בשולי יום הזיכרון

[karnity]

פרשנות ספרותית

התהיות שלי הובעו במסגרת הפרשנות הספרותית... כמו שלמדתי בבי"ס בשיעורי ספרות כשניתחנו שירה; אין להתייחס לכל דבר כפשוטו, כפי שצייני, כמו שאני לא מחפשת את התשובה לשאלה "למה התכוון המשורר?". לדעתי, ניתן ל"פרשן" את משמעות השיר ביותר מדרך אחת וכן להתייחס למובן של האהבה. כמובן, לא לשכוח שבסה"כ מדובר בשיר, שמילותיו דרמתיות ומטרתן העצמת רגשות... לפחות כך אני רואה זאת... 50% מהשירים המושמעים היום ברדיו לא ראויים כלל לשידור, לדעתי, אבל אין לי בעיה שישמיעו אותם, גם אם מדובר בשירים מרתיחים כמו "תזיזי ת'ישבן" הדוחה.. כל עוד מדובר ב "עלק" אומנות זה בסדר מבחינתי ...

 

[גאטו נגרו]

יש לי כמה דברים לומר בעניין

1. אין ספק שהקשר בין השיר הזה ליום הזיכרון הוא בערך כמו הקשר בין קרני השמש לקרני התיש. 2. אין ספק גם שיש בשיר הזה משום הביטול העצמי, ועוד כמה דברים שמקוממים כל אדם ליברלי. מצד שני, ליברליות פירושה גם קבלת האחר, מה שמעמיד כל ליבלר הגון בפני דילמה קשה כאן. צריך לזכור שהשיר לא מביע דיעה מסויימת (כפי שנטען כאן), אלא הוא מציג מצב מסויים, מבלי להביע דיעה לגביו. דוקא כאן נשמעות הדיעות (הרבות והשונות) בנושא, אבל השיר עצמו מציג את המצב מבלי לשפוט. עצם העובדה שיש לאנשים כל כך הרבה מה לומר על השיר, מעיד על ערכו האומנותי... 3. אני מאד מסכימה עם דבריה של קאלה ואולי אני אפילו יותר קיצונית ממנה: בתור ליברלים עלינו להלחם על זכותם של יוצרים ליצור ולהשמיע שיר כזה, גם אם הוא נוגד את כל עקרונותינו. אחד היסודות של הדמוקרטיה הוא חופש הדיבור - זה מאפשר לאנשים לשמוע דעות השונות מהדיעות שלהם, לתת עליהן את דעתם ולבחור במה הם תומכים

4. אני לא יודעת אם מה שמתואר בשיר הוא אהבה (מה זאת אהבה?) אבל אין ספק שזהו מצב נפשי מסויים. אני לא מוסמכת לקבוע אם זו מחלה נפשית או סתם מצב מחורבן, ואולי אפילו לא מצב מחורבן, אלא סתם מצב נפשי - אחד מהרבה אחרים. אני אישית הייתי במצב דומה במשך תקופה מסויימת, ואני יכולה לומר שזה תוצאה של רגשות עזים מאד כלפי אדם אחר, ואני מתכוונת לרגשות חיוביים. הרבה שירים מתארים מצבים בחיים, בעיקר כאלה שמעורבים בהם רגשות עזים, והשיר הזה הוא אחד מהם. 5. אם יש משהו שכן מעלה לי את הפיוזים זה 'פוליטיקלי קורקט'! אני שונאת ביטויים מכובסים כמו 'בתרבויות מסויימות'. אני תמיד מעדיפה לקרוא לילד בשמו. והעובדה שזהבה בן (ששרה את השיר) היא ממוצא מזרחי, לא אומרת שרק בתרבות המזרחית יכול לקרות מצב כזה. מי שמכיר אותי יודע שאין לי שום קשר לתרבות המזרחית (ואני מציינת את זה רק למען אלה שלא מכירים אותי), ובכל זאת המצב הזה מוכר לי מנסיון אישי. ולמי שמתעניין, גם הבחור היה אשכנזי למהדרין... מקווה שנתתי לכם קצת חומר למחשבה.

 

[prizman]

לגאטו ולכולן

1. העובדה שהעליתי את הנושא ובכותרת הזו היא כפי שציינתי הוא שודר ביום הזיכרון ופעמיים (שאני שמעתי). למרות שגם פעם אחת צרמה לי הפעם השניה גרמה לי לכתוב. היה לי ברור שהנושא יתרחב. 2. ליברליות פרושה קבלת האחר אבל לא כל אחר. לא חסרות דוגמאות 3.נראה לי שכשאתחיל להלחם על יברליות וזכויות אדם אמצא כמה דברים יותר בהולים להוציא עליהם זמן וכסף לפני הזכות לכתיבת שירה מעין זו. עיניין של סידרי עדיפויות. 4. מ ששרה את השיר במקור זו רבקה זוהר שלא בטוח כלל שהיא ממוצא מזרחי. זו גם הגירסה שאני מכיר. 5. (לסעיף 2 בסוף) עצם העובדה שיש להרבה אנשים מה להגיד על נושא כלשהו לא בהכרח מעידה על איזשהו ערך חיובי. גם זה לא חסרות דוגמות.

 

[chinabird]

אגב: את המלים כתב אלתרמן