בשרשור, שבסוף על פי בקשת שכותבת,

[אווה עמיחי]

בשרשור, שבסוף על פי בקשת שכותבת,

מחקתי, עלו דברים מאוד מעניינים, שכדי להרחיב בנושאים. לשמחתי, בזמן אחרון, הצתרפה אלנו סיגל, אדריכלית, מזן המיוחד, שמחשיבה, כותבת ברור, ולעיניין. אני מבינה, שהרבה אנשים מתעניינים, בדברים קטנים, שעיקר בתכום "תעשה בעצמך", אבל חבל לפספס את ההזדמנות של שיחה עמוקה יותר, על תכנון, על קשר הנכון עם המתכנן/ת. קודם כל, מה דעתכם על זה? אם אתם מגלים עיניין, אנסה, אפילו בדרך שיחות עם סיגל, להרחיב... שיהיה ברור יותר, למשל, כנושא ראשון: - מה בשבילכם מרכז הבית?

 

[יעלי2]

המטבח, הסלון וחדר השניה

כשהמטבח והסלון חשובים מאוד בסדר העדיפויות. שיהיו פרקטיים (מטבח) ויצוגיים)

 

[RachelBD]

חדר/פינת האוכל

פינת האוכל היא, עבורי, לב הבית! שם כל האינטראקציות המשפחתיות מתרחשות. בבית המודרני, המאובזר לעיתים בטלוויזיה בכל חדר, זהו מקום המפגש המשפחתי. כל זאת בתנאי ששולחן האוכל ממוקם בחלל מרווח, צמוד למטבח (נוחות הגשה) וקרוב לחדר המגורים (אך לא בתחומו), נהנה מאור טבעי הנכנס דרך חלון גדול המאפשר ליושבים בפנים הנאה גם מהחוץ. גם לתאורה המלאכותית באזור זה תפקיד חשוב בהדגשת המרכזיות שלו. לעיתים קרובות מזדמן לי לראות ילדים שבוחרים להכין ליד שולחן האוכל שיעורי-בית ומבוגרים שאוהבים לעבוד לידו, גם כשמדובר בעבודה משרדית.

 

[chumca]

מרכז הבית

אווה אני מסכים עם כל מילה לגבי האדריכלית סיגל בן נון שלדעתי שידרגה כאן את עומק ורמת המקצועיות מבלי לפגוע באחרים שעושים עבודה נהדרת,מזל שיש אדריכלים שאוהבים לתרום מזמנם וכו´ וגם אוהבים את המדיום האינטרנטי... לשאלתך: לדעתי המטבח הוא מרכז הבית, הלב הפועם של כל משפחה ותיכנונו מצריך הרבה מחשבה והתייחסות של כל בני המשפחה...כן גם הילדים. פינת המחשב תופסת גם היא את מקומה כ"חור שחור" לבני המשפחה.

 

[אל מונית]

מרכז הבית שלי

הוא בחדר השינה שלי שם אני והילדים אוהבים להיות. וסיגל היא באמת 10!

 

[אדריכלית סיגל בן נון]

דיייייייייייייי אני מסמיקה!!!!!!!!

קודם כל תודה לכולם. נעים לשמוע. ונעים לדעת שאפשר גם לעזור לפעמים. לא רק להעזר. לי מרכז הבית ביום הוא המטבח ובלילה הסלון. אמשיך מאוחר יותר, צריך להכין ארוחת ערב

 

[אווה עמיחי]

בעית תכנון, אופיני...

מכינים פרוגרמה עם הלקוח: תמיד רוצים סלון גדול! ואיפה מספרים על זה? במטבח! מגיעה לבית הישן של הלקוח, כי רוצה ללמוד, אך הם חיים, ללמוד משגיאות... מתיישבים בפינת אוכל, אבל מיד שואלים, מה את שותה? ועם השאילה עוברים למטבח... רוב הפגישות עושה במטבח של הלקוח, לא מפני שאני רוצה כך, אלא, מתגלגלים לשם, באופן טבעי. אז,בשביל מה צריך סלון גדול? פעם אחד היתה לי משפחה, שאמרו: עצלנו המטבח גדול יותר מהסלון! בסלון, רק עם אנשים הזרים יושבים. חברים ישר נכנסים למטבח... תגידו? שאתם חושבים על סדר היום שלכם, כמה זמן, באיזה מקום אתם נמצעים, ברצינות - איפה אתם? שילדי היו קטנים, ורציתי עוד ילדים, מרכז הבית, וזמן החשוב ביותר הייה, חדר האמבטיה, בשבע בערב...אז תכננתי חדר אמבטיה של 18 מ"ר, עם שולחן ענק באצע, שכולנו יכולים להנות מהתינוק, ואפילו כורסה, לספתה, או כבר שם, להתחיל בהניקה...

 

[אדריכלית סיגל בן נון]

הכי קשה להפריד בין הפנטזיה של הבית

לאיך באמת הקליינט "צורך" את הבית, חי בו. אני נתקלת בזה הרבה. גם בנושא בסלון הגדול וגם בנושא "סוויטת ההורים". אני מנסה בכל כוחותי לגרום לאנשים להבין מה הם סדרי העדיפויות האמיתיים של חיי היומיום. לפעמים זה נורא קשה כי כשכבר מישהו גייס את האנרגיות והכסף לתכנן ולבנות בית, אז הוא רוצה להגשים גם את הפנטזיות שלו.וגם על זה אדריכל צריך לתת את הדעת. אסור שאדם יכנס לביתו החדש ויכאב שהוא לא עשה כך או אחרת.. זה כמעט פסיכולוגיה... לתת לאדם להוציא מתוכו את האמיתות שלו . ולא את הפנטזיה של הבית כמו בטלנובלה. אני מנסה להבין מאנשים כמה זמן הם מבלים בחדר השינה? כמה במטבח? פינת האוכל? סלון? אם גרו בבית עם גינה, איך השתמשו בה ולמה? לפעמים אני מצליחה להראות להם שסלון בקיץ זה כמעט מיותר להם ובחורף דווקא נעים להם משהו קטן ומחבק... יש שלא יוותרו על סוויטת הורים, למרות שלא חיים שם לרגע אחרי היקיצה... אני חושבת שזו זכותם המלאה לחלוק עלי, אחרי הכל זה ביתם!! אני רק מנסה להראות להם איך הם חיים בבית. איפה הם מארחים אותי. איפה הילדים משחקים וכ"ו. ואגב סוויטת הורים, לפעמים רק הכייף של מן יחידה פרטית כזו שווה את כל המטרז´ היקר!!! צריך לזכור שהבית הוא שלכם ולא של האדריכל שלכם!!!! תקשיבו לעצותיו, כמו גם לעצות של הדודה, אבל תחליטו אתם!!!

 

[אדריכלית סיגל בן נון]

לב הבית

כשלמדתי היה מרצה אחד עם אוריינטציה אמריקאית שאמר שלב הבית הוא האח. זה נכון מאוד לארצות קרות בהם מתרכזים בני הבית מול האח והאש . אני חושבת שאצלנו, לפחות ברוב הארץ, האח היא עדיין לא מרכז הבית. יש בתים, בהם שולחן האוכל במטבח, ושם מתכנסים כולם ולא רק לארוחות. גם לקפה, להכנת השיעורים ולשיחות בכלל. אני לא גדלתי בבית כזה, ולכן קשה לומר בלב שלם שהמטבח הוא לב ביתי. אבל יש לנו שולחן אוכל במטבח ואכן בני הבית מתכנסים סביבו לפחות בשעת האוכל. קפה ועוגה, בד"כ בגינה בקיץ , ובסלון ןבחורף... אני חושבת שברוב הבתים הישראלים הטלויזיה החליפה את האח האמריקאית... כולם מתכנסים סביבה. כמו כן, אני חושבת שיש הבדל מאוד גדול בין דירות ובין בתים עם גינה. בבתים עם גינה נוצר "לב בית" חיצוני. שהוא חלק בלתי נפרד מהבית בקיץ (שביננו , הוא רוב השנה) יש המגדילים ומוציאים גם את הטלויזיה לגינה... מבחינת התכנון, את ביתי אכן תכננתי סביב הבית. ואחר כך "הדבקתי " את שאר הפונקציות. יש לי מטבח בגודל הסלון.... לא כי אני מבשלת יותר מידי. אלא כדי שבשבתות שמגיעים כל החברים, כל אחד עם מנת מזון מעשה ידיו, יוכל לחמם בתנור, מיקרו או כיריים, לחתוך סלטים ולארגן את עצמו. כל אחד והאופן היחודי בו הוא "צורך " את הבית! בלילה, ללא ספק, הטלויזיה היא לב הבית ברוב הבתים הישראלים.

 

[אדריכלית סיגל בן נון]

את ביתי תכננתי סביב המטבח.....

 

[אל מונית]

גם לי גם לי

גם לי יש מטבח ענק והוא לא ראה בישולים מימיו

לי יש מטבח ענק כי הקבלן שבנה עשה טעות ואני הרווחתי. זה שהמטבח ענק איפשר לי להכניס את שולחן האוכל פנימה (ועוד נשאר מלא מקום) ולהפוך את פינת האוכל לפינת ישיבה. אבל אצלנו, אף אחד לא יושב בסלון, ולא בפינת הישיבה ולא במטבח. תמיד בחדר שינה שלי. שם אני עובדת (על הלאפטופ) שם אנחנו משחקים (אני והילדים) ושם ... לגבי אורחים, אז באמת אי אפשר לארח אותם בחדר השינה אבל אורחים לא עושים את המרכז של הבית, המרכז של הבית זה המקום שהכי כייף לי להיות בו ....

 

[אדריכלית סיגל בן נון]

אה, וכפיים לאווה

אני רוצה לברך את אווה על היוזמה להעמיק את המידע והמסרים בפורום הזה. נכון שרובכם נכנסתם רק לשאול משהו קטן ולחזור למציאות, אבל יש פה כמה דמויות שחוזרות שנית... אז אולי נוכל לדון בנושאים שהם טיפה יותר "עמוקים" כמו, לב הבית למשל (אגב, לפני כל תכנון תחשבו טוב היכן אתם מבלים הכי הרבה. מה לב הבית שלכם ) או היחס לבעלי המקצוע השונים: עד היכן שיטת "עשה זאת בעצמך" היא חיובית? איך לבחון שבעלי המקצוע הן אכן מיקצועיים? איך להגן על עצמנו מבעלי מקצוע "חפפניים"? איך לעמוד על דעתנו מולם? מה יותר חשוב ה"לוק" של הבית או השימוש הנכון שלו? (ומה זה "נכון"?, יש כזה דבר אבסולוטי או שזה סובייקטיבי לחלוטין) אז כל הכבוד לאווה, אולי היא עוד תעשה מאיתנו בני אדם!!!

 

[אווה עמיחי]

יש איזה אבסורד, בבתים שלנו...

הבית - לדעתי צריך לשקף את חייהם הדיירים, בזמן, ובמקום... בארץ, כ-8 חודשים יכולים לפתוח שולחן מתחת לשמיים...כך, מה יותר טבעי, מאשר לעשות סלון-חדר אוכל מתחת לשמיים, במרכז הבית, למשוך אותן קצת פנימה (לכיוון האח, למשל), עם מטבח חוץ-פנים. בקיצור פטיו פנימי, במקום הרצועות "הירוק" מסביב הבית, שלא שימושי לכלום, בגודל מגרש של רבע דונם! לפני 6000 שנה כך ארגנו את הבית, ביריכו, אחר-כך ביוון, ברומה, בספרד....

 

[מלי ש מ]

האדריכלית שלנו שונאת אותנו!!

בוקר נפלא לכולכם, את הבית שלנו קנינו דרך יזם. מאחר וקנינו את הבית כאשר הוא היה עדיין בשלב של סקיצה ראשונית, היזם נתן לנו את האפשרות לבצע שינויים. האדריכלית תכננה משהו שנראה כמו אקווריום. כאשר התחלנו לבטל חלק מקירות הזכוכית היא השתוללה וכעסה וצעקה, חוויה מדהימה. אבל בשורה התחתונה מה שעניין אותנו היה שאנחנו צריכים לגור בבית ולא היא. לכן יש לנו מטבח ענק (אני מאוד אוהבת לבשל ולארח), פינת אוכל גדולה, מרתף גדול שישמש כחדר משחקים לילדים ועל מנת שיהיה נעים לשהות בו, פתחנו בו חלונות ענקיים, והוספנו מטבחון קטן. יש גם סלון גדול, אבל הוא יהיה בעיקר לאורחים וכמובן סוויטה להורים שבה לא ויתרתי על פינת קריאה!!!!

 

[אווה עמיחי]

תמיד מעצבן, אם אדריכלים הורסים את

שם המקצוע, בגלל מוגבלות של עצמם... עיקר, שעמדתם על זכויותכם לגור במבנה, שטוב לכם בו. לדעתי, המחמעה הגדולה ביותר, לשמוע מלקוח, שאוהבים להיות בבית...

 

[אדריכלית סיגל בן נון]

אני מדמיינת אותה צועקת!!!../images/Emo46.gif

ומתפקעת לי מצחוק מול המסך. אני מרחמת גם עליה ותיכף אסביר, אבל התיאור שלך, מלי, היה גדול! אני אסביר משהו על אדריכלים ולא מקולגיאליות ( עם האדריכלים הוא בדרך כל לא כל כך קולגיאלי, לצערי) אלא שגם נראה לפעמים את הצד השני... להיות אדריכל זה מקצוע שאמור להביא פרנסה לבעליו... כאשר אדריכל מתמחר את שכר טירחתו הוא מכניס כל מיני משתנים. זה שונה מאדריכל לאדריכל ומסוג מבנה למשנהו אבל בגדול, כמו בכל מקצוע, מנסים להעריך את היקף העבודה ולפי זה קובעים את שכר הטרחה. אם מתכננים בית לזוג שממש יש לו מושג מה הוא רוצה , אז ברור שהדרך תהיה יותר דומה לקו ישר עם מהלך מסויים. ואילו, אם הזוג לא ממש יודע ומתלבט ושואל את הדודה והשכנה והבת דודה מצרפת, היו סמוכים ובטוחים שהשינויים יהיו דרסטיים, פתאומיים ומהלך התקדמות התכנון יהיה מאוד מסורבל!!!!! הגיוני שבעל מקצוע שצופה יותר עבודה ויותר זמן שיוקדש לה, יתמחר מחיר גבוה יותר. ונחזור לאדריכלית הזועמת! מן הסתם היא סגרה עם היזם על מחיר מסויים שחושב על בסיס של תכנית החוזרת על עצמה!!!!! ופתאום הוא אומר לה משהו כמו: תכנון ספציפי לכל דירה!!! שזה כמו לתכנן X פרוייקטים שונים לפי מספר הדירות שבביניין וכרוך במפגש עם כל לקוח ... לא שאני מצדיקה את ההתנהגות שלה, אבל זו בדיוק הסיבה שאני מסרבת לכאלו פרוייקטים. היזם מנסה לפתות את האדריכל ואומר שזה רק תכנית החוזרת על עצמה, מקסימום שינויים קלים. ושיש לו עוד כמה פרוייקטים בדרך וכדאי לשתף עמו פעולה ולהוריד את המחיר... לגבי אדריכלים שמלכתחילה מתכננים בית פרטי לאדם ולא במסגרת יזמות, אני חושבת שזו עבודה מאוד קשה וקצת כפוית . מצד אחד אנחנו רוצים לקוח מרוצה. הן כי זה נכון, הן כי זה נעים והן כי הוא יביא עוד לקוחות... מצד שני אנחנו רוצים להיות גאים במעשה ידינו. לא "להתבייש" להראות את הבית ולספר שאנחנו תיכננו. ולפעמים קשה למצוא את שביל הזהב בין השניים וזה מתסכל!!! נכון שאני מאמינה, באמונה שלמה, שאני מגשימת החלומות והצרכים של הלקוח, אבל גם אני בן אדם.... אדריכלים אינם שרטטים! הם אמורים לתת לך יעוץ מקצועי ולעזור לעשות את הבית הנכון לך.... לא לעשות מה שהלקוח אומר כי הוא אמר, אלא לתת לו את הדבר הנכון בשבילו הן מבחינת העיצוב והן מבחינת החללים. ולפעמים לא מצליח לנו... ולפעמים לא מבינים אותנו... ולפעמים סתם קשה למצוא את המצב בו כולם מאושרים... אבל זו מהות החיים בכלל, לא?

 

[מלי ש מ]

את צודקת, אבל..

אמנם באמת היזם סגר איתה על הפרוייקט, אבל בכל מקרה מדובר בחמישה בתים שכל אחד מהם שונה! הבית שלנו הוא הבודד היחיד, האחרים הם קוטג´ים דו משפחתיים. מה שביקשנו זה פשוט לסגור חלק מהחלונות, מפני שהבית היה אקווריום.מה שהפריע לה באמת זה העובדה שלא אמרנו אמן על העיצוב שלה. מסתבר שזו אדריכלית מאוד נחשבת. בכל מקרה, סוף סוף הגיע ריצוף השומשום שהזמנתי ואני מקווה שהרצפים התחילו לעבוד.

 

[אתי@]

לפי דעתי מרכז הבית משתנה במשך השנים

היום כשאנחנו זוג צעיר, מרכז הבית הוא הסלון, שם אנחנו יושבים בערבים ומפטפטים, שם אנחנו מארחים, שם אנחנו רואים סרטים וכו´. לכן כשקנינו את הדירה, התפשרנו על דירה עם מטבח קטן, אבל היה לנו חשוב שיהיו סלון וחדר שינה בגודל סביר עד גדול. אני מניחה שכשנהיה משפחה, מרכז הבית יהיה המטבח, או חדר משפחה, או פינת אוכל. ואז מן הסתם המשאבים יועברו לחלקים האלו של הבית.

 

[אווה עמיחי]

את צודקת, אבל מה שמוזר, ואולי כדאי

ללמוד מזה, שבניינים ישנים , באירופה, עמדו 200-300 שנה, והיו נוחים לכל שלב החיים, במשך דורות. בקצב הישראלי, לא ממש מתבוננים בחיים, בשלבים שונים של החיים, לכן, כל הזמן עוברים דירה, או חיים לא כל-כך בנוח... לדעתי, כיף לגור במקום מסויים, לאורך זמן... או אני כבר זקנה, לכן חושבת ככה?

 

[אתי@]

הדירות שבונים היום הן די קטנות

ולכן חייבים להתפשר, אי אפשר שכל החדרים יהיו גדולים

אני לא יודעת אם יותר כיף לגור באותו מקום הרבה שנים, או לא. זאת שאלה טובה

בתור ילדה עברתי דירה עם ההורים שלי די הרבה פעמים, ואני לא יכולה לומר שזה עשה לי טוב

אבל אולי כאדם מבוגר אני נהנית מהשינויים... בכל אופן משיקולים כלכליים, העדפנו לקנות דירה למספר שנים מוגבל, אולי בעתיד נוכל לקנות בית שנדע שבבית הזה נזדקן ביחד.