בקשר לסינגל "שלושה דברים"...

[יעל1984]

בקשר לסינגל "שלושה דברים"...

טוב, האמת לקח לי זמן להתחיל לשמוע אותו כי אני לא משוגעת על זמירות. אבל עכשיו כששמעתי אותו יש כמה דברים שלא ברורים לי בטקסט שלו אז אולי מישהו כאן מכיר את המקורות ויכול להסביר לי: לא הבנתי מה הקשר בין מעשרות עירוב והדלקת נר, לבין "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם". מה הקשר אחד לשני? אז הלכתי למסכת שבת כדי לבדוק אולי יש שם הסבר, ולהפתעתי ראיתי שבמקור אפילו אין את החלק של: אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" במשנה המקורית. אתם יודעים איפה המקור השני? אז בקיצור שתי שאלות לי אליכם: 1. האם אהוד בנאי חיבר בעצמו בין שני המקורות האלה, או שזה הפיוט המקורי ואהוד לא שינה כלום? 2. מי שלא חיבר בין שני המקורות האלה- למה? מה הקשר בין הלכות שבת לבין להרבות שלום? תודה

 

[clevelandrocks]

תשובה חלקית

2 המבואות הללו מחוברים בסידור התפילה. בין תפילת קבלת שבת לתפילת ערבית של ליל שבת אומרים (למנהג האשכנזים) מקבץ של משניות שנקרא 'במה מדליקין' שעוסק בהלכות הדלקת נרות של שבת ושם מופיעה בין השאר המשנה של 'שלושה דברים צריך אדם לומר...'. בסוף המקבץ אומרים את הפסקה של תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שלקוחה מסוף מסכת ברכות (ושאותה אגב, אומרים גם בשחרית כל יום). לגבי מדוע חיברו ביניהם אין לי תשובה טובה, למרות שבטח כתבו על זה תילי תילים של דרשות.

 

[noam_ma]

הסיבה לחיבור היא

שאחרי שלומדים משניות האבלים אומרים קדיש דרבנן, ונוהגים לומר מספר פסוקים לפני אמירת הקדיש.

 

[יעל1984]

אני מאמינה שלא סתם באופן מקרי בחרו פסוקים כלש

כלשהם כדי להגיד בין המשניות לבין הקדיש

 

[noam_ma]

הסיבה לחיבור היא

שאחרי שלומדים משניות האבלים אומרים קדיש דרבנן, ונוהגים לומר מספר פסוקים לפני אמירת הקדיש.

 

[noam_ma]

תשובות:

בתפילת ערבית של שבת, יש הנוהגים לומר את פרק שני של המשניות במסכת שבת - "במה מדליקין". אהוד שמע את הפרק בבית הכנסת התימני שהתפלל בו. המשנה האחרונה בפרק היא: שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה עשרתם ערבתם הדליקו את הנר ספק חשכה ספק אין חשכה אין מעשרין את הודאי ואין מטבילין את הכלים ואין מדליקין את הנרות אבל מעשרין את הדמאי ומערבין וטומנין את החמין. לאחר המשניות, חותמים ב: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שלום בָּעולָם. שנֶּאֱמַר. וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שלום בָּנָיִךְ. אַל תִּקְרֵי בָּנָיִךְ. אֶלָּא בּונָיִךְ: שלום רָב לְאהֲבֵי תורָתֶךָ. וְאֵין לָמו מִכְשול: יְהִי שלום בְּחֵילֵךְ. שלְוָה בְּאַרְמְנותָיִךְ: לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שלום בָּךְ: לְמַעַן בֵּית ה' אֱלהֵינוּ אֲבַקְשה טוב לָךְ: ה' עז לְעַמּו יִתֵּן. ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּו בַשּלום אהוד שילב בין המשנה לבין קטע מהסיום (גם ברחוב האגס 1 אהוד משלב בין טקסט מקורי לבין ניגון מסעודת השבת).

 

[יעל1984]

תודה על התשובות

ברחוב האגס 1 קצת הבנתי את הקשר בין הטקסט שלו לבין המקור. כאן לא הבנתי את הקשר בין שבת לבין שלום. תודה בכל מקרה, בטח אני אמצא קשר מתישהו.

 

[123130]

תשובה לחיבור בין שבת לשלום

התשובות שלפני הציגו היכן רואים את הקישור בין שני המקורות. אני אנסה להסביר את משמעות הקשר בין המקורות. כמובן שאני לא יודע אם זו היתה כוונתו של אהוד בנאי, אך באמת קיים קשר משמעותי בין המקורות: הגמרא במסכת גיטין דף ו' עמ' ב' דנה בכך ש"לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו". בהקשר לכך הגמרא מביאה את הלכות שבת המורים את הבעל לשאול את אשתו בכניסת שבת "עשרתם ערבתם הדליקו את הנר", והגמרא מדגישה שהבעל צריך לומר דברים אלו בניחותא ובצורה יפה. בכך הגמרא מראה לנו את החשיבות שמייחסת היהדות לשלום בית, שגם את הדברים ההלכתיים הפורמליים שצריך לעשות בכניסת שבת- אין לעשותם כמכונה חסרת רגשות, אלא צריך לעשותם מתוך הבנה ורגישות לזולת, מתוך מטרה להרבות בשלום בין איש לאשתו בפרט וכן להרבות שלום בכלל בעולם. בכך מובן הקשר בין שלושת הדברים שהבעל אומר לאשתו בכניסת שבת לבין ריבוי השלום בעולם.

 

[יעל1984]

יפה, תודה