ברשות מורי ורבותיי. יום השואה הקרב ובא.

[ליבליך]

תשובות

- מה זה "אדם באמונתו יחיה"? זה עיקרון שאומר שלכל אדם זכות להאמין במה שיבחר ולנהוג לפי אמונתו, כל עוד הוא מקבל את זכותך להאמין במה שתבחר ולנהוג לפי אמונתך. - כל אדם יכול להמציא לעצמו אמונה? לא. ישנם אנשים חסרי יכולת המצאה, שלא מסוגלים ליצור לעצמם מערכת מוסרית משל עצמם, ונאלצים "לייבא" אותה מדת כלשהי. - מה יהיה עם העולם שלנו? בעוד כמיליארד שנה השמש תהפוך לענק אדום ותבלע אותו. - איך הוא יראה? באותה תקופה? כנראה רע מאוד. לא היית רוצה להיות שם. - את חושבת שאלוקים - בתור יוצר העולם - יצר אותו סתם, בלי שום סיבה? אני לא יודע אם העולם נוצר עקב רצון של מישהו. גם אם כן, קשה לי להאמין שהסיבה או המטרה של קיום העולם תלויה בהתנהגות כזו או אחרת של עם קטן המונה פחות מאחוז מהאנושות. - את חושבת שהעולם שלנו הוא ה-כ-ל? אם הכוונה לכדור הארץ, ברור שלא. אם הכוונה ליקום כולו, הרי שמטבע הגדרתו הוא כולל הכל. - הוא ההתחלה והוא הסוף? לא ברור לי למה הכוונה. התחלה וסוף של מה? - את חושבת שאלוקים ברא את העולם אבל לא מענין אותו מה שקורה פה ? ברא? אולי. מעניין אותו מה קורה פה? לא נוכחתי בשום עדות לכך. - למשל , מישהו שמעשיו מושחתים ולא יגלו אותם -לא יתן את הדין על זה ? למעשה, גם אם יגלו - לא תמיד הוא יתן את הדין על זה, כך שהמצב אפילו יותר גרוע ממה שחשבת. - אנחנו מבינים שהעולם נברא בשביל איזה מטרה . . אז צריך לברר מהי המטרה!! זאת האמונה שלך. את/ה "מבינ/ה" את זה. לא "אנחנו". ולגבי המקור של היהדות - למיטב זכרוני היא מעידה על עצמה שהתחילה באברהם אבינו שניתץ אלילים שהיו קדושים לזולתו, ומאז אין לה כבוד לאמונותיהם של הזולת, בין אם מדובר בעבודת הבעל, בנצרות או באתאיזם. גם הרעיון של "אדם באמונתו יחיה" זר לה - למעשה זה שיבוש של הפסוק "צדיק באמונתו יחיה".

 

[EmiA]

" צדיק באמונתו יחיה "

אתה מבין שהפסוק הזה אומר כל אחד יחיה עם האמונה שלו . . אני חושבת - שזה בעצמו השיבוש ! הכוונה היא : צדיק באמונתו יחיה. צדיק חי מכח האמונה שלו ! עיקר מה שמפעיל אותו זה האמונה שלו ! אתה כותב שהיהדות לא מכבדת את אמונותיהם של אחרים . אברהם אבינו ניתץ את הפסלים בשביל להראות לכולם שאין בהם כח ! ממה שאתה כותב נראה שאתה מעריך יותר את אלו שקידשו את הפסלים , יותר מאברהם אבינו . . . טוב . אני חושבת שהדעות שלך -כמו של הרבה חילונים -נובעות בגלל שמקובל להגיד שמשה רבינו או מישהו אחר כתב את התורה . ובגלל זה, מדוע שמישהו יהיה מחויב אליה ? למה חייבים להאמין לה ? זה בניגוד לעובדה שעברה בכל דור בכל מקום אצל עם ישראל , שהתורה התקבלה מהשם בעצמו . וכל השאלות שלמעלה לא מתאימות לה . עכשיו תשאל : מי אמר בכלל שיש אלוקים ? זה באמת שאלה -בעצם ראשונה - שצריך ללמוד .

 

[ליבליך]

אני מבין את משמעות הפסוק

וכפי שאמרתי, המשפט "אדם באמונתו יחיה" הוא וריאציה על הפסוק, ויש לו משמעות אחרת מאשר משמעות הפסוק המקורי. ובקשר לכך ש"בפסלים אין כוח" אין בינינו ויכוח. אבל מה ההבדל בין ניתוץ פסלים כדי להראות ש"אין בהם כוח" לבין שריפת ספרי תנ"ך כדי להראות ש"אין בהם כוח"? לדעתי שתיהן פעולות שמראות חוסר סובלנות כלפי מה שקדוש וחשוב לזולת, ושתיהן ראויות לגינוי באותה מידה.

 

[e 3 l D i]

ישנן שלוש תפיסות:

פנאטיזם, פלורליזם וכלליות. פנאטיזם - אנשים שהבינו שלעולם יש משמעות, ושלא יכול להיות קיום של דבר ללא תכלית. עובדי האלילים חילקו את העולם ל'כוחות' (אל = כח, אלילים = כוחות קטנים) , ובחרו להם כפי רצונם אחד מהאלילים שיהיה להם לאדון, ועבדו אותו מתוך ציפייה שהוא יתגמל אותם. הם ידעו שגם לכוחות האחרים יש משמעות בעולם, אבל זה לא עניין אותם, משום שהם היו נאמנים ל'אליל' שלהם. זו פנאטיות. פלורליזם - אנשים שלא הסכימו עם העובדה שלכל דבר יש משמעות, וממילא הם הם לא מאמינים בשום דבר (וגם אם כן, אין לכך משמעות). אותם אנשים גם אומרים 'איש באמונתו יחיה', משום שלא אכפת להם (בעצם, הם גם יכולים לומר 'רשע באמונתו יחיה, משום שאין לכך משמעות). גם הם - לא חיפשו מעולם את האמת, משום שאין כזו לשיטתם. כלליות - התפיסה האחדותית במציאות, שאותה ייסד אברהם אבינו. אברהם לקח מאבותיו עובדי האלילים את העקרון שלעולם יש משמעות, והרחיב אותה. הוא חיפש את האמת - מה המשמעות של העולם? הוא חשף את הסתירה הפנימית בפנאטיזם - אם יש משמעות לכל דבר, מדוע יש כוחות מנוגדים בטבע? הרי עולם שבו יש משמעות הפוכה לכוחות מנוגדים הוא בסופו של דבר עולם חסר משמעות. אברהם אבינו כלל את כל הכוחות תחת קורת גג אחת, מה שנקרא - האמונה באל אחד. השאלה שעמדה בפני אברהם היא - כיצד כוללת המציאות כוחות שונים? מדוע טוב ורע משמשים בה בערבוביה? התשובה לכך פשוטה - עולם שבו פועל רק כח אחד, הוא הוא העולם חסר המשמעות ביותר. כפי שדיו שחור לא יכול לכתוב על נייר שחור, וכפי שקור וחום הם דברים יחסיים. רק עולם שנברא בצורת הפכים - הוא עולם שיש לו משמעות, עולם שבו הרע מדגיש ומחזיק את הטוב, שבלעדיו לא היה קיים. הכלליות היא האמונה שצריך לכלול הכל תחת משמעות אחת, וזו היא הסיבה שהכלליות היא האמונה היחידה שיכולה להתקבל על הדעת מבחינה לוגית. זהו גם המניע באמונה הכללית לחפש את האמת שבכל דבר, ולא להשאיר אותו בלתי חקור. הסתירות בפלורליזם - קודם כל, בפלורליזם טהור לא יכולות להיות סתירות, משום שאין כלום. אין אמת וממילא הכל שטוח, מישורי וחסר תוכן. דבר שאין לו תוכן לא יכול לסתור דבר חסר תוכן אחר. אבל הפלורליסט הממוצע לא חי ע"פ אמות מידה כאלה. מבחינתו - מאחר ולכלום אין משמעות, הוא בוחר על פי הנוחות שלו מתי לייחס לדבר מסויים משמעות ומתי לא. כמובן שמצוות של דת מסויימת (פנאטית או כללית) לא מחיבות אותו, אלא אם נח לו לקיימן, ומצד שני, כל חוק שנוגע לאיכות החיים שלו הוא מחייב את כולם. כזה הוא הפלורליזם - אם אף אחד לא רואה אותי, מותר לי לעבור את המהירות המותרת, כי לא יענישו אותי, אלא אם כן זה גורם לי לחוסר נוחות ולייסורי מצפון, ואז זה חוק מחייב. רצח של חפים מפשע הוא אסור משום שלא נעים לשום אדם שירצחו אותו, ולכן גם אני לא ארצח את מי שמפריע לי - משום שאז יהיה כאן ג'ונגל שלא נעים לחיות בו. כל מי שמגדיר את עצמו כפלורליסט צריך לבדוק את עצמו ולגלות שגם הוא חי, בעומק נפשו, בדואליות הזו שבה מה שנח לו - הוא חובה, ומה שלא - אסור (כשיש לדבר השלכות לכאן ולכאן, צריך לפתור את זה בדרך של בדיקת התועלת מול הנזק לנוחות האישית). זו הצביעות באמונה חסרת האמונה הזו. מי שילך איתה עד הסוף יראה שהיא לא מציאותית. כך חושב פלורליסט אמיתי: אם אני מאמין שלרצוח 30 תלמידי אונברסיטה זה דבר חסר משמעות, אז אולי אני אעשה את זה. אני אפילו לא אשאל מי אתה שתפריע לי, משום שאין לכך משמעות. אני גם אפעיל פצצת אטום ואגרום לעולם להיהרס, כי הוא סתם גוש חומר חסר משמעות. ואולי הוא לא חומר, אבל את מי זה מעניין, תזרמו... אני מאמין (ומקווה) שאין כאן אף אחד שמזדהה עם צורת חשיבה כזו. לכן כל מי שאומר שאין א-להים ואין משמעות לעולם בעצם משקר לעצמו, משום שהוא לא חי באמונתו, אלא בנוחיותו. אני כותב בבלאגן ובצורה מבולבלת, אבל אני מקווה שאת הדברים החשובים הצלחתי להעביר.

 

[ליבליך]

התיאורים שלך לא ממש נכונים...

נתחיל מההתחלה: 1) ריבוי אלים (שאותו אתה משום מה מכנה "פנאטיזם") הוא דווקא הפוך באופיו ממה שאתה כותב. מי שמאמין שיש עוד הרבה אלים וכוחות חוץ מאשר זה שאותו הוא עובד, לא יהיה "פנאטי", אלא סובלני לאמונותיו של הזולת. דווקא מי שמאמין שרק האל שאותו הוא עובד הוא האל ה"אמיתי", וכל השאר הם הבל, יהיה הרבה פחות סובלני (כי הוא יודע שהוא ורק הוא צודק!). דוגמאות לחוסר הסובלנות של האמונה באל אחד הם הג'יהאד ומסעות הצלב (באסלאם ובנצרות, בהתאמה). ביהדות צריך להרחיק יותר אחורה כדי למצוא דוגמאות, אבל התנ"ך עצמו מציין כיצד טבחו מאמיני האל היהודי במי שהאמין אחרת (עולות לי לראש שתי דוגמאות בולטות - בסיפור עגל הזהב מורה פנאט דתי בשם משה לבני שבט לוי להרוג את הסוגדים לעגל, וקצת מאוחר יותר טובח הנביא הפנאטי אליהו את נביאי הבעל בשל אמונתם הדתית השונה). זאת פנאטיות אמיתית, ולא מה שכתבת. 2) פלורליזם איננו פוסט-מודרניזם. לדברים יש בהחלט משמעות, ויש הבדל בין אמת לשקר, ובין צדק לחוסר צדק. אם אני מאמין במשהו אחד, ואתה במשהו אחר שעומד בסתירה לו, אז בהכרח לא יתכן שגם אני וגם אתה צודקים. ההבדל בין זה לבין אמונה פנאטית, הוא שכל עוד לא התברר בוודאות מי משנינו צודק, אני אכבד את אמונתך ודעותיך ולא אתייחס אליהן כפחות נכונות משלי אלא כשוות לחלוטין. 3) פלורליזם אין משמעותו להאמין ב"מה שנוח לי". מי שאינו מאמין שלכל אחד אחר מותר כל מה שמותר לו עצמו איננו פלורליסט אלא פנאט. החופש בפלורליזם אינו כולל את החרות לפגוע באחרים. ניתן (בהפשטה מסויימת) לתמצת את הפלורליזם לעיקרון (המופיע ביהדות, אך לא מיושם בה לגבי דתות אחרות): "דעליך שניא לחברך לא תעביד" - מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. אני מקווה שאת הדברים החשובים הצלחתי להעביר...

 

[פרובוקטור]

קחי בחשבון

שהרעיןנות ש"חיים זה הכל" מבטא אינם העמדה ה"רישמית" של היהדות (אני לא מאמין שיש כזאת לגבי השואה, אבל זה לא העניין). קיראי את הודעתי: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1695&msgid=97138534 , גם אני יהודי, גם אני מחובר לשורשים שלי; אבל נקודת ההתיחסות שלי אחרת.