ברוכים הבאים וברוכות השוות לכל מי שהצליח למצוא את הפורום המדהים שלנו - welcome

היי לאונידס טוב לראות אותך. וולקאם אבורד מה שנקרא. אכן כתבתי די בכעס להנהלת הפורומים כבר לפני שבועיים בשאלה איך לדעתם מישהו ימצא את הפורום שלנו שהוא כלול בתוך טיולים ומסעות וזה כלול בטיולים ופנאי. בקשתי לקבל הסבר מה ההבסל בין שלושת הקטגוריות והאם אפשר שאנחנו נהיה בראש הקטגוריה. בינתיים, כפי שאתה רואה, שום דבר לא השתנה. אני ממש משתדלת להיות סבלנית, אבל אם ישראל אדומה מדוע שפני לא יאדימו במאמץ לשוות קצת סדר לבלאגן הנוכחי בפורומים?
בשרשור שפתחתי עני לי שטכנית אפשר להיות כלולים רק בקטגוריה אחת.
נראה לי שעדיף להיות כלולים בקטגורית "תיירות" (אשכול שנמצא די גבוה ברשימה) על פני הכללה בתת קטגוריה של איזושהי קטגוריה בתחתית הרשימה.
ותכלס, הגדרת "תיירות" הרבה יותר נכונה לפורום מאשר ב"מסעות" או "טיולים", כי הפורום לא עוסק רק במסעות או טיולים
 

דניאלה1311

Member
מנהל
בשרשור שפתחתי עני לי שטכנית אפשר להיות כלולים רק בקטגוריה אחת.
נראה לי שעדיף להיות כלולים בקטגורית "תיירות" (אשכול שנמצא די גבוה ברשימה) על פני הכללה בתת קטגוריה של איזושהי קטגוריה בתחתית הרשימה.
ותכלס, הגדרת "תיירות" הרבה יותר נכונה לפורום מאשר ב"מסעות" או "טיולים", כי הפורום לא עוסק רק במסעות או טיולים
בינתיים זה דו שיח של חרשים או אילמים. אני חושבת שיש להם קונספציה מסויימת והם דבקים בה ולא כל כך מוכנים לקבל הערות וביקורת אבל אולי אני טועה.
 
תודה. יחד עם הלחץ של אי אפשר לצאת מהמדינה, למרות שבקיץ לרוב אני לא נוסעת, עם זה שמיציתי לחלוטין את העבודה שאני עובדת בה ועם זה שבקיץ ממילא האנרגיה שלי נמוכה, אני צריכה לעבור יום-יום ולהרים את עצמי. אבל אין ברירה. קוראת ספרים טובים, אוכלת טוב, עושה פעילות גופנית ועובדת על ריכוז.
יחד עם זאת, מפנטזת ללא הפסקה על פאוזה ארוכה, חיים חדשים, חודשים בטבע וכו' וכ'ו.
 
בינתיים זה דו שיח של חרשים או אילמים. אני חושבת שיש להם קונספציה מסויימת והם דבקים בה ולא כל כך מוכנים לקבל הערות וביקורת אבל אולי אני טועה.
איך אמרה הפולניה? אני את שלי אמרתי.
ניסיתי להסביר עוד פעם, או שיקבלו או שלא.
 

דניאלה1311

Member
מנהל
תודה. יחד עם הלחץ של אי אפשר לצאת מהמדינה, למרות שבקיץ לרוב אני לא נוסעת, עם זה שמיציתי לחלוטין את העבודה שאני עובדת בה ועם זה שבקיץ ממילא האנרגיה שלי נמוכה, אני צריכה לעבור יום-יום ולהרים את עצמי. אבל אין ברירה. קוראת ספרים טובים, אוכלת טוב, עושה פעילות גופנית ועובדת על ריכוז.
יחד עם זאת, מפנטזת ללא הפסקה על פאוזה ארוכה, חיים חדשים, חודשים בטבע וכו' וכ'ו.

גם עלי הסגר מאד לחוץ. אני בכלל לא רואה עתיד שבו אסע שוב, אני מאד פסימית. נניח שיהיה חיסון בעוד שנה או אולי פחות עד כמה הוא יהיה יעיל? הרי גם חיסוני השפעת לא ממש משפיעים, בגלל סיבות שונות כמו סוג החיידקים של השפעת מול החיסון, על חלק גדול מהאוכלוסיה שכן מתחסנת. אצלנו הנסיעות לחו"ל תמיד היוו חלק מרכזי בחיים, התכנונים, ההכנות, היעדים. אני נוסעת מאד היותי בת 18 ופתאום העולם השתנה, ממש השתנה מי שיער שדבר כזה יקרה? ובעיקר עצוב לי שלא ניסע לבקר את הבן ומשפחתו בארה"ב. אני גם די מיואשת מהמצב הפוליטי, הכל יחד מאד משפיע עלי.
 
אני חושבת שהאמירה " חייבים להתאוורר ולחזור ולנשום אוויר חו"ל, ולו לפחות להתאוורר מהלחץ הבלתי פוסק על קורונה " היא גם מוגזמת וגם לא תואמת למציאות. טיולים בחו"ל בהחלט רצויים אבל לגמרי לא חובה ולהתאוורר אפשר גם בארץ ולגבי הלחץ מקורונה - בחו"ל אין קורונה? לדעתי בחו"ל מלחיץ יותר כי תלויים בהתנהלות של אחרים בעוד שאצלי בבית אני מתנהלת בדיוק לפי הכללים שלי ואין לי חשש שמא חולה קורונה היה בחדר שקיבלתי במלון, לפני בדלפק הקבלה, לידי בחדר האוכל.... ובעיקר, אם חלילה אדבק בקורונה בחו"ל ואחלה איזה מבאס זה יהיה וכמה לא שווה ויקר יהיה ה"איוורור".
כיף לתור בחו"ל אבל לטעמי, ממש לא בזמן קורונה.
מבחינתי ההתאווררות בחו"ל היא צורך אמיתי.
החיים שלי הפכו לכמעט חיים של בהמת משק.
הולך לעבודה, חוזר לבית, להרחבת הדעת יש מעט מאוד באמצע, קצת ספרים ולא מעט מסכים.
אין תאטרון, אין הופעות, אין (כמעט) מוזיאונים ותערוכות, אין קונצרטים, אין סרטים, אין (כמעט) מסעדות, מעט מאוד ים, אין חדרי כושר, כמעט ואין מפגשים עם חברים, מעט מאוד טיולים.
התאווררות בארץ מבחינתי לא אופציה, מחירי הלינה בשמים ומסתבר לפי תחקיר טלויזיוני שאפילו לא כוללים החלפת מצעים ומגבות בין אורח לאורח, הטבע מטונף ברמת גועל נפש של חיתולים צואים ומגבונים דומים (אני כבר לא מדבר על בקבוקים ריקים ודומיהם), בים כרגע יש המון מדוזות (וטינופת), בריכות אי אפשר לדעת אם מוקד להדבקות או לא (בבריכה של מלון לא נדבקים ובבריכה רגילה כן נדבקים?).

הפרנסה בסדר, אנחנו עובדים קשה (לפעמים מאוד) כדי שיהיו לנו אפשרויות מעבר לקיום בסיסי ואנחנו מאוד צריכים את ההתאווררות הזו, היא חלק מאוד מהותי מטעם החיים שלנו שעכשיו חסר.
אז אולי אחרים לא חייבים התאווררות בחו"ל, לא מתווכח עם הצרכים שלהם, אני כן חייב את ההתאווררות הזו. פירמידת הצרכים של אברהם מאסלו
 

דניאלה1311

Member
מנהל
מבחינתי ההתאווררות בחו"ל היא צורך אמיתי.
החיים שלי הפכו לכמעט חיים של בהמת משק.
הולך לעבודה, חוזר לבית, להרחבת הדעת יש מעט מאוד באמצע, קצת ספרים ולא מעט מסכים.
אין תאטרון, אין הופעות, אין (כמעט) מוזיאונים ותערוכות, אין קונצרטים, אין סרטים, אין (כמעט) מסעדות, מעט מאוד ים, אין חדרי כושר, כמעט ואין מפגשים עם חברים, מעט מאוד טיולים.
התאווררות בארץ מבחינתי לא אופציה, מחירי הלינה בשמים ומסתבר לפי תחקיר טלויזיוני שאפילו לא כוללים החלפת מצעים ומגבות בין אורח לאורח, הטבע מטונף ברמת גועל נפש של חיתולים צואים ומגבונים דומים (אני כבר לא מדבר על בקבוקים ריקים ודומיהם), בים כרגע יש המון מדוזות (וטינופת), בריכות אי אפשר לדעת אם מוקד להדבקות או לא (בבריכה של מלון לא נדבקים ובבריכה רגילה כן נדבקים?).

הפרנסה בסדר, אנחנו עובדים קשה (לפעמים מאוד) כדי שיהיו לנו אפשרויות מעבר לקיום בסיסי ואנחנו מאוד צריכים את ההתאווררות הזו, היא חלק מאוד מהותי מטעם החיים שלנו שעכשיו חסר.
אז אולי אחרים לא חייבים התאווררות בחו"ל, לא מתווכח עם הצרכים שלהם, אני כן חייב את ההתאווררות הזו. פירמידת הצרכים של אברהם מאסלו


אני חושבת שרבים ורבות מרגישים כמוך, אני למשל. אצלי זה צורך ממשי ללא ספק. זה הפלפל בחיים שלי. הדבר שגורם לי שמחה עצומה. כמו שכתבת ואני ארחיב שהנסיעות הן חלק מהותי ממי שאני ומהחיים שלי. למזלי גם בן הזוג שלי מרגיש כך.
 
מבחינתי ההתאווררות בחו"ל היא צורך אמיתי.
החיים שלי הפכו לכמעט חיים של בהמת משק.
הולך לעבודה, חוזר לבית, להרחבת הדעת יש מעט מאוד באמצע, קצת ספרים ולא מעט מסכים.
אין תאטרון, אין הופעות, אין (כמעט) מוזיאונים ותערוכות, אין קונצרטים, אין סרטים, אין (כמעט) מסעדות, מעט מאוד ים, אין חדרי כושר, כמעט ואין מפגשים עם חברים, מעט מאוד טיולים.
התאווררות בארץ מבחינתי לא אופציה, מחירי הלינה בשמים ומסתבר לפי תחקיר טלויזיוני שאפילו לא כוללים החלפת מצעים ומגבות בין אורח לאורח, הטבע מטונף ברמת גועל נפש של חיתולים צואים ומגבונים דומים (אני כבר לא מדבר על בקבוקים ריקים ודומיהם), בים כרגע יש המון מדוזות (וטינופת), בריכות אי אפשר לדעת אם מוקד להדבקות או לא (בבריכה של מלון לא נדבקים ובבריכה רגילה כן נדבקים?).

הפרנסה בסדר, אנחנו עובדים קשה (לפעמים מאוד) כדי שיהיו לנו אפשרויות מעבר לקיום בסיסי ואנחנו מאוד צריכים את ההתאווררות הזו, היא חלק מאוד מהותי מטעם החיים שלנו שעכשיו חסר.
אז אולי אחרים לא חייבים התאווררות בחו"ל, לא מתווכח עם הצרכים שלהם, אני כן חייב את ההתאווררות הזו. פירמידת הצרכים של אברהם מאסלו
אין לי ויכוח עקרוני איתך. גם אנחנו מרגישים צורך לצאת להתאוורר בחו"ל וממש לא נופשים בארץ. התגובה שלי התיחסה אך ורק למצב כיום, שברוב המקומות המצב אינו שונה מהמצב בארץ ואפשרויות הבילוי מצומצמות, אם בכלל, שלא לדבר על כך שאני, אישית, הייתי מתנהלת בחו"ל היום בחרדה גדולה אז לי זו לא היתה יכולה להיות התאווררות של ממש. בכל פעם שאני מסתכלת על לוח השנה ורואה שהיינו אמורים לטייל באיסלנד עכשיו בא לי לבכות. המצב מבאס ללא ספק. אין לי אלא לקוות שימצא חיסון ונוכל להחזיר לעצמנו את החיים שהכרנו במהרה.
 
אין לי ויכוח עקרוני איתך. גם אנחנו מרגישים צורך לצאת להתאוורר בחו"ל וממש לא נופשים בארץ. התגובה שלי התיחסה אך ורק למצב כיום, שברוב המקומות המצב אינו שונה מהמצב בארץ ואפשרויות הבילוי מצומצמות, אם בכלל, שלא לדבר על כך שאני, אישית, הייתי מתנהלת בחו"ל היום בחרדה גדולה אז לי זו לא היתה יכולה להיות התאווררות של ממש. בכל פעם שאני מסתכלת על לוח השנה ורואה שהיינו אמורים לטייל באיסלנד עכשיו בא לי לבכות. המצב מבאס ללא ספק. אין לי אלא לקוות שימצא חיסון ונוכל להחזיר לעצמנו את החיים שהכרנו במהרה.
חו"ל מקום גדול, יש יעדים עם מצב כמו בישראל, לא רבים כי ישראל במקום שישי בעולם בקצב הדבקה ולפניה בחמישיה הפותחת יש מדינות כמו בחריין שלא רלוונטיות לתייר הישראלי הסטנדרטי, לכן כמעט כל שאר היעדים בעולם במצב טוב מישראל - חלקם במצב מדינה "ירוקה" שבהחלט קורצים לי.
אם הברירה היתה נופש לדוגמה באילת או נופש בפאפוס אני הייתי מרגיש הרבה יותר בטוח בפאפוס, והתחושה איננה סתמית אלא מתבססת על עובדות, מצב התחלואה בישראל לעומת קפריסין.
כמובן שסגר עצמי בבית בטוח יותר אבל כמו שאמרתי אני רוצה לצאת ולכן רלוונטי להשוות נופש או טיול בארץ לכזה בחו"ל וכמובן שאם היה רלוונטי היה כדאי לבחור מדינה "ירוקה".

נכון שהטוב ביותר היה חיסון למגיפה ולסגור עניין ואני בהחלט מקווה שחברות מסחריות יצליחו לפתח חיסון טוב,
אבל עד שיהיה חיסון כזה אפשר גם לקוות שממשלת ישראל תתעשת, תלמד דבר או שניים ממדינות אחרות בעולם שכן מצליחות לשלוט במגיפה, תוריד את רמת התחלואה בישראל לרמת מדינה ירוקה, וחוץ מזה שיהיה הרבה יותר טוב בישראל ואולי נספיק לבלות חופשת חורף בחו"ל.
 
לכן נראה לי קצת מוקדם לראות שחורות באופן טוטאלי ולומר שלא יהיה עוד כלום. אולי יהיה טיפול, אולי בשלב רחוק יותר חיסון, אולי הנגיף יעבור מעצמו.

אישית אני נוסעת פחות בקיץ ממילא.

וכפי שכתבתי, אני מתכוננת לנסיעה ארוכה ממש, עם תוכן/תוצאות לא ידועים (כמה זמן, לאן בדיוק, האם לעבור לגור) שאם יהיה לי אומץ תקרה באביב הבא כבר. לכן אני אוספת כל שקל ולא דחוף לי לנסוע עכשיו. יש לי יום הולדת חשוב בנובמבר אז חשבתי לנסוע לתערוכה (יש אחת נדירה בבולוניה עכשיו, עד ינואר 21 אבל כנראה שמנטלית ויתרתי עליה כבר). אבל אני מחכה ומתאזרת בסבלנות. ובשקלים.
 

דניאלה1311

Member
מנהל
יאללה, ראבוטה. יש לכם תכניות לנסוע מתישהו בשנה הזו? ואם כן, תסבירו איך, לאן, ומה הצפי.

אני אתחיל. בהיותי בקבוצת סיכון אני לא מתכוונת לנסוע השנה. אני אמתין עד שתמצא תרופה או חיסון ואז אשקול נסיעה.
האמת שמאד עצוב לי שאין לי תכניות. תמיד היו תכניות, תמיד ועכשיו? ריק.
 
מבאס מאד. עכשיו היינו אמורים לסיים אריזת מזוודות כדי להגיע מחר השכם בבוקר לנתב"ג לטיול באיסלנד שכמובן התבטל.
מאחר והקורונה שיבשה לנו כבר שני טיולים לחו"ל האכזבה כפולה ומכופלת.
אין תכניות לנסוע לחו"ל בינתיים גם כי אנחנו בקבוצת סיכון וגם כי ממילא אנחנו, הישראלים, מוקצים מבחינת אפשרות להכנס לרוב אם לא כל המדינות.
זה לגמרי עצוב שחיינו השתבשו לבלי הכר ואין לנו שמץ מושג אם ומתי החיים יחזרו למסלולם הרגיל ואומנם הפורום עוסק בענייני חו"ל אבל הכי גרוע זה שאפילו מפגשי משפחה בארץ, עם הילדים והנכדים כבר לא אפשריים בצורה אליה היינו מורגלים.
 

אבי בן 1231

Active member
מבאס מאד. עכשיו היינו אמורים לסיים אריזת מזוודות כדי להגיע מחר השכם בבוקר לנתב"ג לטיול באיסלנד שכמובן התבטל.
מאחר והקורונה שיבשה לנו כבר שני טיולים לחו"ל האכזבה כפולה ומכופלת.
אין תכניות לנסוע לחו"ל בינתיים גם כי אנחנו בקבוצת סיכון וגם כי ממילא אנחנו, הישראלים, מוקצים מבחינת אפשרות להכנס לרוב אם לא כל המדינות.
זה לגמרי עצוב שחיינו השתבשו לבלי הכר ואין לנו שמץ מושג אם ומתי החיים יחזרו למסלולם הרגיל ואומנם הפורום עוסק בענייני חו"ל אבל הכי גרוע זה שאפילו מפגשי משפחה בארץ, עם הילדים והנכדים כבר לא אפשריים בצורה אליה היינו מורגלים.
מבאס מאד. עכשיו היינו אמורים לסיים אריזת מזוודות כדי להגיע מחר השכם בבוקר לנתב"ג לטיול באיסלנד שכמובן התבטל.
מאחר והקורונה שיבשה לנו כבר שני טיולים לחו"ל האכזבה כפולה ומכופלת.
אין תכניות לנסוע לחו"ל בינתיים גם כי אנחנו בקבוצת סיכון וגם כי ממילא אנחנו, הישראלים, מוקצים מבחינת אפשרות להכנס לרוב אם לא כל המדינות.
זה לגמרי עצוב שחיינו השתבשו לבלי הכר ואין לנו שמץ מושג אם ומתי החיים יחזרו למסלולם הרגיל ואומנם הפורום עוסק בענייני חו"ל אבל הכי גרוע זה שאפילו מפגשי משפחה בארץ, עם הילדים והנכדים כבר לא אפשריים בצורה אליה היינו מורגלים.
אכן מבאס שטיולים לחו"ל התבטלו, אך אנו מנצלים את הזמן הזה להכיר טוב יותר את פינות החמד שעדיין לא ראינו ולא הכרנו בארצנו.
 

דניאלה1311

Member
מנהל
נכון, מאד מבאס. הכל השתנה וישתנה והדברים כפי שהיו, לדעתי לא יהיו יותר אבל אולי אני טועה.
 
למעלה