בשבת-אתמול הגענו לצומת בילו..

[יוליקה]

צריך לזכור מאין באנו ולאן הגענו...

אז נכון...כולנו היינו "עניים" ...בהונגרית יש פתגם כששואלים מישהו מה שלומך...
Szarul de buszken = חרה, אבל גאה!!

כיון שכולנו היינו עניים, אף אחד לא שימש כמודל לאחר... גם לי חתכו את הנעליים מלפנים
וגם אנחנו חיינו בדירת חדר אחד וחילקנו את המטבח עם עוד 3 משפחות..
שמחנו שיש אוכל בבית...גם אם זה היה מרק דלוח...
לאבא שלי לא היה כסף בכיס...אבל את המעות האחרונות שלו
נתן לי ולאחי לקנות קרטיב כדי שנהיה גאים!!

ו....כמה שאני גאה היום בהישגים שלי...גם בלי להיות עשירה!

 

[שפירא מאיר]

אז אני מבין שגרתם ברכוש נטוש.....

גם כל החמולה שלנו בחיפה גרו ברכוש נטוש עם אותן בעיות. ברחוב סטנטון (היום במקום הבית שלהם קיים בית המשפט החדש), בבנין שכולו היה עולים מרומניה, רק שהבית ממול שגרו בו עולים מצפון אפריקה, היה בית זונות, עדיין קיים, ועדיין גרה בו משפחה מקורית שבתקופה האמורה לא גרה בבנין אלא לבעל היתה שם חנות ברזנטים בקומת הקרקע (עד היום החנות קיימת).

כילדים היה נראה לנו משונה שבבנין ממול יש המון מרפסות קטנות ובהן עומדות בחורות שלא היו להן בגדים אלא רק קומבינזונים, או אפילו זה לא, מסכנות.
השאלות שלנו הצחיקו את המבוגרים שענו לנו שהבחורות עניות ומחכות שיבואו מלחים טובים מהנמל ויביאו להן כסף לקנות בגדים.....

 

[הדסהש1]

אני גרתי בפ"ת ליד השוק רח"גוטמן השירותים

והמקלחת היו בחוץ...אין לי הרבה זכרונות ..פנינה רוזנבלום הזכירה
שגרה במתחם..לא זוכרת אותה כי אני מבוגרת ממנה בעשור לערך
אבל התספקנו במה שהיה..היו כמה דירות במתחם של 2 חדרים...
כך גדלנו מספר שנים..היום כל ילד שואף לחדר משלו.טלויזיה ומה לא...
אני גידלתי 3 ילדים בחדר אחד..מיטת קומותיים ומיטה נפתחת...כך גם
אנחנו היינו...עד היום אין לי מותרות ולא מתלוננת...

 

[יוליקה]

ממש לא!! גרנו בבית ברמת גן

שבעל הבית בנה בעצמו, לו ולמשפחתו....את שאר הדירות
השכיר בדמי מפתח... הדירה שלנו חולקה ל-3 משפחות....
2 משפחות קיבלו דירה בת חדר ומשפחה נוספת קיבלה 2 חדרים...
במשך השנים אבא שלי רכש את החדרים הנוספים...אבל הכל היה בדמי מפתח...
אחי נולד ב-1952... אבל גרנו בחדר אמא, אבא, אני וסבתא... אז כשאחי
נולד אני וסבתא הלכנו לישון בלילה בחדר שנתן לנו בעל הבית...אבל רק למשך הלילה...
כאמור המטבח השירותים והאמבטיה חולקה בין 3 המשפחות...

 

[שפירא מאיר]

זה היה דיור זמין בזמנו

כעת אני נזכר שסבא שלי גר ברחוב דיזנגוף והקומה היתה מחולקת לחדרים כאשר בכל חדר גרה משפחה והשירותים והמטבח היו משותפים, והסיכסוכים היו דבר יום ביומו, אבל די מהר הוא עשה חיל בעבודתו כחשמלאי וקנה את כל החדרים עד שכל הדירה היתה שלו, ואנחנו הגענו בחופש הגדול כשלהורים הסבא נתן חדר ולילדים חדר.
מסבא שלי למדתי הרבה, ובגיל 65 אף יישמתי הרגל שלו שביום הולדתו הוא לא הסכים לקבל יותר מעוגה, אלא הוא חילק לכולם מתנות. וכך גם אני עושה.

 

[עמיקם10]

יש סיפור על עוני..שעבר לידי..

לפני שהלכתי לקיבוץ..בגיל 15 ועשרה חדשים-גרנו בכפר סבא.שיכון עליה היה שיכון עולים, של רק חול וחול..אמי[החורגת שהיתה דוקא אמא טובה..]החליטה לעזור לאחיה שהגיע ממרוקו-מלגיון הזרים-ואין לי מושג איך הוא הגיע לשם מהונגריה[כן יוליק...]לשם.והעיקר שהוא בא עם בחורה מרוקאית יפהפיה ושלשה ילדים. אשתו של אבי-החליטה שבחיפה הסיפור נגמר. שם גרנו בחדר שכור אמנם על הכרמל אבל חדר קטן 4 נפשות כולל אחי. אבי פוטר מעבודה כאזרח עובד צ.ה.ל כשמרדכי מקלף-[אחר כך מנהל מפעלי ים המלח]מונה לרמטכ"ל לצמצום הצבא. אבי היה מובטל כי בבנין לא היה יכול לעבוד יותר [בגלל קילה..והיה כבר בן 40] ואז עברנו לדירה של האח שהגיע ממרוקו. ואשתו המרוקאית[סליחה]..עזבה את הבית ואת ילדיה והלכה לעבוד .איפה שמאיר סיפר על חיפה אבל היא עבדה בתל אביב..ולא אמרתי כלום.
וכך גרנו אמי החורגת אחיה ושלשת ילידיו ואנחנו אבי אחי ואני. האח קיבל חנות שהוא חשב שהוא יתקן שם אפניים. ואנחנו יצאנו לתלוש בוטנים בפרדסי מהדרין..שעוד היו אז 'פרדס צעיר'. ואז אבי יצא לחפש עבודה בתל אביב..ואני יצאתי לקיבוץ..זהו. זה היה עוני אמיתי בלי עזרה סוציאלית ובלי עמותות..
בשנה וחצי שלפני הקיבוץ עבדתי שנה בבנק בחיפה וחצי שנה אצל מתקן שעוני מים בכפר סבא..קיבלתי -37 לירות בחודש..
לידי ראיתי הרבה אנשים לא-עניים.ומזה למדתי איך לעשות מה.
מישהו אמר לי שאנחנו הוא ואני- כעת עם הבית והאוטו והפנסיה -נמצאים בעשירון ה-9..לא נראה לי אבל אם כן המצב באמת -בטטה.

 

[emmy5]

מעניין,אף אחד לא בכה ,כולנו הינו מרוצים

היגעתי מרומניה,ארץ קומוניסטי , האמת לא חשבתי אף פעם שכאן לא טוב ..
גרנו בצריף במעברה,אחרי זה התחתנתי והיה לי חדר אחד , אומנם עם מרפסת ומטבח ,
שרותים בחצר ..
גדלתי שני ילדים ,לא חיתולים ,לא מכונת כביסה ..
וגם כסף לא תמיד היה ..
אחרי ארבע שנים עברתי לדירה ,מקסימה ,
שלושה חדרים ,מטבח ,אמבטיה ..בתוך בנין משטרתי,
בית סוהר גלמי ,
מזל שלי שהביאו את אייכמן,והוציאו אותנו משם..
הילדים כבר גדלו,הלכו לגן ובית הספר בקרית אליעזר..
האמת ,יש אנשים עניים,אבל לא עושים כלום ,כדי שמצבם תהייה יותר טובה..
עושים ילדים ללא חשבון,גם אני רציתי יותר ילדים ,אבל לא היה לי אפשרות
לגדל יותר משנים.

 

[שפירא מאיר]

המודעה המטורפת ביותר שראיתי בעיתון לפני כשנה

"משפחה חרדית עם 12 ילדים, מחפשת תורם שיתרום להם בחינם דירת חמישה חדרים".

 

[יוליקה]

נכון אממי, אף אחד לא בכה כי לא ידענו אחרת...

ואת צודקת...אנחנו עשינו הכל כדי שמצבנו יהיה טוב
אבל יש כל כך רבים שזו דרך החיים שלהם...הם לא עוזרים לעצמם
רק מחכים שאחרים יעשו עבורם...
חג שמח לכל בית ישראל!!

 

[APRSMO N]

חג שמח.

 

[הדסהש1]

תאמינו לי שאני מתגעגעת לתקופה ההיא...

היינו ילדים שמחים ...היום המירוץ אחר הכסף והרכוש
מאבד את שמחת החיים...בנותי ונכדי לא מאמינים לסיפורים
שלי..איך גדלנו ללא טלפונים,טלויזיות ורכב פרטי...מכונת כביסה
קיבלתי לאחר שילדתי את ביתי הבכורה..יד שניה סחיטה ידנית
שמחתי כי היו חיתולים מבד....

 

[עמיקם10]

שמעתי על המגורים בג'למי..

בארץ בכלל לא היו מודעים ולא ידעו על אייכמן.אבי הגיע לבדו עם הכשרה שעלתה לגבעת חיים ב-1930 ושלשה דודים מהצד של אמי לא דיברו על זה.גם הם עלו בשנות ה-30. דודה של אשתי הגיעה ב-48 על האניה קדימה-שמענו על העיירה בפולין על הבריחה לסיביר.ולא הזכירה את אייכמן שהיה דמות לא ידועה.
רמת החיים של אז לא נחשבה לעוני כי לא היה הרבה- ולכן הנהיגו את הצנע ואת שיטת התלושים. לכן עכשיו המדינה כמו אז-צריכה לקחת אחריות.
במקום זה הממסד השרים ופקידי האוצר וגם אחרים מחפשים איך לקחת כסף מהאזרחים כדי לעשות חיים. משרדי הממשלה רבים על התקציב לא בשביל להקל על החיים אלא לאותה מטרה. ואחד הסמלים הם הנרות של שרה. גם בעוד שנים זה מה שיזכרו מהשלטון הזה. אחזקה של 3 בתים נרות וגלידה.
אני זוכר איזה צריף מסכן בשדה בוקר..תזכירו לי של מי ?

 

[בת אל751]

גם אצלינו השרותים היו בחוץ,,חשבנו שככה צריך ל

להיות

 

[יהודיתעדנה]

היתה לנו דירה גדולה יחסית

בירושלים, מול הכנסת הישנה. אבא שלי, שהיה חולה פוליו והיו לו מכשירים על הרגליים, עבד שתי משרות כדי לתת לנו רמת חיים. האימא שלי (סוציאלית, לא ביולוגית) עבדה עד שגאון כלשהו נתן לה יותר מדי יוד בגלל בלוטת התריס שלה וכמעט גמר אותה. הוא הגיע ארצה עם הסבתא רבא שלי, התחתן כאן, נולדה לו ילדה ו-11 ימים אחר כך אשתו נפטרה (אני הייתי הילדה). והוא לא בכה ולא התלונן ולא הלך לבקש נדבות אלא עבד - כל החיים שלו. כשהגיע לבית הדיור המוגן בירושלים, הוא המשיך לעבוד גם שם - בכיסא גלגלים. ניהל את החשבונות של המקום ואחר כך גם את החשבונות של הדיירים שם. והוא היה אשכנזי! אז כנראה שלא לכול האשכנזים היה כל כך קל... ובשפתו של אייל גולן החרמן הקרח - רבים מהחברים שלו היו ספרדים אבל מי הבדיל אז? אבא שלי דיבר עברית (למד בארץ מעיתון הארץ ומהסביבה), עברית, ספרדית וגרמנית למד מאשתו. והוא לא הרגיש שמישהו מקפח אותו.

 

[עמיקם10]

שאלה טפשית..אבל אין לי תשובה !

אחרי הסדר ב9.30 נתיבי איילון ריקים. מסקנה כולם היו בבית. מאידך בימי חול גם בחצות הכבישים מלאים- השאלה למה האנשים שממלאים את הכבישים יוצאים מהבית בלילה ונוסעים. ולאן ?. צריך לעצור אותם על שוטטות ?

 

[APRSMO N]

מה נחשב לעני בעינכם? מה נחשב עשיר בעינכם?

יכול להיות שמי שאין לו יכטה אלא רק דירת 4 חדרים ומשכורת של 12 אלף ₪
וגם משכנתה כבר אין לו הוא נחשב לעני?

אני פעם חשבתי שעני זה אחד שאין לו דירה, אין לו טלפון נייד, אין לו ערוצים ממגוון הערוצים בטלוויזיה
אין לו צמידי זהב על הידיים, אין לו רכב, לא נוסע לחו"ל, לא רוכש ומשחק במניות בבורסה.

וראו היום בכל משפחה יש טלפונים ניידים כמספר הנפשות, ועוד משוכללים כאלה מהדור החדש ביותר,
כולם יושבים במסעדות פלצניות, העגלות בסור מלאים עד אפס מקום, ביית יש את כל ערוצי הטלוויזיה
כולל ערוצי הספורט שעולים אקסטרה כסף ולא מעט, קונים ומזמינים פיצות ומשלוחים של סושי הביתה.

אז מי בעינכם הוא עני ומי הוא עשיר?

פעם חשבתי שעשיר זה אחד שיש לו דירה להשכיר וגר בדירת פאר יש לו משכרת מכובדת נגיד 30 אלף ₪,
ויש לו חסכונות בבנק של כמה מליונים בודדים, אבל כנראה שאני לא חושבת נכון, עשיר הוא אחד שמרוויח
מליון בחודש, יש לו 5 דירות פאר שחלקם הוא משכיר וכו' וכו', כנראה שהפרופורציות השתנו.

 

[עמיקם10]

ראיתי היום מכונית לקסוס

של אורח בבית ממול. מישהו בא לסדר פסח וכבר נסע.
לקסוס עולה מעל 400 אלף..ז"א 4 מכוניות רגילות. העושר כנראה נמצא כאן מתחת לבתים. ומסתתר רוב העניים אלה מתחזים והממסד אוהב להתעסק עם זה ובעיקר התקשורת..הרי הסופר מלא באוכל פי מאה ממה שצריך. לדעתי עשרה יצרנים יכולים לספק את כל הצרכים. יש מכל מוצר עשרה סוגים לפחות. עם חנויות מלאות כמו שיש כאן- אין שום עוני. יש מסכנים שרוצים ליהנות בלי להתאמץ ובלי לעבוד. לרדיו מביאים רק חד הוריות..
מהסיפורים על רוסיה על התורים ואיך שהכל היה נגמר כי ייצרו לפי תכנית של הממשלה-גם מה שכבר לא צריך ועל חשבון מה שכן צריך. וכאן מייצרים מה שנמכר..ומה שלא הולך מפסיקים מייצרים משהו אחר לנסיון. יצליח טוב לא יצליח- ננסה משהו אחר. כך מבזבזים את אמצעי הייצור.
אתמול ראיתי חנות ירקות ופירות שכל הסחורה נשארת..לפני החג..אז מה קורה זורקים את זה ? ואכן בסופר הפסיקו להביא תפוזים ופומלות -טרי- והכל ישן.