בקשר לעניין ההתאבדויות

mr. man

New member
אני לא מסכים איתך

בן אדם שבמצב שהוא רוצה להתאבד, אין לו מצב רוח ללכת לעשות כל מיני דברים. הוא רק רוצה להתאבד! מה? הוא ילך ויעשה באנג´י?
 

twigy

New member
אתה לא חושב

שכשאין לך מה להפסיד אתה נהיה אדם סופר-חופשי ? אז זה מה שאני אומר -אתה כבר רוצה להתאבד ולא להיות כלום דוווקא עכשיו אתה יכול לעשות כל מה שתרצה אז הנה כן יש תקווה
 

דז

New member
אנשים שמתאבדים

אנשים מתאבדים בדרך כלל אחרי שהם גומרים דכואון לא בגלל שהם השיגו הכול , אנשים כאלה בדרך כלל שחים במה שהם השיגו ו"משחקים " עם זה . אנשים לא מתאבדים תמיד בגלל העולם זה יותר משהו פנימי . יש לי הרבה להמשיך אבל אין לי זמן , בכול מצב אתה שופט מצב לפני שאתה מבין אותו , וזה דבר מאד יהיר ומטומטם . נויה
 

twigy

New member
רק אמרתי את דעתי

ואני נורא מקווה שתפסיקי להגיד "מטומטם" על דברים שאנשים אומרים כאן, אינני חושב שאת יכולה להגיד עלי שאני שופט מצב לפני שאני מבין אותו, רק בגלל שדעתי שונה משלך. זה לא מתאים בכלל, וזה לא מתאים בפורום פילוסופיה בפרט.
 

דז

New member
צודק וסליחה

אתה מציג סיבה שממש לא נכונה . מטומטם זו באמת מילה מוגזמת . ממידע לימודי על הנושא {שלי} אתה מתאר משהו כאילו זה נכון וכנרא שאין לך בכלל מושג מה הוא . ברגע הזה אתה מכניס "אימרה " על מי שרוצה להתאבד , ואאשמות שממש לא במקום
 

mr. man

New member
לא.

כשאין לך מה להפסיד ואתה רוצה להתאבד, אפילו אם זה הזמן להתחיל להנות מהחיים הבן אדם שרוצה להתאבד אין לו מצב רוח לזה. לא מעניין אותו כלום מלסיים את הסבל שלו ולהתחיל לעשות כל מיני דברים זה לא מה שישפר את המצב רוח שלו.
 

^^flower^^

New member
לא בטוחה

אני לא ממש בטוחה שאנשים שרוצים להתאבד הגיעו לאיזושהי התעלות רוחנית, אני חושבת שזה נובע מיאוש גדול, הם כלואים במעגל של יאוש ואכזבות והם לא יודעים איך לצאת ממנו, הם לא רואים אור בקצה המנהרה והם פשוט בשלב מסוים מוותרים על הנסיונות למצוא את אותו האור. אין להם רצון להמשיך בסבל שהם חיים בו והם בוחרים בפתרון הקל, במקום להתמודד עם היאוש והכאב במקום למצוא את האור גם אם זה כרוך בבקשת עזרה והכרה בבעיה, הם מתאבדים, מסיימים את החיים שלהם ובזה מפסיקים את הכאב והקושי שהם חיים בו, במקום להתמודד עם הבעיה ולהמשיך לחיות, הם מגיעים למקום הנמוך ביותר, הם לא מצליחים לראות כלום מעבר ליאוש והסבל של עצמם והם בורחים! לא כרוך בזה שום התעלות רוחנית ושום כלום!!! ...אני לא מדברת על מחבלים מתאבדים...
 

twigy

New member
אל תציגי את זה ככה

הדיעה שאני בא להציג כאן היא שבעצם להגיע למצב של לרצות להתאבד שזה הוא בעצם השלב הנמוך ביותר,אפשר להסתכל על זה גם בצורה שונה שבעצם, זהו כבר אין לי מה להפסיד, אין יותר פחד אין יותר להתחשב בדיעה של אחרים אין יותר צביעות אין יותר משחקי תדמית אתה בנאדם חופשי ואולי יכול להגיע למצב שבו טוב לך יותר מרוב האנשים האחרים שיש להם מה להפסיד. לזה התכוונתי.
 

^^flower^^

New member
אבל

המצב הזה, החופשיות הזו נובעת מהרבה מאוד דברים קשים ועצובים מהרבה מאוד לא חופש, אני לא חושבת שהם מריגשים טוב יותר מאנשים אחרים, אנשים לא רוצים להגיע למצב הזה של אין יותר בשביל מה לחיות, אין לנו שום דבר להפסיד אם נמות עכשיו, אני לא יודעת להסביר את זה, אנשים רוצים לחיות, חלק מהמטרה שלנו זה לחיות את החיים, כאשר אתה מת זהו סוג של כשלון ואי הגשמת המטרה אין בזה שום צד חיובי, כי זה לא נובע מ"טוב", זה נובע מ"רע".
 
אני לא יודע עד כמה "אין להם יותר...

כלום" כמו עד כמה הם לא רואים באמת את כל מה שיש להם!!! הכל עינין של השקפה אם אתה מסתכל מהצד המגדיל או המקטין של המשקפה.. רוח
 
הצד המגדיל מול הצד המקטין של המשקפת

בדרך כלל כאשר אנו עומדים מול בעיה כלשהיא, אנו מסתכלים עליה דרך הצד המגדיל של המשקפת.. (כפי שאם מסתכלים דרך משקפת רואים את הנוף יותר גדול) כך גם הבעיה נראת לנו גדולה מאוד, אנו ממש בתוך הבעיה. לעומת זאת, אם הופכים משקפת ומסתכלים דרך הצד השני שלה, הנוף יראה קטן ורחוק.. ( ופה באה החידה אשר שואלת, כיצד מכניסים פיל לקופסת גפרורים? מסתכלים עליו דרך הצד הלא נכון של המשקפת עד שהוא נראה קטן ואז בעזרת פינצטה מכניסים אותו לקופסה) אם אנו נסתכל על הבעיות שלנו דרך הצד השני של המשקפת, הבעיה תראה קטנה יותר, אנו נוכל לראות יותר את המסביב גם, ואת התמונה הגדולה גם, ואז הפרספקטיבה שלנו על הבעיה תשתנה, ובכך תעזור לנו למצוא פיתרון יותר בקלות. ( כפי שאנו תמיד מסתכלים על הבעיות של אנשים אחרים דרך משקפת הפוכה ולכן קל לנו ( בתור ישראלים) לתת עצות מעצות שונות, שלנו נראה שהם מתאימות אך לאדם המסתכל על הבעיה מתוך הבעיה, קשה לראות אם ועד כמה הן יכולות לעזור) סופ"ש נפלא רוח
 

morning star

New member
התאבדות

לדעתי התאבדות מראה מצד אחד את "ניצחון הנפש על הגוף", בכך שהאדם צריך להתגבר על יצר ההשרדות, שהוא היצר החזק ביותר בכל יצור חי - בכדי לבצע את ההתאבדות... לכל התאבדות יש מטרה - אם זה רצון לסיים סבל מסויים אישי, סבל לאומי (ע"ע מחבלים מתאבדים) או אפילו כפרובוקציה (סיפור "מוצלח" הוא על כוכבת קולנוע הולווידית שירדה מגדולתה בשנות ה-30. היא לקחה תרופות רבות, שכבה במיטת האפיריון שלה בשמלה יפיפיה ודמיינה כיצד תיראה ליום המחרת בעיתונים... באמצע הלילה קמה לשירותים והקיאה - ובסוף טבעה עם ראשה באסלה...) וכ"חובה דתית" (כתות למיניהם ושוב - באיסלאם. גם ביהדות ישנם דברים אשר הם כמעט כהתאבדות "ייהרג ובל יעבור") אם כבר הגעתי למצב בו אני חופשי, למה לי למות? עכשיו דווקא אני יכול באמת להנות. ישנם מחקרים המראים קשר בין ההתאבדות (והרצון להתאבדות) לבין תורשה. הייתכן כי מדובר סך הכל באיזשהו פגם גנטי? כמו - כן, לא כל המתאבדים באמת חושבים על מותם. לקיחת תרופות למשל - למתאבד ישנה תקווה סמויה (או לא סמויה) כי מישהו יציל אותו בזמן... הרי ישנן דרכים דטרמיניסטיות יותר. גם כאלו אשר עולים על גג ומאיימים לקפוץ... אילו רצו באמת למות, היו קופצים. הפסיכיאטריה (אמנם אני לא פסיכיאטר, אך עבדתי לעיתים לצד כאלה) עשתה מחקרים רבים בתחום ההתאבדות, החל מהפסיכולוגיה של ההתאבדות ועד הכימיה של ההתאבדות והדכאון... שלך הנווד
 

cybercorp1

New member
יש לי רק שאלה אחת...

מה או מי עוצר אותך מלהיות ´חופשיה´ ובחיים? הבושה? כי אם כן אז את לא חופשי/ת אלא עבד/שפחה שלה.
 

simla101

New member
בעיה קלה

יש בעיה במה שאמרת לשים זין... אי אפשר פשוט אי אפשר יש מעט מעט אנשיפם שמוכנים ליהיות דחויים בחברה ושיצחקו עליהם ולהיות לבד עם עוד 2-3 חברות/ים אי אפשר האדם הוא יצור חברותי מטבעו ואף אחד מאיתנו לא ישנה את זה. בקשר להתאבד חשבתי על זה רבות לא ניסיתי אבל חשבתי. הגעתי למסקנה שעד שלמישהו שהוא לא מהמשפחה שלי יהיה איכפת ממני ואני אדע שזה יהיה עצוב לו אני לא עושה שום דבר אני לא מסוגל לחשוב על זה שאני סתם עוד איזה אחד שלא עשה כלום ולא השפיע לע אף אחד חוץ ממשפחתו אני יודע שזה אגואיסטי אבל ככה אני וכמו שאמרתי אני לא חושב שכ"כ קל לשנות בני אדם
 
למעלה