חיים זה הכל
New member
ברשות מורי ורבותיי. יום השואה הקרב ובא.
הרבה פעמים כששומר תורה ומצוות מנהל שיחה בענייני אמונה עם אחד שאינו כזה, מגלגל האחרון את השיחה וטוען: "אז איפה אלוקים היה בשואה"? השאלה הזו שנראתה לי כ"כ נכונה בהיותי חילוני, הפכה להיות ממש כמו בדיחה גרועה לאחר שזכיתי להתחיל לחזור בתשובה. הדבר ה"מצחיק" הוא, שהשימוש הוא בדר"כ במושג "אלוקים", המסמל עפ"י היהדות את מידת הדין המתוחה… אבל, ברצינות, הרי אי אפשר לבקש הרבה מאנשים שחונכו כמוני, בבתי ספר חילוניים, וחושבים שהם לומדים תנ"ך ויודעים יהדות. הרי מה שמלמדים בבתי ספר חילוניים לגבי התנ"ך למשל בדברי הנביאים, זה רק את הנבואות "הטובות", זאת אומרת נבואות הנחמה לעתיד לבוא, ואת הנבואות "הרעות" מגבילים לנבואות שהתגשמו בתקופת החורבן, ואת התוכחות של הנביאים מגבילים לתוכחות על מידות רעות בלבד, כאילו שמעולם לא היה צריך לקיים תורה ומצוות. והאמת, שמשרד החינוך עושה את זה בצורה טובה מאוד, עד שהחילוני שמסיים את המערכת משוכנע שהוא יודע תנ"ך, ושמה שהקב"ה מבקש זה רק להיות אנשים טובים, וכשכולם יהיו טובים יבוא המשיח. "שכחו" ללמד אותנו מה הקב"ה מבטיח שיקרה לנו באם לא נקיים את התורה ומצוות. עוד בתורה הקדושה שהוריד משה רבינו מן השמיים, נאמרו 98 קללות איומות, שנחתמו בברית בין הקב"ה לישראל. קללות שקשה לקרוא אותן בשוויון נפש, אפילו אם אתה לא מקיים תורה ומצוות. מה נכתב שם? והיה אם לא תשמע בקול ה’ אלוקיך, לשמור לעשות את כל מצוותיו וחוקתיו, אשר אנוכי מצוך היום, ובאו עליך כל הקללות האלה, והשיגוך: ארור אתה בעיר, וארור אתה בשדה. ארור טנאך ומשארתך. ארור פרי בטנך, ופרי אדמתך, שגר אלפיך, ועשתרות צאנך. ארור אתה בבואך, וארור אתה בצאתך. ישלח ה’ בך את המארה, את המהומה, ואת המגערת, בכל משלח ידך אשר תעשה,–עד השמדך ועד אבדך מהר, מפני רוע מעלליך אשר עזבתני. ידבק ה’ בך, את הדבר עד כלותו אותך מעל האדמה, אשר אתה בא שמה לרשתה. יככה ה’ בשחפת ובקדחת ובדלקת, ובחרחור ובחרב, ובשדפון, ובירקון, ורדפוך עד אבדך. והיו שמיך אשר על ראשך נחושת, והארץ אשר תחתיך - ברזל. יתן ה’ את מטר ארצך אבק ועפר, מן השמים ירד עליך עד השמדך. יתנך ה’ ניגף לפני אויביך: בדרך אחד תצא אליו, ובשבעה דרכים תנוס לפניו, והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ. והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ, ואין מחריד. יככה ה’ בשחין מצרים ובטחורים ובגרב ובחרס, אשר לא תוכל להירפא. יככה ה’ בשגעון ובעורון ובתמהון-לבב. והיית ממשש בצהרים, כאשר ימשש העיור באפלה, ולא תצליח את דרכיך, והיית אך עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע. אשה תארש, ואיש אחר ישכבנה. בית תבנה, ולא תשב בו. כרם תטע, ולא תחללנו. שורך טבוח לעיניך, ולא תאכל ממנו. חמורך גזול מלפניך, ולא ישוב לך. צאנך נתונות לאויביך, ואין לך מושיע. בניך ובנותיך נתונים לעם אחר, ועיניך רואות וכלות אליהם כל היום, ואין לאל ידך. פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת, והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים. והיית משוגע ממראה עיניך, אשר תראה. יככה ה’ בשחין רע, על הברכיים ועל השוקיים, אשר לא תוכל להירפא, מכף רגלך ועד קודקודך. יולך ה’ אותך, ואת מלכך אשר תקים עליך, אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבותיך, ועבדת שם אלוהים אחרים עץ ואבן. והיית לשמה, למשל ולשנינה, בכל העמים אשר ינהגך ה’ שמה. זרע רב תוציא השדה, ומעט תאסוף, כי יחסלנו הארבה. כרמים תיטע, ועבדת, ויין לא תשתה ולא תאגור, כי תאכלנו התולעת. זיתים יהיו לך בכל גבולך, ושמן לא תסוך, כי יישל זיתך. בנים ובנות, תוליד, ולא יהיו לך, כי ילכו בשבי. כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל. הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה, ואתה תרד מטה מטה. הוא ילווך, ואתה לא תלוונו, הוא יהיה לראש, ואתה תהיה לזנב. ובאו עליך כל הקללות האלה, ורדפוך והשיגוך עד הישמדך, כי לא שמעת בקול ה’ אלוקיך-לשמור מצוותיו וחוקתיו אשר ציוך. והיו בך לאות ולמופת, ובזרעך עד עולם. תחת אשר לא עבדת את ה’ אלוקיך, בשמחה ובטוב לבב מרוב כל. ועבדת את אויביך, אשר ישלחנו ה’ בך, ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר-כל. ונתן עול ברזל על צוארך עד השמידו אותך. ישא ה’ עליך גוי מרחוק, מקצה הארץ, כאשר ידאה הנשר, גוי אשר לא תשמע לשונו. גוי עז פנים, אשר לא יישא פנים לזקן ונער לא יחון. ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך, עד השמדך, אשר לא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר, שגר אלפיך ועשתרת צאנך, עד האבידו אותך. והצר לך בכל שעריך, עד רדת חומתיך הגבוהות והבצורות אשר אתה בוטח בהן בכל ארצך, והצר לך בכל שעריך, בכל ארצך, אשר נתן ה’ אלוקיך לך. ואכלת פרי בטנך, בשר בניך ובנותיך, אשר נתן לך ה’ אלוקיך במצור, ובמצוק, אשר יציק לך אויבך. האיש הרך בך, והענוג מאוד, תרע עינו באחיו ובאשת חיקו, וביתר בניו אשר יותיר. מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל, מבלי השאיר לו כל, במצור ובמצוק אשר יציק לך אויבך, בכל שעריך. הרכה בך והענוגה, אשר לא ניסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרוך, תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה. ובשלייתה היוצאת מבין רגליה, ובבניה אשר תלד, כי תאכלם בחוסר כל בסתר, במצור ובמצוק אשר יציק לך אויבך בשעריך. אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת, הכתובים בספר הזה, ליראה את השם הנכבד והנורא הזה, את ה’ אלוקיך, והפליא ה’ את מכותך ואת מכות זרעך מכות גדולת ונאמנות, וחליים רעים ונאמנים. והשיב בך את כל מדווה מצרים אשר יגורת, מפניהם, ודבקו בך. גם כל חולי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת, יעלם ה’ עליך עד השמדך. ונשארתם במתי מעט, תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרוב, כי לא שמעת בקול ה’ אלוקיך.
הרבה פעמים כששומר תורה ומצוות מנהל שיחה בענייני אמונה עם אחד שאינו כזה, מגלגל האחרון את השיחה וטוען: "אז איפה אלוקים היה בשואה"? השאלה הזו שנראתה לי כ"כ נכונה בהיותי חילוני, הפכה להיות ממש כמו בדיחה גרועה לאחר שזכיתי להתחיל לחזור בתשובה. הדבר ה"מצחיק" הוא, שהשימוש הוא בדר"כ במושג "אלוקים", המסמל עפ"י היהדות את מידת הדין המתוחה… אבל, ברצינות, הרי אי אפשר לבקש הרבה מאנשים שחונכו כמוני, בבתי ספר חילוניים, וחושבים שהם לומדים תנ"ך ויודעים יהדות. הרי מה שמלמדים בבתי ספר חילוניים לגבי התנ"ך למשל בדברי הנביאים, זה רק את הנבואות "הטובות", זאת אומרת נבואות הנחמה לעתיד לבוא, ואת הנבואות "הרעות" מגבילים לנבואות שהתגשמו בתקופת החורבן, ואת התוכחות של הנביאים מגבילים לתוכחות על מידות רעות בלבד, כאילו שמעולם לא היה צריך לקיים תורה ומצוות. והאמת, שמשרד החינוך עושה את זה בצורה טובה מאוד, עד שהחילוני שמסיים את המערכת משוכנע שהוא יודע תנ"ך, ושמה שהקב"ה מבקש זה רק להיות אנשים טובים, וכשכולם יהיו טובים יבוא המשיח. "שכחו" ללמד אותנו מה הקב"ה מבטיח שיקרה לנו באם לא נקיים את התורה ומצוות. עוד בתורה הקדושה שהוריד משה רבינו מן השמיים, נאמרו 98 קללות איומות, שנחתמו בברית בין הקב"ה לישראל. קללות שקשה לקרוא אותן בשוויון נפש, אפילו אם אתה לא מקיים תורה ומצוות. מה נכתב שם? והיה אם לא תשמע בקול ה’ אלוקיך, לשמור לעשות את כל מצוותיו וחוקתיו, אשר אנוכי מצוך היום, ובאו עליך כל הקללות האלה, והשיגוך: ארור אתה בעיר, וארור אתה בשדה. ארור טנאך ומשארתך. ארור פרי בטנך, ופרי אדמתך, שגר אלפיך, ועשתרות צאנך. ארור אתה בבואך, וארור אתה בצאתך. ישלח ה’ בך את המארה, את המהומה, ואת המגערת, בכל משלח ידך אשר תעשה,–עד השמדך ועד אבדך מהר, מפני רוע מעלליך אשר עזבתני. ידבק ה’ בך, את הדבר עד כלותו אותך מעל האדמה, אשר אתה בא שמה לרשתה. יככה ה’ בשחפת ובקדחת ובדלקת, ובחרחור ובחרב, ובשדפון, ובירקון, ורדפוך עד אבדך. והיו שמיך אשר על ראשך נחושת, והארץ אשר תחתיך - ברזל. יתן ה’ את מטר ארצך אבק ועפר, מן השמים ירד עליך עד השמדך. יתנך ה’ ניגף לפני אויביך: בדרך אחד תצא אליו, ובשבעה דרכים תנוס לפניו, והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ. והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ, ואין מחריד. יככה ה’ בשחין מצרים ובטחורים ובגרב ובחרס, אשר לא תוכל להירפא. יככה ה’ בשגעון ובעורון ובתמהון-לבב. והיית ממשש בצהרים, כאשר ימשש העיור באפלה, ולא תצליח את דרכיך, והיית אך עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע. אשה תארש, ואיש אחר ישכבנה. בית תבנה, ולא תשב בו. כרם תטע, ולא תחללנו. שורך טבוח לעיניך, ולא תאכל ממנו. חמורך גזול מלפניך, ולא ישוב לך. צאנך נתונות לאויביך, ואין לך מושיע. בניך ובנותיך נתונים לעם אחר, ועיניך רואות וכלות אליהם כל היום, ואין לאל ידך. פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת, והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים. והיית משוגע ממראה עיניך, אשר תראה. יככה ה’ בשחין רע, על הברכיים ועל השוקיים, אשר לא תוכל להירפא, מכף רגלך ועד קודקודך. יולך ה’ אותך, ואת מלכך אשר תקים עליך, אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבותיך, ועבדת שם אלוהים אחרים עץ ואבן. והיית לשמה, למשל ולשנינה, בכל העמים אשר ינהגך ה’ שמה. זרע רב תוציא השדה, ומעט תאסוף, כי יחסלנו הארבה. כרמים תיטע, ועבדת, ויין לא תשתה ולא תאגור, כי תאכלנו התולעת. זיתים יהיו לך בכל גבולך, ושמן לא תסוך, כי יישל זיתך. בנים ובנות, תוליד, ולא יהיו לך, כי ילכו בשבי. כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל. הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה, ואתה תרד מטה מטה. הוא ילווך, ואתה לא תלוונו, הוא יהיה לראש, ואתה תהיה לזנב. ובאו עליך כל הקללות האלה, ורדפוך והשיגוך עד הישמדך, כי לא שמעת בקול ה’ אלוקיך-לשמור מצוותיו וחוקתיו אשר ציוך. והיו בך לאות ולמופת, ובזרעך עד עולם. תחת אשר לא עבדת את ה’ אלוקיך, בשמחה ובטוב לבב מרוב כל. ועבדת את אויביך, אשר ישלחנו ה’ בך, ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר-כל. ונתן עול ברזל על צוארך עד השמידו אותך. ישא ה’ עליך גוי מרחוק, מקצה הארץ, כאשר ידאה הנשר, גוי אשר לא תשמע לשונו. גוי עז פנים, אשר לא יישא פנים לזקן ונער לא יחון. ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך, עד השמדך, אשר לא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר, שגר אלפיך ועשתרת צאנך, עד האבידו אותך. והצר לך בכל שעריך, עד רדת חומתיך הגבוהות והבצורות אשר אתה בוטח בהן בכל ארצך, והצר לך בכל שעריך, בכל ארצך, אשר נתן ה’ אלוקיך לך. ואכלת פרי בטנך, בשר בניך ובנותיך, אשר נתן לך ה’ אלוקיך במצור, ובמצוק, אשר יציק לך אויבך. האיש הרך בך, והענוג מאוד, תרע עינו באחיו ובאשת חיקו, וביתר בניו אשר יותיר. מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל, מבלי השאיר לו כל, במצור ובמצוק אשר יציק לך אויבך, בכל שעריך. הרכה בך והענוגה, אשר לא ניסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרוך, תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה. ובשלייתה היוצאת מבין רגליה, ובבניה אשר תלד, כי תאכלם בחוסר כל בסתר, במצור ובמצוק אשר יציק לך אויבך בשעריך. אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת, הכתובים בספר הזה, ליראה את השם הנכבד והנורא הזה, את ה’ אלוקיך, והפליא ה’ את מכותך ואת מכות זרעך מכות גדולת ונאמנות, וחליים רעים ונאמנים. והשיב בך את כל מדווה מצרים אשר יגורת, מפניהם, ודבקו בך. גם כל חולי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת, יעלם ה’ עליך עד השמדך. ונשארתם במתי מעט, תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרוב, כי לא שמעת בקול ה’ אלוקיך.
