אם עדיין אחרי כל זה אינך מבין את
ערכי קשה לי להאמין שאני עוד צריכה להסביר לך אותו אני עומדת כאן, כדמות פיקטיבית, ואומרת את כל הדברים שכנראה הרבה אנשים אחרים רצו להגיד ולא היה להם אומץ, או שחששו מהתקפות, אבל אני שוב כדמות פיקטיבית יכול להרשות לעצמי את זה! אני לא עושה את זה כדי להתנקם באלון, ולמען האמת הוא לא מעניין אותי, אני לא מכירה אותו בכלל! מי שמעניין אותי באמת זה משתתפי התחרות הזאת שנראים לי אנשים נפלאים אחד אחד ויש לי הערכה ענקית אליהם ואל המאמצים שלהם, הם והרוב הדומם בפורום, ולב ליבו המאגי האמיתי של הפורום, הם מי שאני מגיעה אליו, וכן אני רואה לעצמי אפילו חצי שליחות לעשות את זה בשמם כי אחרת אין מי שיעשה את זה כנראה, ואם בשביל זה צריך לספוג עלבונות מאלון (אגב ספור בבקשה כמה עלבונות אני הטחתי בו וכמה הוא הטיח בי ונראה מה יוצא יותר), ולהיות שנואה על שניכם, ולהיות קצת חוצפנית וקצת מגעילה וקצת מאויימת, אז כן זה מחיר שאני מוכנה לשלם. אני לא טרולית, על ההגיון שבדבריי אף אחד לא סותר כולל השופטים בתחרות הזאת, ההתנסחויות שלי אומנם גלויות וכנות אבל הן לחלוטין לא רעות, הן לא באות מתוך מקום של להרוס ולחרב, הן באות מתוך מקום של האנשים האולי "פשוטים" והבטוח מקופחים שאומרים את האמת אל נוכח העריצות ששולטת פה בתחרות הזאת. ואני לא אומרת את זה מתוך נקמה, אני אומרת את זה שוב, (כמה טיפשי שזה אולי נשמע) מתוך שליחות! אני לחלוטין לא נהנת להתנגש באגואים מנופחים כאלה, ולחלוטין לא מנסה לשבור אותם, ברור לי מראש שזה חסר סיכוי לחלוטין, אני עושה את זה אך ורק בשביל הרוב הדומם בפורום, אך ורק בשביל להציג את האופוזיציה, את הצד השקט לפעמים. *הם* קוראים, *הם* רואים מה אני כותבת, *הם* השופטים האמיתיים, לא בתחרות, לא בחלוקת פרסים, אך ורק במציאות, הם שופטים אותי, ואותך, ואת כל מי שכותב כאן בתור משהו אחד בלבד- אנשים.