זה מזכיר לי...
בתנ"ך יש הרבה סתירות - פסוקים שסותרים זה את זה, כמו אחד שאומר שמלך מסוים נולד בשנה כזו ואילו אחר אומר שאותו מלך נולד בשנה אחרת. עכשיו, גם במיתולוגיות הפגאניות יש הרבה סתירות. יש למשל במיתולוגיה המצרית כמה סיפורים על האל אנוביס שכולם סותרים אחד את השני, כלומר לא יכול להיות שאנוביס היה כמסופר גם בזה וגם בזה. המצרים ושאר הפגאנים חיו ועודם חיים בשלום עם כל הסתירות האלה. היהודים והנוצרים, לעומת זאת, שוברים את הראש כבר מאות שנים על יישוב הסתירות בספרים שלהם. למה? כי היהודים והנוצרים גורסים שהספרים שלהם הם סיפור מדויק וממשי, נראטיב שצריך לקבל אותו פשוטו כמשמעו, ואילו הפגאנים מאז ומעולם התייחסו למיתוסים שלהם בתור אלגוריות שמשמשות כצופן למשמעויות עמוקות יותר. במיתולוגיה הפגאנית פחות חשובה המשמעות החיצונית של המיתוסים מאשר הלקח הפנימי שהם מלמדים אותנו. ולפיכך אין שום בעיה עם סתירות בין הסיפורים. אני מקווה שעזרתי במשהו בהוצאתך מהבילבול ומהצורך בדיוק ובוודאות מוחלטים. היו ברוכים. Heathen Dawn