בקר טוב לחברי הטובים
- פותח הנושא yaely2
- פורסם בתאריך
בוקר טוב,חזרתי מ../images/Emo101.gif
קופ"ח. חשבתי לקחת חיסון אבל התחרטתי ברגע האחרון. לפי מה ששמעתי ,יש סיכון בחיסון. אז עשיתי בדיקות דם ובדקתי לחץ דם,מה אגיד לכם,110/80,ממש כמו בת 16. ולחשוב שתמיד סבלתי מלחץ דם גבוה. יש לי עוד שעה ראיון עבודה-נראה..כרגיל,מצד אחד אני רוצה ומצד שני.. פוחדת
קופ"ח. חשבתי לקחת חיסון אבל התחרטתי ברגע האחרון. לפי מה ששמעתי ,יש סיכון בחיסון. אז עשיתי בדיקות דם ובדקתי לחץ דם,מה אגיד לכם,110/80,ממש כמו בת 16. ולחשוב שתמיד סבלתי מלחץ דם גבוה. יש לי עוד שעה ראיון עבודה-נראה..כרגיל,מצד אחד אני רוצה ומצד שני.. פוחדת
קבלתי במייל ..אהבתי
> > > > מיכאל הוא אדם שאוהב לאהוב .אחד שתמיד יש לו משהו חיובי להגיד: > כשמישהו > > > שואל אותו מה שלומו הוא עונה:"אם מצבי היה טוב יותר, הייתי שני אנשים". > פשוט > > > טיפוס חיובי ואופטימי. > > > > > > > > כשעל אחד העובדים היה עובר יום רע, מיכאל היה שם בשביל לומר לו להביט > על > > > הצד החיובי במצבו. > > > > > > > > סגנונו המיוחד, עורר בי סקרנות ולכן יום אחד ניגשתי אליו ושאלתי > אותו:"אני > > > פשוט לא מבין. אי אפשר להיות חיובי כל הזמן. אז איך בכל זאת אתה > מצליח?" > > > > > > > > מיכאל ענה לי ברוגע:"כל בוקר אני מתעורר ואומר לעצמי כי עומדות בפניי > שתי > > > אפשרויות. אחת - להיות במצב רוח טוב והשנייה - להיות במצב רוח רע; אני > בוחר > > > להיות במצב רוח טוב. > > > > > > > > בכל פעם שדבר רע קורה, אני יכול לבחור להיות קורבן או לבחור ללמוד > > > מהניסיון; אני בוחר ללמוד מהניסיון. > > > > > > > > כאשר מישהו מגיע אליי בתלונה, אני יכול לקבל את תלונתו או להצביע על > נקודת > > > האור בבעייתו; אני בוחר בנקודת האור". > > > > > > > > "כן בטח, זה לא ממש קל" ,מחיתי בתסכול."זה קל מאוד" אמר מיכאל."החיים > הם > > > למעשה מקבץ של בחירות. כשאתה מוציא מהם את כל השאר הטפל והשולי, כל מצב > ומקרה > > > הוא בחירה. אתה בוחר איך להגיב במצבים שונים ומגוונים. אתה בוחר איך > אנשים > > > ישפיעו על מצב-רוחך. אתה בוחר אם להיות במצב רוח טוב או רע. ! ובשורה > > > התחתונה: זו הבחירה שלך איך לחיות את ! חייך " . כשיצאתי ממשרדו של > מיכאל > > > הרהרתי על מה שאמר. > > > > > > > > למרות שלא המשכנו להיות בקשר, חשבתי רבות עליו כאשר בחרתי בחירות > בחיי > > > במקום להגיב אליהם. > > > > > > > > שנים אחדות מאוחר יותר, שמעתי כי מיכאל היה מעורב בתאונת עבודה קשה, > בה > נפל > > > מגובה 30 מטר בעת שעבד על מגדל תקשורת. לאחר 18 שעות ניתוח וטיפול > נמרץ, > > > שוחרר מיכאל מביה"ח כשלגבו הוכנס מוט ברזל . > > > > > > > > ראיתי אותו שישה חודשים לאחר התאונה. כששאלתי אותו מה שלומו,הוא השיב > :"אם > > > מצבי היה טוב יותר, הייתי שני אנשים. רוצה לראות את הצלקות מהניתוח? " > .. > > > החלטתי לראות אותן אך שאלתי אותו, מה עבר בראשו בזמן התאונה. > > > > > > > > "הדבר הראשון עליו חשבתי, היה שלומה של ילדתי-לעתיד שעדיין לא > נולדה". > ענה > > > מיכאל. "לאחר מכן, כששכבתי על הקרקע, אני זוכר שעמדו בפניי שתי > אפשרויות. > > > יכולתי לבחור בחיים ויכולתי לבחור במוות; בחרתי בחיים". > > > > > > > > "לא פחדת? לא איבדת את ההכרה?" שאלתי אותו נפעם. > > > > > > > > מיכאל המשיך, "...החובשים היו נפלאים. הם המשיכו לומר כל הזמן שהכל > יהיה > > > בסדר. אך כשהם הכניסו אותי לחדר מיון, ראיתי את הבעות הפנים של הרופאים > > > והאחיות וממש פחדתי. > > > > > > > > בעיניהם ראיתי את מה שחשבו - "הוא גמור". ידעתי שאני חייב לעשות > משהו. > > > > > > > > "ומה עשית?" שאלתי. > > > > > > > > "הייתה שם אחות גדולה ששאלה אותי שאלות" ,אמר מיכאל. "היא שאלה אם > אני > > > אלרגי למשהו. "כן" עניתי לה. הרופאים והאחיות הפסיקו את עבודתם וחיכו > > > לתשובתי. לקחת נשימה עמוקה וצעקתי "לכוח-המשיכה". > > > > > > > > בזמן צחוקם, המשכתי ואמרתי להם:"אני בוחר לחיות. נתחו אותי כמו אדם > שעתיד > > > לחיות ולא כאדם מת". > > > > > > > > מיכאל חי תודות לכישוריי רופאיו, אך גם בגלל גישתו המדהימה לחיים. > למדתי > > > ממנו כי כל יום אנו בוחרים לחיות בצורה מלאה. גישה, היא בסופו של דבר , > הכל. > > > לכן, אל תדאגו למחר. מחר כבר ידאג לעצמו לבדו. לכל יום יש מספיק צרות > לעצמו > .. > > > אחרי הכל, היום הוא המחר בו תדאג לאתמול... > > > > > > > > בפניך עומדות שתי אפשרויות: > > > > > > > > 1. האחת: למחוק את המכתב הזה. > > > > > > > > 2. והשנייה: להעביר אותו הלאה. > > > > > > > > אני מקווה כי תבחר באפשרות השנייה. אני יודע שאני עשיתי זאת... > > > .
> > > > מיכאל הוא אדם שאוהב לאהוב .אחד שתמיד יש לו משהו חיובי להגיד: > כשמישהו > > > שואל אותו מה שלומו הוא עונה:"אם מצבי היה טוב יותר, הייתי שני אנשים". > פשוט > > > טיפוס חיובי ואופטימי. > > > > > > > > כשעל אחד העובדים היה עובר יום רע, מיכאל היה שם בשביל לומר לו להביט > על > > > הצד החיובי במצבו. > > > > > > > > סגנונו המיוחד, עורר בי סקרנות ולכן יום אחד ניגשתי אליו ושאלתי > אותו:"אני > > > פשוט לא מבין. אי אפשר להיות חיובי כל הזמן. אז איך בכל זאת אתה > מצליח?" > > > > > > > > מיכאל ענה לי ברוגע:"כל בוקר אני מתעורר ואומר לעצמי כי עומדות בפניי > שתי > > > אפשרויות. אחת - להיות במצב רוח טוב והשנייה - להיות במצב רוח רע; אני > בוחר > > > להיות במצב רוח טוב. > > > > > > > > בכל פעם שדבר רע קורה, אני יכול לבחור להיות קורבן או לבחור ללמוד > > > מהניסיון; אני בוחר ללמוד מהניסיון. > > > > > > > > כאשר מישהו מגיע אליי בתלונה, אני יכול לקבל את תלונתו או להצביע על > נקודת > > > האור בבעייתו; אני בוחר בנקודת האור". > > > > > > > > "כן בטח, זה לא ממש קל" ,מחיתי בתסכול."זה קל מאוד" אמר מיכאל."החיים > הם > > > למעשה מקבץ של בחירות. כשאתה מוציא מהם את כל השאר הטפל והשולי, כל מצב > ומקרה > > > הוא בחירה. אתה בוחר איך להגיב במצבים שונים ומגוונים. אתה בוחר איך > אנשים > > > ישפיעו על מצב-רוחך. אתה בוחר אם להיות במצב רוח טוב או רע. ! ובשורה > > > התחתונה: זו הבחירה שלך איך לחיות את ! חייך " . כשיצאתי ממשרדו של > מיכאל > > > הרהרתי על מה שאמר. > > > > > > > > למרות שלא המשכנו להיות בקשר, חשבתי רבות עליו כאשר בחרתי בחירות > בחיי > > > במקום להגיב אליהם. > > > > > > > > שנים אחדות מאוחר יותר, שמעתי כי מיכאל היה מעורב בתאונת עבודה קשה, > בה > נפל > > > מגובה 30 מטר בעת שעבד על מגדל תקשורת. לאחר 18 שעות ניתוח וטיפול > נמרץ, > > > שוחרר מיכאל מביה"ח כשלגבו הוכנס מוט ברזל . > > > > > > > > ראיתי אותו שישה חודשים לאחר התאונה. כששאלתי אותו מה שלומו,הוא השיב > :"אם > > > מצבי היה טוב יותר, הייתי שני אנשים. רוצה לראות את הצלקות מהניתוח? " > .. > > > החלטתי לראות אותן אך שאלתי אותו, מה עבר בראשו בזמן התאונה. > > > > > > > > "הדבר הראשון עליו חשבתי, היה שלומה של ילדתי-לעתיד שעדיין לא > נולדה". > ענה > > > מיכאל. "לאחר מכן, כששכבתי על הקרקע, אני זוכר שעמדו בפניי שתי > אפשרויות. > > > יכולתי לבחור בחיים ויכולתי לבחור במוות; בחרתי בחיים". > > > > > > > > "לא פחדת? לא איבדת את ההכרה?" שאלתי אותו נפעם. > > > > > > > > מיכאל המשיך, "...החובשים היו נפלאים. הם המשיכו לומר כל הזמן שהכל > יהיה > > > בסדר. אך כשהם הכניסו אותי לחדר מיון, ראיתי את הבעות הפנים של הרופאים > > > והאחיות וממש פחדתי. > > > > > > > > בעיניהם ראיתי את מה שחשבו - "הוא גמור". ידעתי שאני חייב לעשות > משהו. > > > > > > > > "ומה עשית?" שאלתי. > > > > > > > > "הייתה שם אחות גדולה ששאלה אותי שאלות" ,אמר מיכאל. "היא שאלה אם > אני > > > אלרגי למשהו. "כן" עניתי לה. הרופאים והאחיות הפסיקו את עבודתם וחיכו > > > לתשובתי. לקחת נשימה עמוקה וצעקתי "לכוח-המשיכה". > > > > > > > > בזמן צחוקם, המשכתי ואמרתי להם:"אני בוחר לחיות. נתחו אותי כמו אדם > שעתיד > > > לחיות ולא כאדם מת". > > > > > > > > מיכאל חי תודות לכישוריי רופאיו, אך גם בגלל גישתו המדהימה לחיים. > למדתי > > > ממנו כי כל יום אנו בוחרים לחיות בצורה מלאה. גישה, היא בסופו של דבר , > הכל. > > > לכן, אל תדאגו למחר. מחר כבר ידאג לעצמו לבדו. לכל יום יש מספיק צרות > לעצמו > .. > > > אחרי הכל, היום הוא המחר בו תדאג לאתמול... > > > > > > > > בפניך עומדות שתי אפשרויות: > > > > > > > > 1. האחת: למחוק את המכתב הזה. > > > > > > > > 2. והשנייה: להעביר אותו הלאה. > > > > > > > > אני מקווה כי תבחר באפשרות השנייה. אני יודע שאני עשיתי זאת... > > > .
ערב טוב לכל חבריי כאן ../images/Emo25.gif../images/Emo23.gif
שלום לכם,
זה עתה חזרתי מיום לימודים ואין פה מי שיאמר לי שבי נוחי ואין לי גם למי לאמר לא רוצה לנוח רוצה להיכנס לפורום. כיף לשמוע מכם, מאחלת שוב לאלה שהסתגרו בבית שיצאו, לאלה שמרגישים קצת לא טוב שיחלימו, ולאלה שבריאים שימשיכו להיות ככה. יעלי מחכה לתגובות
שלום לכם,
סול ולכ החברים ערב טוב ה../images/Emo185.gif
גם מוכן וגם העוגה והשצטרפו אלי אחרי יום קשה שביליתי בבח"ח איכילוב
ודואגת קרובת משפחה שלי נפלה ומחכים לניתוח מפרק הירך איזה ימים לא לנעימים. היא באה לארץ לבקור אחרי תקופה ארוכה ואיזה באסה יש פסוק באידיש אם אני לא טועה "מאנט דאכט וגוד טראכט".
גם מוכן וגם העוגה והשצטרפו אלי אחרי יום קשה שביליתי בבח"ח איכילוב
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.