בקשה לעזרה !!!!!!!!!!

[alonlupoo]

בקשה לעזרה !!!!!!!!!!

אני אשמח אם תוכלולקרוא את מכתב זה למרות שהוא מעט ארוך.. את לימודי התיכוניים, למדתי בבית הספר אורט בתל אביב. סיימתי עם בגרות מלאה, ובשנת 2000 סיימתי לימודי כהנדסאי. גוייסתי כמו שאר חבריי עם סיום לימודי אלו, ושובצתי בחיל האוויר, שרתתי שנה וחצי עד שיחרורי מצה"ל לאור פרופיל רפואי לא כשיר בשל מחלה גופנית. המצב הריגשי היה קשה עוד יותר, שנה לאחר מיכן, כאשר הוארך הפרופיל הזמני פעם נוספת בשנת 2002, ובמקביל נאלצתי להיפרד מחבר קרוב שנהרג בסמוך לשיחרורי הסופי מצה"ל, ומשירות סדיר בכלל. ההתאוששות הייתה ייחסית מהירה, ועד מהרה גיליתי שזו רק ההתחלה...... עם החלמתי, החלטתי לעשות את הבלתי ייאמן אולי (בימים אלו שנגע הסרבנות מתפשט כסרטן), ולהילחם על מנת לחזור לשירות צבאי סדיר. האמונה בצידקת בקשתי, והעקשנות השתלמה לבסוף. למרות שעברתי 7 מדורי גיהינום עד שבקשתי אושרה, הרי שקיבלתי תשובות שליליות רבות ודחיות רבות עד שהגעתי למעשה לצמרת הבכירה ביותר. גוייסתי לבסוף אחוז התרגשות רבה, מכל הסיבות שעולות, למרות שהאב היה נגד והיה נראה שהיה מוכן לעשות את הכל על מנת לעצור בעדי, בסמוך ליום בו נהרג אחד מחברי, כשאני משובץ למסלול קצונה ייעודי, עם קב"א מאוד קבוהה לאחר מבחנים חוזרים שאושרו לי. אבחון דידקטי שמצא כי אני דיסלקט, אותו עשיתי ללא מעורבות הוריי, שלא סיפקו הסברים "יצריתיים" משלהם לקשיים שלי, סיפק את ההסבר לקב"א הנמוכה ייחסית שהייתה. על ידי הורי נקבע שהגורם האמיתי הוא חוסר רצון, עצלנות, ילדותיות, חוסר חברים ועוד ועקב כך, באותה הצורה בערך גם נראו שני האבחונים ועשרות המפגשים אליהם הם הובילו אותי פעם אחר פעם בשביל לנסות ולהוכיח את מה שאני לא, כדשהם מזכירים יל כמה הם הורים טובים "שדואגים". בנקודה זו אציין שלפי דעה של גורם מיקצועי, עברתי התעללות ריגשית קשה עשרות שנים. יש התומכים בדעה שייתכן ואף עברתי התעללות קשה יותר מזו אך לא לשם כך המכתב. אגב, במהלך סיכום האבחון נקבע גם כי אני נחשב למחונן עם פוטנציאל אינטלקטואלי גבוה בהרבה מהממוצע ועם רמת EQ (אינטיליגנצייה ריגשית) גבוהה ביותר, דבר שהפתיע מאוד את ההורים, במיוחד נושא EQ, שהיה חלק מהקללות שהוטחו בי (חסר EQ מינימלי).

 

[alonlupoo]

המשך 2

עם שיחרורי החלטתי שאת שעברתי בעברי, ובחיי בכלל אחר לא יעבור ופניתי לאתר חברתי גדול בבקשה להקים פורום תמיכה וסיוע. האתר נעתר לבקשתי והפורום הוקם בניהולי במסגרת הפורום הספקתי לסייע לעשרות ללא כל רצון לקבל תמורה כלשהיא ישירה או עקיפה. מאחר ואיני רוצה לחשוף עצמי יתר על המידה אוכל לציין שזכיתי באחרונה באות המלאכים ברשת, מטעם איגוד האינטרנט הישראלי ואין הדבר מאט את קצב העשייה שלי – אני כיום בתכנון של התחלת לימודי עבודה סוציאלית והקמה של חברה לתחום האימון האישי, תוך כדי התמקדות בעזרה לאלו שעברו חוויות לא קלות אך מעוניינים ורוצים את היד המושטת, את התמיכה, ואת ההכוונה. אבל, כל הסיפור הזה, מסתיר בחובו סיפור חיים קשה. לא אדון בהזדמנות זו בהתעללות שעברתי בילדותי, לא ארחיב על כך שמשפחתי היא מהסוג הכי לקוי,לדעתי. אך הפיצוץ הגדול היה לפני כחצי שנה,זמן קצר אחרי שעברתי ניתוח קטן. . אוכל לציין רק כהקדמה, שבילדותי הוריי, ובדגש על אבי, עשו כל שניתן כדי להביא לאות קין משמעותית על עצמי, מספר הפסיכולוגים בהם עברתי, כילד, מספר הפסיכיאטרים ששוב ושוב הסבירו להם שאני בריא בנפשי, עד שהאחרון המליץ להם – ללכת בעצמם לייעוץ או אבחון, לרבות השתלטות על הטפסים לצו ראשון (מהצבא), על מנת "לעשות את הכל שאני לא אהיה קרבי, אם בכלל צה"ל יקבל אותך" – ציטוט שזכור לי מגיל 16 – 14 שנה אחריי. הסיפור על חיי וילדותי לא יכול להסתכם בשורות אלו הוא עמוק יותר משניתן לתאר, והוא לא נמצא במוח אלא גם בלב ועמוק. למרות שעזרתי להוריי, כמה חודשים לפני כן, בעת שאימי הייתה בבית חולים לצורך טיפול רפואי כללה את עזרתי להורייה, עזרתי לאבי,,הבאתו לבי"ח והחזרתו וכו' הם החליטו אחרי הניתוח להתעלם כליל מהמצוקה בה הייתי. הניתוח הביא לכך שבקושי הייתי מסוגל ללכת. התירוץ, לאי ההתעניינות שלהם בי, הוסברה על ידי "חוסר ההתעניינות שלך בנו",אם כי יש לי הוכחות ברורות למצב ההפוך – כמה ימים לפני שאימי שוחררה מהבי"ח, בחרתי להשאיר להוריי את רישיון הרכב והמפתחות, מאחר וזו קבעה שכל העזרה שלי נובעת מאינטרס אחד וזה האוטו בלבד, נעלבתי באופן עמוק מאוד,ועלכן כך פעלתי. המצב החמיר,לאחר הניתוח, כשהיה נראה שחל זיהום במקום, ביקשתי את הרכב, אך האם סירבה. פרץ ויכוח במהלכו, לטענתי האב נתן עם מרפקו מכה בפצע הניתוח שהביא לכך שאחד הסיכות של התפרים נכנסה פנימה. התקשרתי למר"מ, להזמנת רופא, שזה המליץ לנסוע בדחיפות למיון,לאחר שבדק אותי, וציין את דברים אלו. מעבר לכך שהם דרשו "שקט" בזמן שהרופא היה, וראו TV בחדרם, כמובן שסרבו שניהם פה אחד לאפשר להגיע עם הרכב או לעזור בהגעה. עקב כך, במצבי הזמנתי מונית ועזרתי לעצמי הביקור במיון – נגמר באישפוז ומתן טיפול אנטיביוטי. כנראה שזה לא יהיה מפתיע אירוע זה אם אציין, שכמה חודשים לפני כן הציע לי האב להתאבד, קילל ואיים "להשתגע" / "לצרוח" / להתשלולל ואישתו הייתה מרגיעה אותו, על חשבוני. הויכוח שפרץ אחרי הניתוח היה רק דוגמא למקרה שעובדת סוציאלית התקשרה כדי לרסן אותה, שכן במשך יותר משעה היא עמדה מול דלת חדרי הסגורה וצרחה עליי כמה אני "זבל", "חרא אנושי" ועוד שלל מחמאות שמפאת כבודך אני מנוע מלכתוב את אותן פנינים, אותם אני שומע מגיל הגן. אגב, אותה עובדת סוצאילית, שלטעמי כל העת חשדתי שהיא אינה נייטרלית, החליטה יום אחד שהיא איננה מסוגלת לטפל גם בי וגם בהורים והחליטה לסייע רק להורים... כל ניסיונותיי ליצור עימה קשר לאחר מיכן,למספר שיש ברשותי הגיעו "לאחותה" ולאחר מיכן לאדם שאין לו מושג במי מדובר. בפגישה האחרונה היא כתבה לי על פתק, שם של מומחית לנפגעי תקיפה מינית,, ומכאן תמה חובתה המיקצועית, כאדם, כנראה לאו דווקא כאיש מקצוע לדעתי, כפי שזה נראה. נראה כי ההחמרה במצב, כך לפחות לדעתי, באשר לסבתא שלי, שזה הנושא לשמו אני בעיקר פונה, אך לא רק, קשורה גם לבחירת צד ואי נייטרליות מצד אותה גברת לא מכובדת לדעתי. ניסיונותיי להביא את ההורים לשיתוף פעולה עם עו"סית אחרת - כשלו מאחר ואלו דרשו שהיא תגיע אליהם הביתה וכי יש להם לספר הרבה מאוד עד כמה אני "פגע רע".

 

[alonlupoo]

המשך3

הומלץ על מנוחה של כמה חודשים,ולהימנע מלהרים מסעות כבדים, אך ההורים קבעו שאני עושה את עצמי "ועושה את עצמו שכואב לו הפופיק". הרגשתי שאני לא מסוגל יותר ועזבתי את הבית, עברתי דירה.בתקופה זו הייתה לי חברה,אך זה לא החזיק זמן רב, מאחר והוריי הרסו גם את זה, סיפרו עלי כמה אני אדם רע,שלא מתחשב, אגואיסט..............והחברה, החליטה גם לנתק קשר. אשמח בהזדמנות, לשפוך אתכל מה שעברתי מהם, מאחר ובכוונתי לתבוע,ואני יודע שיש על מה. יש הוכחות, על ידי מסמכים, מייעוצים שונים שעברתיבעל כורחי,והעתקים נשמרים אצלי. המחלה של אימי הוטלה עליי,כאשם עיקרי והאב היה מטיח בי "הוא הורס אותנו", דברים קשים יותר שמעתי במשך יותר מ20 שנה. הדואר שהיה אמור לעבור לכתובתי החדשה, לא עבר. יש בידיי הוכחות לכך, אלא שהבעייה היא בקבלת הדואר, סוכם עם ההורים, שיורידו את הדואר כל חמישי,אלא שהיא עצמה אינה עומדת בכך ברוב המועדים וכל פעם שאני מנסה לברר זאת, הרי שאין על כך מענה, ותשובתה במייל הייתה שאני זקוק לטיפול ונראה שהיא שוב רואה בי כחולה נפש. יתרה מכך,אין בידיי שום ביטחון לכך שהיא אינה מסתירה דבריי דואר חשובים ובקשתי לשלוח מישהו מטעמי כדי לקבל את דבריי הנמצאים אצלה במגירה, כמו למשל פנקס חיסונים ישן, תמונות מילדות ועוד – נענו בשלילה. כמובן שלנושא הדואר ענתה בצורה מתנשאת כששומעים את בעלה אומר לה מה לענות. יש המאמינים, גורמים מקצועיים, שבעלה הוא זה שמסית ומחמם את האווירה, והיא שבוייה בידיו, שכן היא חוששת ממנו באם תעשה משהו שנוגד את רוחו. דעה זו הינה הדעה גם של סבתי. הבעייה כיום, וכאן אני מגיע למהות הדברים,היא סבתא שלי, אישה פיקחית, מבוגרת, כבת 87, שבעלה נפטר לפני כחצי שנה. היא צלולה ועירנית. ההורים, מצדם, בימים אלו מנסה לעשות את הכל כדי לנשל אותי מזכויות כלשהן,לגבי הרכוש של סבתא שלי. ידוע לי, שסבתא שלי רוצה להשאיר לי רכוש, בצוואתה, אך היא חוששת מאוד וביקשה ממני שאפנה אליה מישהו שיעשה צוואה בנושא. "אני לא רוצה להשאיר את כל הכסף להורים". לפני כמה חודשים, חודשים לפני שעזבתי את הבית, מצאתי במקרה בבית, במקום לא מוסתר, צוואה, שאחד ההורים כתב,בו הוא מציין בצורה מאוד מעוררת תהיות ותמיהות, כי כל רכושה של סבתא שלי עובר לידיהם. לא ידוע לי אם סבתי חתמה על זה, אך כן ידוע לי שלפני כמה ימים ביתה הודיעה לסבתי על מסמך שהיא רוצהלהחתים אותה, בו היא זכאית לקבל את כל רכושה וכספה. סבתי אמרה לי, בשיחה זו, ש"אני מסכימה שהיא תקבל הכל" וכי "כנראה בעלה רודף הבצע אומר לה מה לעשות". יש היגיון בדבריה, אגב. הניסיונות שלי לדברעם אחד מהאחים שלי עלו בתוהו, הם מנסים לפתור אותי בתשובה שהיא "פסיכית" כי הרי היא בת87 אך דו"ח פסיכוגריאטרי שאבחן את מצבה, מצא שהיא צלולה לחלוטין, הדו"ח לא נמצא אצלי. אני זקוק מאוד לעזרתך, זה משהו שיכול לעזור לי אישית. אם אכן תיהיה צוואה, אני דיי בטוח שהעושר יהיה גם האושר של אחרים, בני נוער בסיכון, במצוקה ואני אדם שכל חייו תרם, נתן ועשה למען אחרים. אני מבקש בכל לשון של בקשה את עזרתך. לטעמי מדובר בצורך דחוףו ומיידי,אם חלילה וחס יקרה לה משהו בטווח הזמן הקרוב, מפאת גילה. בשיחה שלי איתה היום היא אמרה לי מפורשות "אם לא תפעל ותעשה משהו לא תראה דבר". כל ניסיונותיי ליצור קשר עם אחד ההורים עלו בתוהו, המתבטא בניתוק הטלפון מייד כאשר היא יודעת שאני הוא המתקשר. ההתנהלות שלהם, עושה לי רושם של משהו חולני, אך את זאת אני סבור שיש לבדוק בשלב מאוחר יותר, לאחר שדברים בוערים יותר יבואו על פיתרונם. תודה

 

[עורך דין רשו]

נא לפנות לפורום משפחה וירושה

קראתי את מסכת הייסורים שעברת ואני מבין לליבך. לצערי במסגרת הפורום הפלילי אני לא מוצא מקום להחכים אותך מעבר לכך שאתה "צריך" לנסות לאסוף כמה שיותר מידע "טוב" על מצבה של הסבתא, בהנחה ואתה רוצה להתבסס על הצוואה שהיא תחתום עליה. אני מניח שתהיה התנגדות מצד ההורים בעניין מצבה הרפואי ומומלץ אף להנציח אותה בוידאו ואולי אף להצטייד באישור רופא וכו'. מאידך, אתה לא יכול לדעת באם לא תהיה צוואה מאוחרת לצוואה שתצליח להחתים אותה, ככול שתצליח. ואז תרצה לטעון כנגד כשרותה לצוות וכו' וכאן תצטרך לטעון טענות כנגד מצבה הרפואי וכו'. חומר למחשבה.