ברוך שהבדילנו מן הטועים
התורה מצווה אותנו: "וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם" [ויקרא יט] "לֹא תִתְגֹּדֲדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת" [דברים יד] מכאן, שקיים מנהג לשרוט בגוף ולהוציא דם לאות אבל. התורה מונעת אותנו מכך מפני שהמטרה העיקרית שלנו היא: "קְדשִׁים תִּהְיוּ" [ויקרא שם]. אכן, גם אם קיימת רתיעה ממנהג אחרים אין שום הצדקה לזלזל באישיותם. הברכה "שלא עשני גוי" מובנת בטעות לגזענות. היהודי מודה לבורא על כך שהוא מסר לו דרך מיוחדת להשיג את קרבת האלוקים. לפי עבודתו, הוא ישיג יותר מבן עם אחר שלא קיבל את הדרך הזו. יש בזה גזענות בעצם אישיות האדם? לא! אין לנו כלל זכות במה שקיבלנו את הדרך המיוחדת. "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק יְדֹוָד בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם". הזכות שלנו תהיה אם נלך בדרך הזו ובכך נשיג את שלמותנו. אך זכות זו אינה זכות על חשבון אחרים, אלא זכות אישית שהושגה בעמל. ענין הברית, שונה משרט. סימן הברית היא במקום מוצנע. לא חותכים את אבר המין ולא משחיתים אותו! החיתוך הוא בפיסת עור שאינה מגוף האבר, וחסרונה לא פוגע בתפקודו.
התורה מצווה אותנו: "וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם" [ויקרא יט] "לֹא תִתְגֹּדֲדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת" [דברים יד] מכאן, שקיים מנהג לשרוט בגוף ולהוציא דם לאות אבל. התורה מונעת אותנו מכך מפני שהמטרה העיקרית שלנו היא: "קְדשִׁים תִּהְיוּ" [ויקרא שם]. אכן, גם אם קיימת רתיעה ממנהג אחרים אין שום הצדקה לזלזל באישיותם. הברכה "שלא עשני גוי" מובנת בטעות לגזענות. היהודי מודה לבורא על כך שהוא מסר לו דרך מיוחדת להשיג את קרבת האלוקים. לפי עבודתו, הוא ישיג יותר מבן עם אחר שלא קיבל את הדרך הזו. יש בזה גזענות בעצם אישיות האדם? לא! אין לנו כלל זכות במה שקיבלנו את הדרך המיוחדת. "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק יְדֹוָד בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם". הזכות שלנו תהיה אם נלך בדרך הזו ובכך נשיג את שלמותנו. אך זכות זו אינה זכות על חשבון אחרים, אלא זכות אישית שהושגה בעמל. ענין הברית, שונה משרט. סימן הברית היא במקום מוצנע. לא חותכים את אבר המין ולא משחיתים אותו! החיתוך הוא בפיסת עור שאינה מגוף האבר, וחסרונה לא פוגע בתפקודו.