אני נזכרת שהייתי מחכה פעם לתוכנית "60-70-88"
בשבתות ברדיו, או לשעת האייטיז ב-VH1 כדי לשמוע שירים מהתקופה. ואז הייתי הולכת לנאפסטר או קאזה או מה שזה לא היה אז ומחפשת וממתינה שעות עד שזה יוריד אם בכלל. מצחיק איך עד לא מזמן היינו כל כך תלויים באחרים בכל הנוגע למוסיקה. רק היוטיוב שינה את זה ב-2005. אגב, צפיתי עכשיו ב-2 הפרקים הראשונים של הסדרה. נחמד ומעניין. אומנם זה לא חידש לי הרבה, אבל עדיין זה נחמד לראות עוד כמה זוויות. מהסידרה אני מבינה שתמיד המיינסטרים היה חרא [אז אולי פחות מהיום, אבל עדיין]. הרבה מהמוסיקה מתחילת האייטיז שהשפיעה וזכורה עד היום, היתה או לפחות התחילה, לפני שחדרה למיינסטרים, מאומנים וחברות תקליטים עצמאיים. בדומה למוסיקת האינדי של היום, שהרבה פעמים מהווה אלטרנטיבה שפויה ואיכותית יותר.