בשורות טובות-מי כתב מה?

[smadarbi]

בשורות טובות-מי כתב מה?

טוב- אני חדשה פה אז אני לא יודעת אם עשיתם את זה בעבר אבל אני ממש מעונינת להחליף דעות לגבי מי כתב איזה חלקים בבשורות טובות. יש דברים שאני די בטוחה בהם (רעיון הנבואות של אגנס נאטר(זכרון שעובד הפוך) מתאימות בול לסגנון של פראצ'ט) מישהו רוצה להחליף רעיונות? אני אתחיל: 1. כל הערות השולים הקטנות- אני די בטוחה שהם פראצ'טיות 2.מפלצת הים היא כנראה של גיימן (מי שקרא פעם את עשן ומראות של גיימן יודע שיש שם לפחות שני סיפורים על מפלצת ים 3.מאדאם טרייסי דומה באופן מאוד חשוד לגברת קייק מ"איש הקציר" (REAPER MAN) 4. מוות- נו זה ברור . הציטוטים של צסטרטון הם של גיימן ככל הנראה ... מישהו רוצה להמשיך?

 

[Death of Rats]

הקטע עם ....

סוכני מכירות, האסטור והתולעים זה של גיימן במאה אחוז. יאק, רק הוא יכול לחשוב על דברים כאלו. אני חושבת שגם הקטע בו "כרמן זואיגיבר" מקבלת את החרב הם של גיימן. אבל בסך הכל, אפילו גיימן אמר שרוב הספר הוא של פראצ'ט. גיימן הוא בעיקר הרעיון מאחורי הכתיבה...

 

[POIROT]

אחד הקטעים בספר "בשורות טובות"

שאני יכול להגיד שהוא פראצ'ט במאה אחוז הוא השיחה של האופנוענים 'מלאכי הגהנום' בבחירת הכינוי של כל אחד מהם: "לא כדאי ש... אה, נעצור, או משהו?" אמר לדרוך בחרא של כלבים (קודם- כל הזרים ובעיקר הצרפתונים, קודם לכן, דברים שלא פועלים כמו שצריך אפילו אחרי שאתה בועט בהם [בסתר- בירה ללא אלכוהול], שהיה קודם, לזמן קצר, בעיות אישיות מביכות, שהיה קודם סקאז).

 

[smadarbi]

קווין

מענין מי המציא את הבדיחות הנהדרות על קווין- איזה מן רעיון גאוני- מכונית שטנית שבה כל קלטת הופכת להיות קווין...

 

[ויימס]

קווין- טרי פראצ'ט ללא ספק!

האסטור וליגור מזכירים באופן מעורר חשד את קרופ וונדמאר. דווקא הקטע הקודם לקטע שכרמן מקבלת את החרב, הקרב שהתחולל שם בין שלושת המחתרות האלו במלון היה בעל הומור מאוד פראצ'טי. רק העובדה שאה... בסך הכל אנשים מתים שם הייתה גיימנית. היה שם גם איש שמחזיק את הסכין שלו בפיו ובשל כך אי אפשר להבין מה הוא אומר- סממן פראצ'טי מובהק. כל ההערות הנוגות על טבען של האנושות- פראצ'ט. הקטע שמדברים על כך שאזירפאל למד לרקוד צ'רלסטון ומאוד התאכזב כשהריקוד יצא מהאופנה- פראצ'ט. "איפה החרב שלך?" שאל אלוהים את המלאך. "אה... הייתי מוכן להישבע שהיא הייתה כאן לפני רגע," אמר המלאך במבוכה. -פראצ'ט. חוץ מזה אני די בטוחה שמי שאחראי לכך שבסופו של דבר אף אחד לא מת (כולל תינוק ב',"אנחנו לא רוצים לחשוב מה עלול היה לקרות לתינוק ב'. אנחנו מעדיפים את הגרסה שלכם," ואז כשיש את הילד ההוא שאוסף... מה שזה לא היה, "אתם רואים? צדקתם בקשר לתינוקות.") זה פראצ'ט. הקטע של פרשי האפוקליפסה עם מעילי העור שרשום עליהם 'מלאכי חבלה' (טוב שלא התלהבנו)? גיימן. הקטע במשחק טריוויה שהקטגוריות משתנות ל'רעב', 'מלחמה', 'זיהום' ו'מוות'? גיימן. אבל אני חושבת שהם כתבו את זה ביחד. ז'תומרת, אפשר לראות של מי הרעיון הכללי של כל קטע, אבל הסגנון כתיבה משולב. זה לא שכל אחד מהם ישב וכתב קטע אחר.

 

[smadarbi]

דווקא

אני קראתי בראיון עם גיימן שהם דיברו על קו עלילה כללי, ואז כל אחד ישב וכתב לבד את הגירסה שלו לספר ורק אז הם נפגשו ואיחדו את זה אז ברור שישנם קטעים שלמים שכל אחד מהם כתב בנפרד...

 

[smadarbi]

אגב

ווימס, אפילו אם הם כתבו את הכל ביחד זה עדין כיף(לדעתי) לנסות לפרש את זה כי יש קטעים מובהקים. לפני שהכרתי את גיימן הכרתי רק את הקטעים הפראצ'טים אבל אחרי "אבק כוכבים" (שאני מצטערת אני יודעת שאתם חולקים עלי- אבל אני מאוהבת בספר הזה!!!!!!) התחלתי להבין גם את הקטעים שלו.

 

[כבשה מייללת לירח]

don't mind me... ~ ../images/Emo29.gif

בהחלט פראצ'ט. אני בדיוק באמצע סול מיוזיק ויש שם קטע שאוד מזכיר את הקטע שהם מחליפים שמות. הוא ישר גרם לי לחשוב על בשורות טובות:

(

) "I think I change my name," said Lias. "I mean... Lias? Not a good name for the music business." "What'll you change it to?" said Glod. "I thought... don't laugh... I thought... Cliff?" said Lias "Cliff?" "Good troll name. Very stony. Very rocky. Nothing wrong with it," said Cliff ne` Lias, defensively. "Well... yes... but, I dunno, I mean... well... Cliff? Can't see anyone lasting long in this business with a name like Cliff." "Better than Glod, anyway." "I'm sticking with Glod," said Glod. "And Imp is sticking with Imp, right?" .... "Not sure," he (Imp) said. "not sure if Imp is the right name for... this music." (בסוף אימפ משנה לבאדי

)​

 

[Ergil]

פעם שאלו את טרי את אותה שאלה

" I did the words, he did the spaces. Mind you, he tells it differently"

 

[ויימס]

../images/Emo6.gif

כל כך מתאים לו להשתמש בבדיחה כדי להתחמק מתשובה אמיתית...

 

[The Mad Hatter]

בקשר למוות..

הוא דווקא היה שונה מאד מהמוות העולם-הדיסקי. יותר ניל גיימני. בעצם, אני לא יודעת אם יותר גיימני, אבל לפחות פחות פראצ'טי. ולא להמעיט בערכו של ניל גיימן. הסתבר לי שיש לו חוש-הומור לא רע.

 

[הכתם הכתום]

הומור שחור, אפל

האמנות של גיימן מתבטאת בזה שהוא יכול להכניס בדיחות ומשחקי מילים במהחלך סיפורים אפלים. "לעולם" הוא דוגמה טובה, ואפילו "קורליין", אם כי ילדותית יותר. טרי, לעומתו, לא כבול בהגדרה של פנטזיה "אפלה", ולכן הוא לא מרגיש מחויב ליצור הרגשת מתח אצל הקורא. בזכות זה, הבדיחות שלו הופכות יותר שלוחות רסן, ולמעשה נטמעות בעלילה. אני חושב שזה ההבדל המרכזי ביניהם: אצל גיימן הבדיחות מתבלות את העלילה, אצל טרי ההומור הוא ה"בשר" של העלילה. כן, נראה לי שזה היה סיכום די ממצה של העניין.

 

[dino_din]

../images/Emo45.gif כל מילה - סוכר !

אכן, נראה לי שפראצ'ט יותר משתולל בקטעי הצחוק הטיפשי והאדיוטי (ואני מתכוון לזה בצורה הכי חיובית שאני יכול) וגיימן הוא יותר הטיפוס של לעמוד בצד עם מבט אדיש לחיים ולסביבה ומפעם לפעם לשחרר איזו יציאה קטלנית... סה"כ, כשחושבים על זה, הם פשוט שילוב אדיר!

 

[Death of Rats]

זה נכון, אבל לדעתי הסיפורים של...

גיימן לא אפלים. אני בטראומה מ"אלים אמריקאיים" אז סלחו לי על ההשתלחות: גיימן נורא מנסה להיות אפל למרות שרוב העלילה שלו, בסך הכל, לא אפלה. הספר היחיד שהמשפט הזה לא תקף לגביו הוא "לעולם-לא-עולם" (וזאת מכיוון שהספר באמת, יחסית, אפל. כמובן שזה לא תקף גם לגבי בשורוטו אבל הוא לא ממש נחשב כי זה בשיתוף...). לכל שאר הספרים הוא פשוט דוחף המון תיאורי מין ואלימות כדי שיהיו אפלים ו"מג-ניבים". כלומר, לדוגמה, ב"אבק כוכבים": האם תיאור המין בהתחלה תורם במשהו? למה לעזאזל אכפת לנו מה כל אחד עשה וכמה זמן זה לקח?! וכל הקטע עם המכשפה והראש של החדקרן.... היה אפשר לסיים אותו בלי לתאר איזה גווני דם יצאו לו מכל חור... על אלים אמריקאיים אני בכלל לא אתחיל לדבר. לדעתי זה היה ספר זוועתי. היו שם כל כך הרבה תיאורי מין מיותרים (גם תיאורי אלמות, אבל פחות). כלומר, הם לא תרמו בכלום לעלילה, הם אפילו לא היו ממש מעניינים. הדמות של ביליקס (או איך שלא קוראים לה. הזונה, בכל אופן) מיותרת לחלוטין ויש לי הרגשה שהוא שם אותה שם רק כדי לכתוב עוד תיאור מין (יחסית בהתחלה, כדי שכאלו שקוראים את הספר בחנות יקנו או הסטור-יודע-למה). גם הקטע עם סלים בניו יורק ויאדה יאדה יאדה? מיותר לחלוטין. כל תיאורי המין שם, בעצם, מיותרים לחלוטין. אבל זה עושה את הספר בדירוג NC-17 ומשום מה גיימן נורא רוצה שזה יהיה קהל היעד שלו, אז הוא מעלה את הדירוג בכל דרך אפשרית. לוידעת, מכיוון שזה הספר האחרון שלו שיצא (מלבד עשן ומראות, שהוא דווקא בסדר אבל היה אפשר להסתדר עם קצת פחות שדיים. הוא שוכח שלפי סטטיסטיקה הגיונית, חצי מהקוראים שלו הן בנות שיכולות לשמוע על שדיים כל הזמן) אני חוששת שגם הספרים הבאים שלו יהיו ככה. ב-ק-י-צ-ו-ר: ניל גיימן חייב להפסיק לדחוף תיאורי מין ואלימות בכל מקום שאפשר רק כדי להעלות את הדירוג ולעשות מהספרים שלו אפלים...

 

[The Mad Hatter]

../images/Emo45.gif P:

אחרי שסיימתי את "עשן ומראות" דווקא הגעתי למסקנה שגיימן *כן* אפל, ורוב זמן זה בא לו די בטבעיות. אבל בכל זאת, למה בכל מקום אני צריכה לשמוע על "זכרותו" של מישהו או על כך שהוא "השתין" או "הקיא" עם תיאור מפורט של מה הוא השתין ומה הוא הקיא? רוב הסיפורים היו מאד יפים ובסך-הכל נהניתי מהספר, אבל גם אני הרגשתי שסיפורים נהרסו לי טיפה בגלל תיאורי המין-גועל המאולצים שלו. ובקשר לחוש ההומור-ברור שהוא לא הומור פראצ'טי ,אבל בסיפורים כמו "שוגותס ישן נושן" (נראה לי שככה קראו לו) דווקא היו קטעים די סתמרוח-יים. ואפילו אבא שלי, כשקרא את לעולם-לא-עולם אמר ששווה לקרא את הספר רק בגלל חוש ההומור של ניל גיימן (?) (יש לאבא שלי טעם מוזר. הוא לא אוהב את דאגלס אדאמס וקוני וויליס...:/ ).

 

[smadarbi]

איזה חלק בשוגוטס?

הוא סתמרוחי?? לא שמתי לב!!! האמת שקראתי את עשן ומראות אבל באיזשהוא שלב כבר לא יכולתי יותר.

 

[The Mad Hatter]

כמעט הכל, נראה לי..P:

במיוחד הקטעים בהם הוא הולך לאורך חופי אנגליה ומתלונן על ספר הטיולים שלו. לא זוכרת בדיוק..P:

 

[dino_din]

אוי - עשן ומראות...

אני קורא את זה עכשיו, יותר נכון מנסה, ופשוט לא מצליח! לא יודע למה, ספורים משעממים, את רובם אני לא מבין בכלל ולא ברור לי מה הוא רוצה... ממש מאכזב בכל מקרה, עומדים להגיע אלי ב 48 שעות הקרובות שני הספרים הראשונים בסידרת "הספינות החיות" של רובין הוב (בעיברית) כך שנראה ש"עשן ומראות" יצא חופשה קצרה של כמה חודשים...

 

[The Mad Hatter]

למה?

קניתי אותו בשבוע הספר וקראתי אותו עד לפני כמה ימים (אבל בהפסקות ארוכות מאד). {זה מה שטוב במיוחד בספר הזה-שהוא מחולק לסיפורים קצרים, אז אפשר לקרא אותו עם הפסקות ארוכות או לקפוץ על קטעים משעממים.} היו שם כמה דברים שממש לא הבנתי את הפואנטה שלהם, אבל בכל זאת-יש לסיפורים קסם מסוים, גם אם אין לי מושג על מה הם מדברים ויש שם כמה סיפורים יפים מאד, למרות שהרמה לא אחידה ויש שם גם די הרבה מוזרים או סתם טיפשיים.. אבל בגדול-שווה. חוץ מזה שמצאתי את עצמי מהופנטת לגמרי לעטיפה. אני לא יודעת איך היא קשורה לספר עצמו, אבל היא יפה ביותר. P: ורובין הוב-לקחתי את הספר הראשון בסדרה הזו של הגנב (פיץ הזה, נראה לי שככה קראו לו..) והחזרתי מיד לספריה. ממש לא זרם לי..P:

 

[dino_din]

למה !

ציטוטים מהודעתך: "לקפוץ על קטעים משעממים" "היו שם כמה דברים שממש לא הבנתי את הפואנטה שלהם אבל בכל זאת-יש לסיפורים קסם מסוים, גם אם אין לי מושג על מה הם מדברים" "די הרבה מוזרים או סתם טיפשיים" בקשר לרובין הוב - הספר הראשון קצת יבש ונראה שהוא נמרח בחצי הראשון, אבל אחרי שמכירים קצת את "פיץ" ונכנסים לעלילה, זה פשוט נהיה ספר מצויין וכך גם כל הסידרה. בלי ספק זו אחת מסדרות הפנטסיה היותר טובות שקראתי... לדעתי שווה להשקיע שוב ולקרוא מהתחלה...