש במשהו זמני.

 

[אנידס]

אצלנו, נכון להיום כשהמשכורת

המשמעותית היא של בנהזוג, אין ממש אופציה להוריד בשעות העבודה ולוותר על חלק מהמשכורת. עם זאת, אני מרשה לעצמי לפנטז על מצב בו הוא חוזר לפני 7-8 הביתה.

 

[daldan]

אני אומר את זה אחרת

אם הוא מגיע מאוחר, אז לפחות שתהיה מזה משכורת יפה. אתמול בדיוק דיברנו על זה, שנינו אנשי כספים שבאופן טבעי (וכתוצאה מהתפקידים בהם אנחנו נמצאים כרגע יוצא שהוא עובד עד מאוחר ואני מגיעה הביתה ב16:00, דיברנו על כך שהאם באמת היינו יכולים לשנות את המצב ואני הייתי לוקחת על עצמי תפקיד הדורש שעות רבות והופכת להיות המפרנסת הראשית והוא היה עובד בתפקיד שולי יותר ומגיע כל יום מוקדם הביתה ולוקח על עצמו את ניהול הבית והמשפחה. המסקנה היתה שזה לא ילך כי זה לא האופי שלנו - בעלי, בכל תפקיד שהוא יקח הוא יתן את כל כולו ותמיד יקודם ותמיד יקח על עצמו דברים נוספים כי הוא כזה. ואני, עם כל האופי הקרייריסטי שבי המשפחה שבנינו הפכה להיות הבדר העיקרי והחשוב בשלב זה של חיי ולשם כך אני מוכנה להשהות את הקריירה לזמן מה. ככה אני! אז המסקנה, שעות העבודה של בעלי נובעות לא רק מהתפקיד אלא בעיקר מהאופי שלו. הוא רצה שנעבור לגור קרוב יותר לעבודה שלו כדי שיגיע יותר מוקדם (כרגע כמעט שעה נסיעה) ולא הסכמתי כי ידעתי שאז הוא יחזור עוד יותר מאוחר (לא צריך לנהוג הרבה אז אפשר להתמהמה) - כמו שאמרתי - אופי! אני הבנתי שאני צריכה להשלים עם זה וכדי לראות אותו מוקדם יותר אני צריכה לקבוע עובדות בשטח.

 

[אלינה12]

שאלה לא פשוטה

יש הרבה הוצאות וחובות ולא היינו יכולים להרשות לעצמינו הרבה דברים, אם בעלי היה מרוויח פחות. אז מבלים יותר ביחד בסופי שבוע או בחופשות משותפות. כשניצא לפנסיה עוד שלושים שנה, נהיה ביחד יום שלם...

 

[rona25]

תראי צריך למצוא איזה איזון

וזה הרבה יותר קל כשהבעל הוא שכיר ועובד עבודה מסודרת. הבחור שלי הוא פרילנס, ועובד 12 שעות בממוצע ביום טוב (בעסקי הטלוויזיה והקולנוע) ברוב ימות השבוע הוא מגיע אחרי 20:00 בערב מצד שני הוא מתוגמל יפה מאוד על הימים האלו (דולרית$$$) וזה גם מה שהוא אוהב בתחום שלו אין אפשרות כלל לעבוד עד שעה מוקדמת - זה או יום מלא עד שעות מאוחרות או בכלל לא, כמו כן יש ימים שמקפיצים אותו לצילומים מעכשיו לעכשיו - או מעכשיו לשבוע בחו"ל המשמעות של כך היא שרוב הנטל עלי , לומר לך שאני מרוצה

ממש לא מצד שני הוא המפרנס העיקרי והמשכורת שלי היא משכורת שניה אז אין ברירה

 

[galiaS]

לא זו המשואה שאני רואה לנגד עיני

השעות הארוכות בעבודה מטרתן, כפי שאני רואה את זה, להביא להתקדמות. אם אני מסתכלת על עצמי: אחרי הלידה אני משתכרת כפי השתכרתי לפני הלידה (אפילו יותר). לפני הלידה עבדתי עד מאד מאוחר כל יום והיום אני ב- 16:30 בבית. המשכורת שלי אמנם לא ירדה אבל אני משלמת מחיר יקר כי אני לא מתקדמת בעבודה כפי שהיתי רוצה. זה מחיר שאני היתי מודעת אליו מראש ואני לגמרי שלמה איתו. זו הסיבה שגם החלטתי לעזוב את העבודה ולהרשם ללימודים שיעסיקו אותי בשנים הקרובות. כנ"ל לגבי בעלי. הוא עובד שעות ארוכות. אם הוא היה חוזר הביתה ב- 16:00 הוא היה מרוויח אותו דבר. אבל הוא היה מתקדם ומתפתח פחות.

 

[lulyK]

מסכימה עם גליה.

בעלי, שיחיה, הצליח לשחק עם השעות עד שהציעו לו קידום. החלטנו שהוא צריך ללכת על זה, ועכשיו אנחנו חושבים שאולי טעינו.

 

[בימבילי]

אבל. לפעמים שעות העבודה הארוכות הן

פועל יוצא של מדיניות שבה נשארים עד מאוחר ולאו דווקא צרכי עבודה. אני עבדתי במקום כזה ולא אחזור על זה, וגם א' היה במקום עבודה כזה עד לא מזמן. הקידום שלו שם באמת נפגע ולמזלו הוא עבר למקום שבו עובדים פחות, מרויחים יותר והוא מתקדם.

 

[galiaS]

נכון. אני פיתחתי עיני רנטגן לזהות

מקומות כאלו. זה ענין של תרבות ארגונית קלוקלת שנובעת בד"כ ממנכ"ל יוצא יחידה קרבית

 

[מאז]

בעלי טוען שאני מפספסת נקודה-

והיא- מתי יוצאים בבוקר. הוא אומנם חוזר מאוחר, אבל יוצא מאוחר (בעוד בעלה של החברה יוצא בסביבות 6:15 בבוקר...), כך ששניהם עובדים בערך באותו היקף, רק בזמנים אחרים ביממה. אני ניסיתי להסביר לו ששעות אחרה"צ הם הרבה יותר קריטיות לדעתי, אבל אולי הוא צודק?

 

[lulyK]

כל עוד יש לו זמן עם הילדים,

בעיניי זה לא משנה מתי זה. אחר הצהריים אולי יותר קריטי אם הילדים יוצאים מוקדם למסגרות. אצלנו יותם קם עם אבא ב-7:00 והם מבלים ביחד עד 9:00. אחר כך בערב יש להם מעט זמן ביחד, כי יותם נרדם מוקדם.

 

[שיפסלה]

אני חושבת שאת צודקת

שלב הקימה והיציאה בבוקר איננו נחשב זמן איכות כמו הזמן לאחר החזרה מהעבודה. כי בבוקר, או שישנים עוד קצת במקום לצאת מוקדם (ואז לא המשפחה מרוויה את זה, אלא זה שישן) או שממהרים להתארגן ולצאת. אחר הצהריים זה זמן שבו בני המשפחה רגועים. גמרו את משימת היום שנקראת עבודה ואפשר ליהנות זה בחברת זה. ותסבירי לי רגע את הדיון עם החברה. אם גם בעלך וגם בעלה עובדים אותו היקף של שעות, גם אם בזמנים אחרים של היממה, אז למה בעלה מרוויח משמעותית פחות?!

 

[בימבילי]

עכשיו, שיש לי שני ילדים, שעות

אחר הצהריים הן קריטיות לי. הילדים מקבלים אבא גם בבוקר, אבל אם אבא לא נכנס בדלת עד 18.30 - אמא קרובה להתמוטטות עצבים.

 

[נעמושמוש]

טוב, אצלנו זו לא בחירה, אבל השלמה

אני אסביר האיש שלי , שונא מסגרות. בעיקרון הוא עוסק בהייטק ובקולנוע. הכי טוב לו כשהוא עצמאי ועובד מהבית או כמעט מהבית (פגישות וכאלו). אני תמיד חשבתי שארצה משכורת מסודרת ומאורגנת, ושכל חודש נדע בדיוק כמה נכנס ונכלכל צעדינו בהתאם. אני גם הרבה יותר חומרנית ממנו, ובאה מבית ברמה כלכלית גבוהה יותר משמעותית (לא בגלל שההורים שלי עשירים, כמו בגלל שההורים שלו עניים

) בכל מקרה, בהתחלה היה לי מאד מאד קשה עם זה שהוא לא קם בבוקר לעבודה, ולא תמיד מביא משכורת (למרות שהיו חודשים מאד רווחיים , היו גם חודשים ארוכים בלי כלום כמעט) ברוך ה', מאז שדרור נולד, הוא עובד בפרוייקט שיש בו גם כסף. לא הרבה כסף. הרבה פחות כסף ממה שהיה יכול להרוויח אם היה הולך לעבוד בחברת הייטק. אבל - יש לנו אבא בבית. זה דבר מדהים. לדרור יש גם אבא וגם אמא כמעט בכל אחרי צהריים שהוא בבית. (לפעמים הוא או אני צריכים להעדר, אבל בדרך כלל שנינו בבית). הוא אבא מקסים, ומאפשר לי גם לנוח אחרי העבודה אם אין לי בדיוק כח לטפל בדרור, ודרור נשאר בידיים הכי טובות שאפשר. אז נכון, אנחנו מרוויחים כלכלית פחות. אין לנו בית משלנו (ואנחנו גם לא רואים כזה באופק הקרוב - וזה בסדר). אנחנו מסתדרים, וחיים עם מה שאנחנו יכולים, ואין תלונות. החידוש הוא, זה שלי ממש ממש טוב עם זה. פעם היה לי קשה עם זה, והיום, כשאני רואה כמה אני מרוויחה באמת מזה שיש אבא בבית, זה מספק אותי וטוב לי עם זה. שוב, זאת לא בחירה שלי, אלא בחירה שלו אבל אם יציעו לו היום עבודה בחברת הייטק מצאת החמה עד צאת הנשמה - אז אלא אם כן אני לא אוכל לעבוד, או שזו תהיה האופציה היחידה - נראה לי שאעדיף שהוא לא יקח עבודה כזאת.

 

[מאז]

ככה להוציא לנו את העיניים

זה נראה לך תקין?? (מאז, שהתווכחה אתמול עם האביר האם לעשות טלפון לעבודה כשחוזרים הביתה בחמש - יום אחד קצר יש לו - זה תקין או לא)