ברוכים הבאים
לכל

cottoneyejoe

New member
עם כל כבוד לדירות,מה עם עבודה וכסף?

שלום, קוראים לעצמי ערן, אני בן 19 דייר "מתוסכל" שגר עדיין אצל אמא מחוסר אסטרטיביות ונכונות החלטית שנובעת מתוך ספקות רבים בנוגע לעתידי - לי אין הרבה מושג בקשת האפשריות שהחיים ללא תמיכה הורית מציעים לי, לא גדלתי עם ספר הדרכה שמסביר איך צריך לחיות כאדם בוגר, אפשר יותר לומר בציניות מטאפורית שלא קבלתי כלום חוץ מכריכה עבה ומפאורת בעלת כותרת יפה, שלא כוללת שום תוכן ושום הוראה אחת ברורה, לכן עניי מופנות אליכם, הצתיירתם בעני כיודעי דבר, ולכן אציג בפנכם כמה וכמה נושאים שמעסיקים אותי בנוגע "לחיים העצמאיים" שכולנו פה לפי מיטב הבנתי נאבקים על חוכמת השגתם, בתקווה שתוכלו לעזור לי לקיים את העצמאות שלי על הצד הטוב ביותר, ולמלא את הכריכה של הספר הריק שלי בתוכן הוראות מנסיונכם דעותיכם ועצותכם, תודות ענקיות מראש לכווולכם על ההתענינות והנכונות לחלוק חוכמתכם אותה נכונות שאתם מפגינים כל פעם מחדש, אין דבר יותר נהדר מלתת עצה לגשש המתחיל, המשיכו כך,כיפאק היי... :) אז ככה, הסיפור שלי הוא כזה, בגיל שש עשרה החלטתי, שאמא לחוצה ועצבנית זה לא בשבילי ולראשונה קבלתי על עצמי, את ההחלטה לצאת מהבית - החלטה אחריאית ובוגרת, בערבון מוגבל יש לציין(עדיין לא שילמתי ועדיין לא לקחתי נטל בהוצאות טיסה וכדומה), וטסתי אל חקיי אבא שלי שמתגורר בארצות הברית, הוא עצמו בנאדם מה שניקרא "פרי לאנסר" בנאדם שחיי ללא מחויביות ולא יודע מה ילד יום,וממש לא אכפת לו, אז ככה שממנו לא למדתי הרבה, כמו שציפיתי וחשבתי שיקרה, וציפיתי ליותר מידי, מעצמי, ובכלל בביקור ארוך זה הרשתי לעצמי להסחף אל מחוזות הבלטי מושג בעליל(גיטרות יקרות, חופשות, בכלל כל האפשריות סינוורו אותי מלראות את המטרה), כיאה לילד חולמני בן שש עשרה שמרגיש עצמו יודע כל מהכל, ומשום כך נחלתי המון כשלונות, ועשיתי המון טעויות בדרך(בזבזתי כסף על דברים שיכלתי לחסוך בהם), מרובם אני מאמין שלמדתי וחושלתי לעתידי המוצלח יותר, אך עדיין אני חושב שיש הרבה הארות לפני, אחת מהן היא, התמקצעות למען תמיכה כלכלית, וכל מה שנופל תחת קטגוריה זו. כמובן שבארצות הברית נאלצתי לעבוד ולסבול כעבד מקסיקני זול כשהתנסתי לראשונה בקומץ עבודות לא מקצועיות, מסבלות עד נקניקידה בדלי וכלה בבטלה גמורה( גם להתבטל זה סוג של עבודה....זה קשה!), למדתי "בדרך הקשה" יחסית, שהמוזיקה שלי לא באמת תשנה את העולם, ויש עוד הרבה דברים לפני לפני שאני אצתרך לחשוב על לשנות ת'עולם, לא הרגשתי מאוכזב, תפסתי את עצמי ביידים, וניסיתי וחיפשתי למצוא תשובה בלימודים מקצועיים, ומסיבות ברורות כל העניין רק הסתבך, לי לא היה מספיק מזומנים (זה יקר אחושרמוטה!), ולא עבודה קבועה שהייה לי מספיק אמביציית בוקר יומיומית כדי להשאר בה(נימאס לי מהר מאוד מכל מה שהוא לא מוזיקה,במיוחד אם זה כולל המון שעות עבודה פיזית,אז אני לא מצליח לשמוע על טראק אחד של ריכוז),ונוסף לכל חסרתי בזכאות לחינוך משום חוסר החוקיות, ובלב חצוי וקרוע, קבלתי שוב את ההחלטה שאני רוצה או לא רוצה, אני חייב לחזור לארץ וללמוד משהוא ולהשלים חיים ולמודים שנחתכו בעקבות ההחלטה לעזוב את הארץ, באופן כללי, אני יודע שאני מחפש משהו שיכניס לכיסי קצת יותר כסף מ - 150\200 דולר לשבוע, או במילים אחרות, - סכום מספיק נכבד ביחס למה שהרווחתי שיאפשרו לי לחיות חיים עצמאיים עד כמה שהדבר אפשרי כבעל מיקצוע מ"דופלם", וברור שהסכומים שהספקתי להרוויח הספיקו לי לכלום בקושי לאוכל, במיוחד בחיים הדורסניים והיקרים ל"פועל הזוטר" בארצות הברית, הפעם אני רוצה לאכול לחם בלי לחתוך את הקצוות שהעלו עובש, לחיות כבעל מקצוע עם טיפת כבוד לנאמר מפיו. יש לי כמה רעיונות בראש של מה שאני הייתי רוצה ללמוד(מממ רגע... מוזיקה לא? וואלה רק זה בראש שלי ), אבל לא מה שאני צריך ללמוד, משהו שיגשים את המטרה האחת שלי,שהיא לחיות ת'חיים הפרטיים שלי מחוץ לבית ההורים באופן עצמאי חסר תלות וכמה שפחות כעבד נרצע שפורש את ידו ללחם ולצדקה מההורים חברים ובכלל הייתי רוצה לקבל עלי את כל האחראיות שאני צריך לקבל על עצמי כבנאדם עצמאי, שזה כולל (אתם יותר ממוזמנים להוסיף אחראיות שלא לקחתי בחשבון) את האפשרות לשלם את חשבונותי הבסיסיים בכל הנוגע לאספקות בסיסיות ואסנציליות, כגון: אוכל, חשמל, מים, ביגוד מכובד ומסודר, דיברי הגיינה וניקיון לבית ובכלל, שכר דירה, וכמובן קצת כסף שאוכל לחסוך מהצד למען העתיד הלא צפוי, ואם אפשר גם קצת זמן לדאוג לכל הדברים האלה, כרגע אני לא בטוח בהרבה דברים, יש הרבה שאלות פתוחות מפאת חוסר מידע, אז, עם כל המידע שסיפקתי לכם אודותי, מה לדעתכם השלב הבא שאני צריך לקחת? מה אני צריך לעשות בכדי לקבל הכשרה מקצועית, איזה דרך אני צריך לבחור? באיזה מקצוע כדאי לי לבחור, לאן כדאי עוד לפנות חוץ מהפורום הזה? איך מחפשים עבודה ואם ניתן למצוא משהו גמיש בשעות יחסית? מאיפה אני מקריץ כסף ללימודים עכשיו? חשבתי ללמוד סרטטנות בניין שמעתי שזה מקצוע מבוקש, להכין לגשת כדי לקבל עוד מידע אודות דרישות המקצוע ובכלל? איפה אפשר ללמוד כאן בארץ ולהתמקצע לאדם שיש לו בקושי 11 שנות לימוד? ואיך לעזאזל גורמים לצבא הזה להבין שאני לא בשבילו כדי ושיפסיק לרדוף אחרי!
 

מילקי 10

New member
שאלה לכל "יוצאי הבתים"

אני מאודדד אומללה בבית רע לי ונמאס לי. רבה עם אמא שלי בכל הזדמנות וכשאני לא רבה יש מתח אדיר עד להתפוצצות. אני בת 24, סיימתי עכשיו תואר ראשון, לפני ימים ספורים התחלתי קורס לעבודה בבנק, שם שכרי יהיה מינימום. יש לי חובות מהתואר, אין לי רכב ואני לא רואה את עצמי יוצאת מהבית...
אם זה היה תלוי בי הייתי עוזבת בגיל 18. אני מאוד עצמאית (הייתי בארה"ב מספר חודשים לבד), הדבר "היחיד" שחסר לי הוא כסף. מה עושים? האם יש מישהו שהיה במצבי והצליח להתרומם? אני מאוד מתוסכלת. מה אתם אומרים? נ.ב....שנה טובה
 
שלום לכולם - ואני חייב לומר משהו!!!

היי. אני בחור בן 27. בגיל 21 וחצי יצאתי מהבית והייתי גר בת"א שנה וחצי. היה תקופה מ-ד-ה-י-מ-ה. מכיוון שהחברה שבה עבדתי סגרה את שערייה בארץ ולא מצאתי עבודה נורמלית אחרת, חזרתי לחיפה שזה אומר להורים. נכון, היה קשה מאוד. ריבים, מתחים, אבל אני לא שוכח שהוריי גם עזרו לי וכו'. לאחר תקופה מסויימת הכרתי בחורה. אחרי 5 חודשי חברות החלטנו לעבור לגור ביחד. בקיצור, המצב היום (15.9.2004) - אני חזרתי להוריי לפני שבוע (פעם שנייה...), עם חור גדול בכיס, אחרי שהייתי גר בדירה שלי 7 חודשים לבד. נכון, זה כיף, פרטיות, הכל נכון...אבל זה כסף... אז כמו שאמרתי, חור בכיס, חור בלב וכמובן תחושת החמצה ענקית. אז לכל הממהרים לצאת את ביתם - אני מבין אתכם, כל אחד וסיבותיו הוא אבל...בואו תלמדו ממני - אם אין לכם כסף - אל תצאו מהבית. אם אתם עובדים בעבודה עם שכר נורמאלי של סביבות 4500 שקל - אני הראשון שאתן לכם את ברכתי, לנהל דירה זה כמו עסק, צריך מחשבה, לצערי הייתי גר עם בחורה שגרמה לי (כמעט) לפשוט את הרגל. אז תחשבו טוב טוב - ואם יצאתם מהבית - רק הצלחה. ממני, הפיקולו.
 

newKiticat

New member
תחלה בסוכרת

ויתנו לך פטור רפואי. תהיה סרבן מצפון. תחליף מין- ותסרב מטעמי דת. תפגוש קב"ן.
 

לקשמי

New member
הכל מתחיל ונגמר ב...

מחשבה! ככה אני מאמינה והמציאות שאני חיה בה מוכיחה את זה. הדבר היחיד שיוצר מציאות, כל מציאות טובה או רעה היא המחשבות שלנו. אם אתה מאמין שאין לך כסף ושלא תוכל להסתדר לבד, אז גם אם תרוויח 10,000 ש"ח בחודש עדיין לא תצא מהבית של ההורים או אם תצא, לא תסתדר. וההפך, אם אתה מאמין שאתה מסוגל, תוכל להסתדר בכל מצב. אני לדוגמא עזבתי את הבית של ההורים שלי לפני 4 וחצי שנים. מעולם לא הרווחתי יותר משכר מינימום ובין לבין גם היו תקופות שלא עבדתי. יתירה מזה, היו לי הרבה הוצאות מעבר לשכ"ד ולחשבונות. הלכתי לסדנאות ולחוגים שעלו לי הרבה כסף אבל מעולם לא הייתי במינוס בבנק! או שאם הייתי במינוס קטנטן, הוא כוסה מהר מאוד. הסיבה היא כמובן שאני מאמינה שאני יכולה להסתדר.
 
אם אין למישהו כסף

אז אין למישהו כסף, והאופציה לא עומדת על הפרק. אני רצינית - צריך להיות איזשהו מקור הכנסה סביר, וכן, אפילו אם מקור ההכנסה הזה עשוי לעתים להיות "ההורים". כלומר, ברצינות, אוברדרפט זה לא איזה חשבון בנק סודי שלא סיפרו לכם עליו, במדינות רבות פשוט לא קיימת האפשרות למשוך מעבר למה שיש בחשבון. אפשר לקחת הלוואות - ואז יש שוב כסף בחשבון, אבל גם חוב של הלוואה. אני לא יכולה לסבול את המחשבה על אוברדרפט. בפעמים המעטות שזה קרה, מיהרתי מיד לסגור את זה, גם אם זה אמר לקצץ באופן דרסטי. אבל לאחר שכל זה נאמר, אדם כן יכול לעבוד למחייתו, ולחלוק דירה עם שני שותפים נוספים, ולקבל פשרות מסויימות באיכות החיים, מתוך מטרה לחוות מגורים עצמאיים. זה פשוט עניין של סדרי עדיפויות. בדירה השניה שלי ישנתי על מזרון, הסלון שלנו כלל כורסה וספה מתפוררות וזהו , ולמשך תקופה ארוכה אופצית הבישול המתקדמת ביותר היתה טוסטר (לא אובן, טוסטר שעושה סנדוויצ'ים עם גבינה צהובה.). ההורים שלי נהיו צהובים מלראות את הדירה, אבל אני התלכתי בה בגאווה כאילו היתה לקוחה מקטלוג איקאה או משהו, כי היא היתה המקום שלי (טוב בסדר, שלי ושל השותפים האחרים.). הכל עניין של סדרי עדיפויות.
 
מאוד קשה לעוץ עצה

אבל אני באמת מבינה את התחושות שלך. האם ייתכן שאחרי מספר חודשי עבודה בבנק תוכלי להגיע למצב בו תוכלי לשלם את החובות טיפין טיפין ובכל זאת להסתדר עם דירה עם שותפים? במאמרי הפורום יש מאמר שמעריך עלויות מגורים, ואפשר, אם חורקים שיניים, להסתדר בלא המון כסף. זה אמנם יאמר (אולי) ירידה באיכות החיים החומרית, אבל לפי מה שאת מתארת זה יתבטא בסופו של דבר בעלייה באיכות החיים באופן כללי.
 

cottoneyejoe

New member
חחחח, הכל בגלל האישה....!

דופקות לך תארנק,נותנות לך בעיטה באיזור החלציים, מאשימות אותך, והכל בשם האהבה,שדעכה מליבן כמובן... בחורות זה אחלה... רק חבל שאנחנו נהנים רק מהפוסטמות, ותשמע, היו הרבה לפניך שחשבו כמוך, אבל אם אתה בחור אחראי ומחושב מספיק, אין סיבה שתפשוט את הרגל, לדעתי. וברצינות, למה אתה חושב שאי אפשר לחיות עם 3000 שקל לחודש? התוכל לפרט יותר את המיקרה שלך, למען יקראו ויראו? מה הסיבות תכלס? מה הביא אותך לחשוב ככה?
 

cottoneyejoe

New member
מעניין למה כולם רבים בדרך כלל רק עם

האמא.... מעניין מה יש לאמהות האלה שהן כל כך לחוצות עלינו.... מה אגיד ומה אומר, בקשר לאמא, תביני שהיא אמא, וכל פעם שהיא צועקת, במוח שלך כשאת מעבדת את המידע, פשוט תעשי מה שאני עושה, תחפשי את כפתור הוואליום (לא התרופה נגד כאבי ראש, למרות שלפעמים זה דווקא יכול להיות מדליק :)) ופשוט מאוד תנמיכי את השיחה, תדמייני שהיא מדברת אליך יפה, גם עם האוויר בחדר רוטט כמו משוגע, יש דרך לחצות את הכביש, רק צריך להביט ימינה ושמאלה קצת, זאתומרת, להבין מה נאמר ולמה, תאמיני אם תקחי הכל ללב, כל החיים שלך יראו ככה, ובנוסף לכל את מבזבזת טונות של אנרגיות מיותרות שאם חשיבה רגועה ולא מתרגשת יכולים להחסך, אז תקחי הכל למוח, תרגישי הרבה יותר סבבה, תביני את עצמך, אל תמהרי להתרגש! וזהו... קחי את עצמך ביידים, תעבדי כמו חמור, כי החמור הדמיוני הזה, נושא פרות ואוצרות שלא מהעולם הזה, המטרות שלך, אל תייהי מתוסכלת, אין לך סיבה, תתעודדי, תעשי מה שאת רוצה וצריכה לעשות כדי לעשות מה שאת רוצה. גם אני הייתי בארצות הברית, זה לא לונה פארק חינם זה בטוח.... בכל דבר בחיים צריך לשלם בכניסה, עכשיו אני מקווה שאת מוחה דימעה כבר, יאללה לעבודה! שיהיה לך המון בהצלחה, קבלי חיבוק/חיזוק וירטואלי.
 

karnaf7

New member
קשה לי לת עצות למשתמטים

אפילו שאני מודע לכך שהצבא אינו מתאים לכל אחד. נדמה לי שיש פה איזה גבר שעשה שרות לאומי... יש לי המון דברים נגד התנהלותו של הצבא (מר"צ - מה לעשות) אבל אני חושב שכוחה של הדמוקרטיה קיים אך ורק בשל כך שמקיימים גם את מה שלא מסכימים איתו (כל עוד לא עוברים קווים אדומים).
 
הבחירה בידיים שלך

כסף הוא משאב שאדם בריא יכול להשיג אותו בלי הרבה בעיות. הכל זה עניין של בחירה. אם את באמת רוצה לעזוב את הבית - תעבדי בשתי עבודות אם צריך, ויהיה לך מספיק כסף לעזוב את הבית בתוך חודשיים. אז בהתחלה יהיה מאוד מאוד קשה עם שתי עבודות, ודירה שאין בה הרבה, אבל אם זה באמת מה שאת רוצה, את יכולה לעשות זאת תוך זמן קצר. ועכשיו השאלה המתבקשת - האם את מוכנה לוותר על דברים אחרים כדי לעשות את הצעד הזה?
 

מילקי 10

New member
וכמה זמן את חושבת שאפשר להמשיך כך?

אני רק בנאדם. רק עכשיו סיימתי את התואר...אפילו לא... יש עוד כמה עניינים לא סגורים. ובעוד שנה התכנון הוא תואר שני. אני בחיים לא אצליח לחסוך ככה כסף. זה נורא מדכא והמצב עוד הדרדר מאז שכתבתי. אני באמת לא יודעת מה לעשות.
 
הכל עניין של סדרי עדיפויות -

ואת היא זו שקובעת בחיים שלך. אם התכנון הוא תואר שני בעוד שנה, ואת צריכה לשלם את שכר הלימוד - ביודעין או שלא ביודעין את דוחה את היציאה מהבית בעוד שנתיים. בוודאי שלא תצליחי לחסוך כסף כשאת צריכה לממן שכר לימוד. גם אני רק בן אדם ובכל זאת בזמן הלימודים לתואר ראשון - 4 שנים, עבדתי במשרה מלאה, ומימנתי את כל ההוצאות שלי + שכר לימוד מלא. כי ההורים שלי לא יכלו לעזור לי. הייתי עובדת 8-9 שעות ביום, משם רצה ללימודים, ואחר-כך עוד חוזרת הביתה לעשות את השיעורים. לפעמים הייתי עובדת במשמרות לילה, עד 8 בבוקר ומשם נוסעת ללימודים, היו ימים שעבדתי ולמדתי 16 שעות רצופות. ועשיתי את זה. השגתי את התואר בידיים שלי. יש משפט שאומר - אין דבר שעומד בפני הרצון. והמשפט הזה נכון. אם את באמת באמת באמת רוצה לצאת מהבית, תמצאי את הדרך לעשות זאת. ואני מצטערת מראש אם אני לא כמו אחרים שאולי ישתתפו בקושי ובצער על כך שרע לך. אני בדר"כ מאוד פרקטית וגם עברתי דבר או שניים בחיים שלי בשביל לדעת שמה שאת רוצה אפשרי, אבל רק אם את תאמיני שהוא אפשרי, תוכלי להפוך אותו לכזה. בהצלחה,
 

הדס100

New member
מי ירצה ילד בן 19 שלא סיים תיכון

ולא עשה צבא??? תגיד לי אתה!!! מי ירצה לקחת טרבל מייקר שלא מסיים דבר אחד פשוט עד הסוף? מצטערת לומר לך אבל הודעתך פשוט עוררה בי שאט נפש. לך לצבא, תן 3 שנים מהחיים, ואולי גם תצליח לקבל ממנו משהו.(השלמת בגרויות על חשבונו, למשל...פיקדון לתחילת הלימודים...) ואגב, אתה יכול לקבל מהצבא הכרה על היותך חייל בודד ולקבל מהם דירה, וכך תוכל "להיות משק ממטרות" במשך היום ולגור בדירה משלך בשאר הזמן.
 

SupermanZW

Well-known member
צודק ב100%

לא צריך למהר לעזוב את הבית, מוטב קודם לעבוד ללמוד ולחסוך, ורק לאחר סיום הלימודים שכבר יש את האפשרות לעבוד בשתי עבודות אם השכר מעבודה אחת לא מספיק או לעבוד במקצוע שלמדתם (אם מדובר במקצוע שמכניס כמות כסף שתספיק לאיכות חיים ממוצעת ולא לחיי כלב) אז לעזוב את הבית. למה לחיות כמו קבצן בצינוק ולפחד כל יום להיכנס למינוס או לדאוג איך לצאת ממנו? כדאי לחיות קצת יותר לאט ולחכות עד שאפשר להשיג רמת חיים בינונית מחוץ לבית של ההורים, למה לנו לכפות על עצמנו לחיות כמו מסכנים?
 

cottoneyejoe

New member
גם להחליף מין וגם לסרב מטעמי דת?

לא קצת מוגזם? חייבת להיות דרך יותר קלה :( אולי שמעת סיפורים מאנשים שעברו את זה ויצאו?
 

subotaj

New member
היי ערן... נראה שבאמת שפכת כאן את

הלב...אני מצטער אם אני ישמע אכזרי אבל מאוד קשה לי (גם בטח לאחרים) לקרוא הודעה כל כך ארוכה (וניסיתי). נראה לי שכל אחד בשלב כלשהו בחיים שואל את השאלות שאתה שואל... השאלות ממש לא פשוטות אבל הנה כמה תשובות שחשבתי עליהם: איך גורמים לצבא להבין שאתה לא בשבילו? - או שמסימים אותו או שיוצאים על קב"ן! איפה אפשר ללמוד לאדם שיש לו בקושי 11 שנות לימוד? - במכללה מאיפה מקריץ כסף ללימודים? - עובד או יותר נכון קורע ת'תחת שנה לפניי הלימודים, חוסך, מתחיל ללמוד ומוצא עבודה שתעמוד בה! (לא להזניח את הלימודים). דוגמא טרייה, חבר שלי נוסע לעבוד שנה ביפן לפני הלימודים (רעיון לא רע בכלל). איך אתה עובר מהבית: מחפש שני שותפים ומשכיר דירה! ואם אתה לא תצליח בשום דבר... תמיד יש לך את האפשרות לנסוע לאיזה אי נידח ליד אפריקה ולהנות מהחיים הפשוטים והמענינים כמו דייג וכו'... או להיות נזיר באיזה מנזר בטיבט!
 
למעלה