אוי מבחנים, מבחנים
המבחן הראשון שעשיתי בבגרותי היה לקיו 2. למה? כי כשהיתי ילדה למדתי במשך אולי שנתיים, ועד קיו 3 זה היה אז ואני לא זוכרת מזה כלום. חזרתי לג'ודו אחרי 25 שנים! כך יצא שהמבחן הראשון היה לחגורה כחולה (המורה אמר שאין דבר כזה "לרדת דרגה"...). מה שאני זוכרת מהמבחן הזה, זה בעיקר ההתרגשות. התרגשתי בטירוף (וכבר עברתי מבחנים בחיי, לא היה ככה...). החדשות הטובות הן שלמבחן הבא, חומה, כבר התרגשתי הרבה פחות, ובמבחן לשודאן, בכלל לא (אולי טיפה, אל בלי שום פרופורציה למה שהיה בראשונה). המסקנה שלי היא שככל שאתה מיומן, אתה יותר בוטח בטכניקה שלך, והמבחן הופך להיות יותר "טבעי". מזל טוב לך, ואני בטוחה שבפעם הבאה ההרגשה תשתפר.