בעקבות שרשור בפורום אחר:

[d a p h n a]

בעקבות שרשור בפורום אחר:

האם יש דברים (חוץ מבשר או מוצרים מן החי) שאתם לא מוכנים לגעת בהם? האם יש ירקות שאתם לא אוהבים? יש לפעמים מין הנחה כזו שצמחונים אוהבים את כל הירקות שבעולם, שהם ישמחו לקבל כל מנה שאינה צמחונית, אבל לפחות במקרה שלי, זה שאני צמחונית לא אומר שאני אוהבת את כל הירקות. אני אוהבת מאוד עגבניות, מלפפונים, שום ובצל וגזר ודעלת ודלורית ופלפלים, ולאחרונה גם התחלתי לאהוב יותר חסה ואספרגוס ועוד כל מיני דברים. אני אפילו מוכנה בשבועות האחרונים לאכול אבוקדו, אבל רק בצורת גוואקמולי עם הרבה הרבה לימון. מצד שני, אני לא אוהבת חצילים וקישואים, אני שונאת ונגעלת חמוצים מכל הסוגים, אני לא מתה על פטריות, סלק ועוד... בקיצור, יש לא מעט ירקות, ובמיוחד כאלה שנחשבים "קלאסיים" לצמחונים, שאני מעדיפה לא לאכול. מה אתכם? האם יש מאכלים או ירקות שתמיד מכינים לכם כי "זה צמחוני", ובלב ליבכם אתם בעצם לא אוהבים?

 

[p e b b l e]

נגעת בנקודה רגישה

אני כל כך שונאת שחושבים שאני אוהב כל מה שאין בו בשר. בארוחות משפחתיות בעיקר מצפים שאני אוכל מנה גדושה מכל המנות הצמחוניות, שכמובן מניחים ממש עלי, והם גם מרשים לעצמם לנסות עלי דברים כמו פשטידת בטטה ונענע (הדבר הכי נורא שאי פעם יצא לי לטעום). אני לא אוהבת שמיר, נענע, כוסברה, כרישה, סלרי, במיה, סלק, קישואים (חוץ מאשר באנטיפסטי כשמוציאים להם את הגרגירים והם לא רכים מידי), אגוזים (לרוב), פירות מיובשים (אלא בתבשילים), קינואה (אלא אין לה טעם של קינואה), אצות ובטח יש עוד דברים שלא חשבתי עליהם. האמת שאבוקדו זה אהבת חיי, אני אוכלת בין חצי לאבוקדו שלם כל יום. וגם זיתים (כמובן לא כולם) זה משהו שאני צורכת הרבה, כך שאני ממש לא מבינה אותך.

 

[d a p h n a]

אני לא אוהבת דברים עגולים קטנים ומעיכים

(זיתים, ענבים, דובדבנים וכו'), ובמקרה של זיתים גם מתווסף לזה הריח של חמוצים שאני ממש לא יכולה לסבול. לא טענתי שאני אדם רציונאלי מעולם.

לגבי אבוקדו - אני לא מתה על המרקם השומני שלו. כאמור, לאחרונה אכלתי כמה פעמים גוואקמולי שנעשה עם המון לימון ואיכשהוא החמיצות "חתכה" את המרקם השומני והתוצאה היתה טעימה מאוד. אבל אני לא מעזה עדיין לנסות אבוקדו במצב אחר.

 

[nowonder]

זה הכל תלוי

באופן ההכנה. בעקרון אני אוכלת הכל. רוב האנשים לא יודעים להכין אוכל צמחוני שגם יהיה טעים. אני תמיד מעדיפה לאכול אצלי בבית. והחברים שלי גם נורא צוחקים עלי, כי אני תמיד תמיד מביאה איתי קופסאות עם אוכל למפגשים איתם, ובקבוק קטן של חלב סויה לקפה.

 

[נטע....]

אני דווקא השתפרתי מאוד

בעבר, כשעוד הייתי אוכלת בשר, כמעט ולא היה אצלי דבר כזה לאכול ירקות. פשוט לא אהבתי. אחר כך, כשעברתי לצמחונות כבר ידעתי שעם המעבר לצמחונות, אני חייבת לכלול גם ירקות בתזונה שלי. (זה נכון גם לאוכלי בשר אבל לצמחונים על אחת כמה וכמה) ואיכשהו הצלחתי להגיע למצב שהיום ארוחה בלי ירקות, טריים (בסלט) או מבושלים זאת לא ארוחה מלאה. למשל סלטים למדתי להכין בצורה שתהיה לי טעימה, להוסיף יותר מלח או תבלינים אחרים, תירס בשביל המתיקות ולאחרונה כל סלט אצלי מורכב, חוץ מהדברים הבסיסיים (עלי בייבי/חסה, מלפפון ועגבניה) גם מגרעיני חמניות ואגוזי מלך, מה שגם מוסיף טעם. וירקות מבושלים, היות ואני מאוד אוהבת מתוק, משתדלת שתבשילי הירקות יהיו מתוקים ומוסיפה להם את הירקות המתוקים כמו גזר, בטטה, סלק וכו'. מה שכן, יש פירות מסוימים שאני לא אוהבת, למרות שיש אנשים שלא מבינים איך אני לא אוהבת. כמו תותים למשל ופירות הדר מסוימים.

 

[p e b b l e]

צודקת אני באמת לא מבינה איך אפשר לא לאהוב תות

 

[d a p h n a]

מה, לא קראת את "האריה שאהב תות"?

"זה היה סתם טעות, כל העניין הזה עם התות".

 

[מורזי1]

בתותים

יש המון המון ריסוס!

 

[מתבונן מרחוק]

אני דווקא מבין

התותים היום רוויים בהורמונים וסטרואידים שגורמים להם לגדול ולאבד פרופורציות. כבר אין להם טעם של תותים ולעתים רבות יש טעם ואפילו ניחוח שמזכיר מי שופכין. אם כבר תותים אז רק תותים שמגדלים בבית. לגדל תותים בבית זה ממש פשוט והתוצאות מעולות.

 

[נטע....]

אכן

בעקבות הדיון חיפשתי על כך מידע ומצאתי את הכתבה הזאת. שעל פיה באמת הטעם של התותים נפגם בגלל ההורמונים שגורמים לחדירה של מים אל התות ומגדילים אותו אבל פוגמים במתיקותו, בגלל העדר ריכוז הפחמימות. חבל כי אחרת אולי באמת גם אני הייתי אוהבת תותים...

 

[עלמה1 המקורית]

אני גם לא מתה על תותים לא תמיד הם מתוקים

וגם כול הריסוס עליהם כדי לשמור אותם ממזיקים נותן להם הרבה טעם של פלסטיק של כלום. אני מעדיפה יותר פירות עם קליפה ואם כבר פרי חשוף אז אין כמו ענביםםםםם, אפרסקים, משמשים.......

 

[נטע....]

אולי בגלל זה אני לא אוהבת תותים

לא זוכרת שאי פעם יצא לי לאכול תות מתוק. תמיד יש להם טעם חמצמץ כזה. אולי באמת בגלל כל חומרי ההדברה, הנזקים האקולוגיים וכו'

 

[דר דיוויד אלבז]

אבטיח, מלפפון וסלק

 

[נעמי66]

מחוץ לתפריט שלי

בטבעונות (לפי דרכו של ד"ר שלטון) יש רשימה של כמה מזונות שאינם מומלצים לאכילה, ביניהם: אספרגוס, פטריות, תרד, מנגולד, כרוב ניצנים, גרעיני חמניות ודלעת, חצילים, סלק מבושל, בוטנים, זיתים, וכל מה שחמוץ, מלוח, חריף או מטוגן. לכל "המלצה להימנע" מצורף, כמובן, הסבר. מכל אלה, חבל לי לוותר רק על פטריות.

 

[d a p h n a]

איך אפשר לוותר על כל מה שחמוץ, מלוח או חריף?

מדובר על כל אוכל שיש בו טעם.

 

[נעמי66]

הוויתור על חמוץ-מלוח-חריף...

עלול להיות משימה לא קלה למי שרגיל לטעמים אלה, אבל זו המלצתה של הדרך הטבעית (ד"ר שלטון). למזון טבעי יש את טעמו הטבעי, ובמשך הזמן אפשר להתרגל אליו וליהנות ממנו, כפי שהוא, ללא צורך בתוספות. בנוסף, טעם חמצמץ, למשל, אפשר להשיג בעזרת לימון, ומעט מליחות, בעזרת עגבניה, אולי?

 

[p e b b l e]

עכשיו ממש לא ברורה לי ההודעה הקודמת

רשמת כחלק מהרשימה של דברים שרצוי להימנע מהם: "וכל מה שחמוץ, מלוח, חריף או מטוגן". אם נמנעים מכל מה שחמוץ, איך אפשר לאכול לימון?

 

[נעמי66]

pebble, חמיצות טבעית זה בסדר

יש הבדל בין מלפפון חמוץ, למשל, לבין תוספת של מיץ לימון, שסוחטים באותו רגע, לסלט. ירקות כבושים ומוחמצים עוברים תהליך של תסיסה, בצירוף של מלח, שום ותבלינים שונים. נוצרת חומצה, שלפי הדרך הטבעית (שלטון) אינה טובה לבריאותנו.

 

[p e b b l e]

והיכן הגבול בין חמיצות טבעית להתססה?

נניח שאני מכינה סלט ומטבלת בלימון או משרה אוכל במשרה עם לימון ותבלינים, כמה זמן ניתן להחזיק את המזון במיץ הלימון עד שזה מתחיל להיות מזיק לפי הגישה הטבעית?

 

[נעמי66]

פבל, שאלה טובה, שאין לי תשובה עליה...

אני לא מוסיפה תבלינים נוספים, ונוהגת לאכול את הסלט זמן קצר אחרי הכנתו. אולי תמצאי דרך לבדוק כיצד, ומתי, נוצרת תסיסה. כדאי לבדוק אם אכסון במקרר מונע תסיסה. השערה - כאשר נוצרת תסיסה, אפשר אולי לזהותה בעזרת ריח שנוצר, כתוצאה ממנה?