אני לא רוצה להזכיר
שילדים אכן יכולים לגשת ולילמוד לימודים גבוהים,הדוגמא הטובה ביותר היא ג'ימס סידס יליד המאה ה-19 שבגיל 16 קיבל פרופסורה במתמטיקה. אמת אני אינני בעל היכולות ללמוד באוניברסיטה,ועל כן אין כל כך טעם בדברים,אך ישנם לא מעט ילדים(יחסית)בבית ספרי שלומדים באוניברסטיה. אך אינני נותן לידע הזה(האוניברסיטאי) כל משמעות ועל כן אעזר בגדול כל הכותבים הלא הוא יוהן וולפגנג פון גתה,כדי להסביר את דבריי. "כך למדתי,אהה,ובחשק גדול, רפואה,משפט ופילוסופיה, ובלהט דומה,כמה צר להודות, שקדתי גם על התיאולוגיה. ונותרתי עלוב וחסר בינה, ולא החכמתי כמלוא הנימה. מגיסטר,קוראים לי,גם דוקטור נכבד, וכבר עשר שנים בלי תכלה אני נד, ימינה ושמאלה וקדמה וים, גורר את עדת תלמידי באפם, מבין שלעד לא נדע מאומה! והלב נאכל בי בלא נחמה. אמנם השכלתי מכל השרלטנים דוקטורים,כמרים,לברלרים,כתבנים, ספק לא מיסרני גם לא מוסר כליות, לא אפחד משטן או משאול תחתיות. .... אפנה לכישוף ואבדוק אם אוכל בכח הרוח וסוד המילה למצוא את הדרך לחקור במופלא וביזע אפיים עוד אתיגע להשיח במה שאינני יודע; אשכיל להבין מה את העולם חובר יחדיו בכח נעלם, לחזות בפלאי החומר וזרעיו במקום להעלות גרת דברי שווא" (מתרגומה הנפלא של ניצה בן ארי) גתה נותן לנו ניתוח מושלם של מהות הלמידה הפורמלית "השכלתי מכל השרלטנים" ובכל זאת"נותרתי עלוב וחסר כל בינה". אגב קריאה היא דרך נפלא ללמוד ולהיווכח כי מה שנלמד במסגרת האוניברסיטה בתחום הפסיכולוגיה רחוק מן המציאות. מלבד זאת בחיי ביקרתי,לדאבוני הרב,ובעל כורחי,אצל מספר פסיכולוגים,לא אחד מהם תרם לחיי.