בקשר לילדים עבריינים

[missB]

לאודטה - את חיה באשליות

אם את חושבת שתפקידך כאם מסתיים בבחירת מקום מגורים ובהבאת הרבה כסף הביתה. יש די והותר עבריינים שמגיעים מבתים טובים ואזורים שאינם אזורי מצוקה. את יכולה להגדיר כל מקרה כזה כחריג אם זה עוזר לך להרגיש טוב יותר, אבל יש די הרבה חריגים כאלה. השכלה זה דבר חשוב אבל מכאן ועד להגיד שהיא חשובה יותר מאהבת אם נראה לי קצת הגזמה. ילד משכיל אבל נטול אהבת הורים עשוי לצאת דפוק לא פחות. גם אם לא יגיע לעבריינות יכולים להיות לו תסביכים ובעיות רבות.

 

[תמי קורקין]

אוי ואבוי ואבוי

אודטה יקירה, יש לך מושג מה צריך כדי להיות פנוי לרכישת השכלה??? כנראה שיש לך מושג.. כשילד גדל עם חסרים כמו חסך באהבת אם הוא אינו, אני חוזרת, אינו, פנוי לשום למידה מכל סוג שהוא, אלא עסוק בהשרדות, בהתגברות ובהתמודדות שמותירות אותו, איך אתאר את זה, מותש. עד שהוא מבין שהשכלה זה דבר חשוב ומקדם עוברות הרבה שנים של מצוקה רגשית מודחקת, שקרוב לודאי גם גרמה לדפוסי התנהגות השרדותיים כאלה ואחרים. לא כדאי להתבלבל בסדרי עדיפויות כל כך בסיסיים. אהבת אם - זהו צורך השרדותי. נקודה. השכלה? חשוב, מומלץ, מרחיב אופקים אבל עדיין בגדר בחירה אישית של כל אחד. ובכלל, מה לעזזל הקשר????? עתידו של אדם מורכב מכל כך הרבה נתונים משתנים. האם באמת את משוכנעת בדברייך?

 

[יונית א]

יותר משחשובה אהבת אם-חשובה השכלה

כתבת לא נכון לא נכון לא נכון. למה? ככה. כי הבסיס של כל אדם בהיותו אדם הוא הצורך הראשוני באהבה(אחרי אוכל ובטחון פיזי). אדם (וילד הוא בן אדם אם כי הוא מגיע במודל ממוזער) זקוק לאהבה לא פחות, להיפך אהבה נותנת לו בטחון, תחושת יציבות, אמונה בעצמו, יכולת התפתחות רגשית, בטחון עצמי, וכל יתר מכלול התכונות שעשויות להפוך אותו לאדם "שלם" בריא נפשית ואולי אפילו מאושר. אז, עם כל הכבוד להשכלה (חשובה) ולכסף(אמצעי לקבל השכלה ועוד) הכי הכי חשוב א ה ב ה. ואם אני צריכה לבחור לגבי ילדיי, האם יהיה רופא מנתח לב אבל מסובך עם עצמו, חסר יכולת ליצור קשרים אינטימיים, עצוב, בודד, או שיהיה פקיד קבלה בקופת חולים, מאושר ומלא בעצמו ,מחובר לעצמו, מכיר בערכו, בריא ריגשית ושלם. אני בוחרת את השני.

 

[siv30]

היי אודטה, ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

אני חושבת בדיוק שהגדרת את זה נכון, בכל דשא יש עשבים שוטים, השאלה איך למנוע מראש שהילד שלי לא יתגלה כעשב שוטה ואיך לתת לו את כל התנאים על מנת שאם קיים פוטנציאל כזה הוא לא יתממש.

 

[תמי קורקין]

תיקון לתיקון../images/Emo8.gif

לא זכור לי שטענתי שילדים עבריינים יוצאים דווקא משכונות מצוקה... כן הדגשתי את עניין המצוקה. מצוקה רגשית שווה בעיני לכל מצוקה אחרת ויכולה לגרום להתנהגות עבריינית. אולי כדאי שתקרא שוב, יקירי, והפעם בריכוז רב. אני האחרונה לטעון טענות כה גורפות.. דרך אגב אני דווקא בעד "חיטוט" בחייו של הילד ולו רק כדי להבין מה עובר בראשו.. אבל...יש להזהר בנושא הזה כי יש ילדים שאלופים בלהסתיר ואז שום חיטוט או סריקה יעזרו.. שים לב לתגובת הילד כשאתה מבצע סריקה כזו.

 

[רוני 2112]

קראתי שוב,../images/Emo67.gif אכן טעיתי

אכן לא קראתי בריכוז גבוהה ואני מתנצל, בעיניין החיטוט כמובן לא עושים את זה בפניו, וגם טיפ קטן לשים לב כשהוא נכנס הביתה, אחד הדברים שאפשר לבדוק למשל לקרוא לו, והוא טס לחדר ואח"כ יוצא אלייך, או פתאום היד שאתה כביכול לא רואה לא זזה עם תנועות הגוף (בקיצור מה שאני הייתי עושה), וכמובן לבדוק במקומות הכי לא צפויים. וכמובן תודה על קבלת הפנים. רוני

 

[יונית א]

לא יודעת איך לקרוא את הנכתב

מקווה מאד שזו אמירה צינית ולא רצינית. ילד , בעיניי, הוא בן אדם צעיר , באחריותי חינוכי והשגחתי. אבל יש לו את הכבוד שלו. כמו שלא הייתי רוצה שיחטט בחפציי לא הייתי מחטטת בשלו. אגב, אם אתה "חושד" במשהו- אפשר לשאול אותו, לא? במקום שנותנים כבוד מקבלים כבוד. עובד גם על דגמים מוקטנים של בני אדם.

 

[רוני 2112]

יש משהו במה שאת אומרת אבל....

אנחנו כילדים עדיין לא מבחינים בין טוב, לרע או "משהו לא בסדר", כמובן שלכל ילד יש את הכבוד הראוי לו, אני אישית מעולם לא קראתי לילד שלי בשם גנאי ובטח לא קיללתי אותו בקללה הכי קטנה, מתוך כבוד שאני נותן לו, למרות שהוא הבן שלי, לא עלינו אני שומע איך הורים מקללים את הילדים שלהם, ממפגר ועד אין... גבול. כשאני אומר לבדוק מידי פעם את החדר זה לגלות דברים חריגים,מו שאמרו קודם הם אלופים בלהחביא, גילוי מוקדם יכול במיקרים קיצוניים להציל חיים, שוב היו המון מיקרים שהכל חיצוני טוב ויפה אבל בתוכו קרה או קורה משהו שמשפיע על חייו, שוב אני מדבר מנסיון אישי, עברתי לא מעט דברים בחיים, ואינני מוכן שהילדים שלי יסבלו, בגלל שלא גיליתי בעיה כזו או אחרת בזמן, אני ואישתי כל הזמן עם היד על הדופק (לא היסטריים) מתיעצים שואלים, בתקופה הזו צריך לשמור טוב טוב על הגוזלים שלנו, כי הפיתויים, והמפתים ברחוב הם רבים, רוני.

 

[siv30]

רוני מסכימה עם כל מילה

למעט הקטע של החיפוש בחדר, אני לא מתה על זה אישית ומעדיפה להמנע.

 

[שש שבע]

"מפגר" זו מילת גנאי לא קללה

ובכ"ז גם אני נגד השימוש במילים אלה, ואני כועסת על הלדים כשהם מוציאים אותן מהפה. ולצערי גם כמבוגרים אנחנו לא מבחינים בין רע לטוב.

 

[רוני 2112]

אז הבנת לאיזה רמה אני מגיע בכיבוד י

יש משפחות שמגיעות לקללות שאני אפילו לא מעוניין לציין אותם, בין האחים והאחיות ובין ההורים לילדים, וזו קרובת משפחה , משפחה נוספת שהייתה שכנה שלי, פשוט גועל נפש רוני

 

[יונית א]

ילדים יכולים להבחין בין טוב לרע

בוא נפרק את המוקש הזה- שני נושאים לפחות- אחד-יחס של כבוד הוא הדדי, אם אתה לא תשפיל את הילד, הוא לא יקלל אותך. אם הגבולות ברורים בינכם יכול להיות שהוא יקרא לחבר שלו "חמור" אבל, הוא לא יקרא לך בשם זה. אבל זה בשוליים. אתה כותב " ילדים הם אלופים בלהחביא". מתי ילד מחביא? כשהוא חושש מהתוצאה, מהגילוי. כשהוא יודע שהמעשה, ההתנהגות אינו מקובל עליך כהורה והוא יכול ל"שלם" על הבחירה שלו. אז הוא יחביא, נכון? אם הוא יודע שאתה מוכן לקבל כל התנהגות שלו. שלא כל התנהגות שלו תהיה לרוחך , בהסכמתך, אבל אפשר לדבר על זה- אז הוא לא יטרח להחביא. השאלה אם אתה מוכן לשלם את המחיר? דוגמה, אם הילד בגיל 14 נניח מעשן סיגריות. אתה ורעייתך לא מעשנים, אתם נגד עישון בכלל. מה יעשה ילד שיודע שההורים מתנגדים לעישון,אבל הוא מעשן (כן, בוודאי שזו השפעה חברתית ,אלא מה) - הוא יחביא את הסיגריות. הוא יקח את הכסף שקיבל לקנות סנדוויץ' ויקנה בו סיגריות , ויתחיל מעגל של שקרים והונאה. האם זה הכרחי? לדעתי לא.

 

[shandy]

יונית,את כל כך צודקת

ילדים כל הזמן בודקים את הגבולות שלנו את מה אנחנו יכולים ורוצים לשמוע, ומתי אנחנו נתנהג כבת יענה בתי עישנה סיגריות, חשתי בזה, אך לא היו לי עובדות מוצקות, רק הרמזים הקטנים , יום אחד, בזמן אחת משיחות הנפש שלנו, לחצתי אותה קצת בנושא, והיא הודתה שצדקתי. באותו רגע,כמה רגשות מתרוצצות בקרבי הראשונה המידית כעס גדול השניה,גאווה על הבת שלמרות שהיא יודעת את דיעותי, " העיזה " סוף סוף לספר לי ולתת בי אימון מה עושים? ניתוחמצב מידי....... אם אני כועסת, הלך עלי, אין יותר אימון ביננו, היא לא תספר לי יותר...הכעס הוא שלי בגלל מערכת הערכים שלי ותפיסת העולם שלי.....אז אם אנירוצה להתפרק, אני צריכה להפעיל כעס.... אם אני רוצה קשר טוב ובוגר ושווה ביננו, אניצריכה להביא למרכז הדיון , את מערכת היחסים ביננו, את האימון שנתנה בי, למרות החששות ברור שבחרתי באפשרות שניה, היא הפסיקה לעשן תוך שבועיים בעזרתי , תוך החלפת החברה שאיתה עישנה ( יוזמה שבאה מצידה ) אז אפשר אחרת גם כשכועסים

 

[רוני 2112]

אני מנהל שיחות פתוחות עם הילדים שלי

שלום לך, בראשית דברי אני רוצה לומר לך שאני מנהל שיחות גלויות עם הילדים של, ואני אומר להם תמיד כאשר אתם עושים מעשה לא טוב, שברתם קילקלתם או כל דבר שאתם יודעים שאינו תקין אני מעדיף וגם עדיף לכם שתבואו אליי ותגידו לי אבא עשינו ככה, עדיף מאשר שאגלה את זה בעצמי ותנסו להסתיר ממני, ברוב הגדול של המיקרים הם באים ומספרים לי, מה אני עושה להם? במיקרה הכי גרוע נוזף בהם (כשהם באים ומספרים) כאשני מגלה לבד, זה מסתכם בנקודה אדומה או לא לראות טלויזיה או לא לשחק במחשב, לגבי זה האים אני מוכן לשלם את המחיר, תלוי מה "הסכום" סיגריות בוודאי שאני לא בעד אני גם הייתי מעשן בגיל הזה וכבר הרבה שנים כבר לא, יש דברים חריגים מעט שאני מוכן לקבל, אני מעט פרמיטיבי בכמה דברים, למשל הלבוש של הבנות כל החולצות בטן החשופות האלה, פירסינג איפא שרק אפשר, אני ליברלי בהרבה אבל יש לי את הקו האדום שלי. רוני

 

[יונית א]

נקודת מוצא שונה

לכל אחד קווים אדומים משלו.אין לזה שום קשר לפרימיטיביות ,לדעתי. שלי אגב כולל גם סיגריות, גם חירור עצמי ,ועוד . אבל יש לנו הבדלי תפיסה הורית. אני לא מאמינה בענישה. אני לא מאמינה בחיטוט ובילוש. אני מקבלת הרבה מההתנהגויות של הילד שלי, שהן מעבר לקווים האדומים שלי-ולו רק כדי לשמור על תקשורת פתוחה ועל יכולת השפעה עליו וכמו שציינה קודמתי, לעיתים התקשורת הפתוחה, ההתגברות על הכעסים (ואוף כמה זה מרגיז!) מובילה לפתרונות ארוכי טווח טובים ונכונים יותר לשני הצדדים. בעניין המחיר- כן אני מוכנה לשלם את מחיר הקווים האדומים שלי, כדי להרוויח קו תקשורת ישיר ופתוח. (ויש לזה מחיר!!). אבל כאמור לכל אחד גישה שונה לנושא.

 

[siv30]

ברוך הבא ../images/Emo24.gif

אני מסכימה שהורים לא יוצרים את הילד אלא הילד עושה את עצמו. אני מסכימה שצריך לשים עין ומידי פעם לבדוק את החדר של הילד, אבל מה לעשות שלי אישית זה מפריע ואני אישית מצפה מהילד שלי לקצת יותר. אז אולי אני מכשילה את עצמי ואולי דווקא את הילד שלי עם כל הציפיות מוגברות שלי ממנו, אבל אולי יש דרך אחרת בוגרת יותר להיות מעורב בחיים של הילד שלך בלי לפלוש לו לפרטיות?

 

[siv30]

ההודעה כוונה לרוני ../images/Emo13.gif