בקשה להסבר בקשר למדיניות בתי הדין לגבי הלנת שכר

[קלייטון.ש]

בנושא הלנת שכר אחרי שבית הדין מוצא שבוצעה שלא כדין.
לדוגמה לפי החוק שכר מולן מחודש 4/2019 בסכום 10,000 (עשרת אלפים) שישולם בחודש 4/2021, הסכום שצריך לפי החוק לשלם כולל הלנה הוא 111,500.
יותר מפי עשר!
קראתי עשרות פסקי דין הקשורים להלנה כזו ולא מצאתי אפילו אחד שאפילו מתקרב לסכום כזה. הכי גבוה שמצאתי הוא 100%, כלומר פי 2.
בית הדין פוסק שהיתה הלנה, שלא היתה מוצדקת, שלא היה בסיס להלנה, וממשיך ומתעלם מהחוק.

מה הסיבה לגישה הזו?
יש דרך לגרום לבית הדין להתקרב יותר לחישוב החוקי?

 

[עוד עמית גורביץ]

1. סעיף 18 לחוק הגנת השכר מאפשר לביה"ד את הסכמות לשקול להפחית/לשלול את פיצויי ההלנה.
2. שיעורי ההלנה הקבועים בחוק ממילא הינם המקסימום שאפשר להשית, והוא כפוף כאמור לשיקול דעת שיפוטי.
3. על פי הנחיות עבר של נשיא ביה"ד לעבודה (בתקופת סטיב אדלר), אין מגמה להרחיב את פיצויי ההלנה.
4. הדעה הקיימת בפסיקת ביה"ד לעבודה, כי פיצויי הלנה בשיעורים המקסימיליים הקבועים בחוק - אינה מידתית.
5. בנסיבות אלו, אכן ביה"ד לעבודה נמנעים מלפסוק את מלוא פיצויי ההלנה, ועושים כן רק במקרים נדירים, אם בכלל.