בקשת עזרה מדוברי התורכית - מה משמעות Başımız dik alnımız ak?

[apsaradancer1]

בקשת עזרה מדוברי התורכית - מה משמעות Başımız dik alnımız ak?

 

[Mits Petel]

ראשנו מורם, מצחנו צח

 

[ihtiyar]

"מצח לבן" (Alnı ak) הוא בטוי טורקי

המציין נקיון-כפיים. לכן הייתי מתרגם: ראשנו זקוף, ידינו נקיות.
לא אתפלא אם זאת סיסמא שנכתבה/נאמרה ע"י פוליטיקאי ממפלגתו של ארדואן. בשנים האחרונות מרבה השלטון בטורקיה להשתמש בבטוי הזה, כי הוא יותר ממרמז על המפלגה השלטת (מפלגת הצדק והפיתוח/הקידמה) הנקראת בקיצור Ak Parti (= המפלגה הלבנה/הצחורה)

 

[Mits Petel]

לא מדויק

הביטוי המוכר הוא: alnı açık yüzü ak, מילולית: מצחו בהיר, פניו צחות/צחורות
ופירושו: אין לו על מה לחוש בושה או אשמה.

 

[Mits Petel]

האמת ששני התארים בביטוי רב משמעיים.

אפשר לתרגם גם כך:

"מצחו גלוי, פניו נקיות"

 

[Mits Petel]

ובפירוש המילולי הזה המטאפורה הרבה יותר שקופה

מצחו גלוי = לא מכסה את פניו, כלומר לא מתחבא מאחורי צעיף, מסכה וכו', ומפה שקופה המטפורה למישהו שאין לו מה להסתיר.

 

[ihtiyar]

השואל לא ביקש תרגום מילולי, אלא את מ-ש-מ-ע-ו-ת הבטוי

ועל כך עניתי.

בבטוי השני שצירפת, "לובן-פנים" משמעו בעיקר שמירת הכבוד והמוניטין של אדם.

 

[Mits Petel]

הוא ביקש תרגום של משהו שהוא פרפרזה על ביטוי מטאפורי

משהו שמורכב למעשה משתי מטאפורות, אחת שחוקה (ושיש לה מקבילה מושלמת בעברית), והשניה המבוססת על ומקצרת ביטוי פיגורטיבי אחר.
חשבתי שכדאי להבהיר את הדברים, וחוץ מזה במקרים כאלה תמיד כדאי לתת את המשמעות המילולית כי המשמעות הפיגורטיבית יוצאת ממנה.
מטאפורות המבוססות על "גלוי", "צחור", "נקי" הן די ברורות.

 

[ihtiyar]

אם כך, השלמנו זה את זה: תרגום מילולי + משמעות.

İyı (ve yağmurlu) günler

 

[Mits Petel]

 

[ihtiyar]

מטאפורות משתנות משפה לשפה

למשל
"לובן פנים" בטורקית משמעו "כבוד". "הלבנת פנים" בעברית הוא היפוכו של מתן-כבוד.
או Diş temizlik (נִקיון שִׁנַּיִים) בטורקית מציין הִגיינה, לא רעב.

 

[Mits Petel]

נכון, אבל ak לאו דווקא מתפרש כלבן

ak זה גם נקי, ישר ואפילו נוח, קליל, מאושר

[למשל קיים הביטוי Ak günler göresin שפירושו "שתראה ימים טובים/נוחים/קלים/מאושרים"

סביר שהמקור של חלק מהפירושים הוא בהרחבות מטפוריות של לבן/צחור/צח.

בכל מקרה, הלקסיקונים של שפות העולם אינם חופפים, והמקבילות כמעט אף פעם אינן מושלמות.

אז בביטוי עם הפנים, yüzü ak, לא הייתי חושב ש- ak מתייחס ל"לבן", אלא יותר ל"נקי", "טהור", "צח", "ישר" וכדומה.

 

[ihtiyar]

שמח שאישרת את דברי בעניין המטאפורות, וכתבת: "בכל מקרה, הלקסיקונים של שפות העולם אינם חופפים".

 

[Eldad S]

יש לי

שאלת אגב, רק כדי לוודא:
alnı ak לא יכול לעמוד בפני עצמו (בתור "מצח לבן"), נכון? זה צריך להיות ak alnı.
&nbsp

 

[Mits Petel]

alnı = המצח שלו

מצח = alın

הנטיה פה היא בדומה לנטיה של מילים דו-הברתיות אחרות המציינות אברי גוף.

burun - burnu (אף)
ağız - ağzı (פה)
boyun - boynu (צוואר)
karın - karnı (בטן)
göğüs - göğsü (חזה)
gönül - gönlü (לב)
koyun - koynu (חיק)
beyin - beyni (מוח)


מצח צחור = ak alın
ak היא לא המילה היומיומית ל"לבן". זה יותר מקביל ל"צחור"/"צח" וכיוצא באלו.

 

[ihtiyar]

ויש מילים נוספות, שאינן קשורות לגוף

שנטיית הסמיכות שלהן משתנה, כגון
şehir - şehri (עִיר)
akıl - aklı (חוכמה)
oğul - oğlu (בן)
hüküm - hükmü (משפט, דין)
ömür - ömrü (חיים)
ועוד...

 

[Mits Petel]

בגדול אפשר לחלק את המילים האלה לשתי קבוצות

קבוצה של מילים ממקור טורקי שחלק גדול מהן מציינות חלקי גוף, אבל לא רק.
קבוצה של מילים ממקור ערבי או פרסי, שבצורת ה"נומינטיב" שלהן נוספה תנועת עזרת כך שיתחלקו לשתי הברות באופן שיתאים אותן לפונולוגיה הטורקית.

 

[ihtiyar]

אני מודה שחלק מהמילים הללו

קל לזהות את מוצאן, אבל אינני מכיר את מוצא חלק נכבד מהמילים שהוזכרו למעלה, ודומות להן (כגון fikir, resim, kavim, asıl ועוד). קטונתי

 

[Eldad S]

כן, נראה לי שהזכרת

כמה מילים ממקור ערבי:
resim, כמו המילה "רישום" בעברית;
fikir, מן המילה "פכר" (fikr) בערבית, שפירושה "מחשבה".

 

[ihtiyar]

תודה. יש מילים ממקור ערבי

שכלל הסמיכות/שייכות שלהן דומה לזה שהוזכר למעלה, כגון
isim - ismi (שֵׁם)
asıl - aslı (מקורי, "אַסלִי")
אבל אין לי ידע בערבית או פרסית כדי להעיד על חדירת מילים מהשפות האלה לטורקית.