עמית יקרה
אני חושבת שהנתינה שלך הייתה מקסימה ובמקום ויותר מנדיבה. בימים אלו הרבה אנשים חושבים רק על מה יעשו לעצמם ולביתם, ולא מה יעשו למען האחרים שמזלו לא שפר עליו כמו שלהם. אני מתנדבת כבר המון שנים בכל מיני עמותות וכל מיני אירועים. בשנתיים האחרונות אני מתנדבת בעמותה שתומכת במשפחות עם ילדים חולי סרטן. אנשים רבים, ואמרו לי גם בפנים, חושבים שאני "פרייארית", או איך אמרו לי פעם "למה שלא תנצלי את הזמן הזה לעשות לביתך?" רבים תמהים על זה שאני עושה דברים בלי לקבל תמורה כספית. והנתמכים? לאורך השנים בכל המקומות בהם התנדבתי, למדתי כי בין אם הם חולים, בין אם הם נתמכי רווחה (עניים) או בין אם הם נכים, לפעמים זה הכל ביחד, לרוב הם מאוד מעריכים מה שעושים בשבילהם ומה שנותנים להם. אבל לצערנו יש גם את אלו שזה לא מספיק טוב להם כמו שאת אמרת אבל אצלנו זה משפט אחר "לא בודקים את שיני הסוס שקיבלת במתנה". סתם בשביל הדוגמא העברתי בגדים למשפחה מעוטת יכולת גם בשביל הבת וגם בשביל האמא. האמא החזירה לי חלק מהבגדים של הילדה בטענה "הבת שלי לובשת סריגים" שלא לדבר על זה שהילדה רק בת 6. ואת הבגדים לאמא החזירה בטענה, זה קטן, כשהיא אפילו לא מדדה ולא ניסתה. אין מה לעשות, יש גם כאלה. בכל אופן כל הכבוד לך על הרצון ועל הנתינה, ושמקרה זה לא ירפה ידייך. שבוע טוב ומקסים.