בת שנתיים מתגעגעת לאחיה

[מ י ר י 2 2]

זה נורמלי

גם להתגעגע לאח שלה, וגם לחוות חרדת נטישה. יכול להיות שהדברים קשורים, אבל גם יכול להיות שלא ולא ניתן לדעת.
הקטנה שלי בת 3, בכל יום כשהיא מתעוררת בבוקר בודקת מי מהאחים שלה נמצא (אצלנו יש מפרק א שלי ומפרק א שלו), וגם בכל יום כשאני לוקחת אותה מהגן היא שואלת מי בבית.
היא יודעת לדקלם ש- X אצל אבא שלו, ו- Y אצל אמא שלו, מכירה כבר את ההורים האחרים של הילדים שלנו.
אני חושבת שחשוב שאתם תעבירו לה מסר עקבי וברור, בלי להרגיש שהיא מסכנה, ועם הזמן היא תלמד להבין את הסיטואציה. אלה הם חייה.

 

[גאיה04]

אנחנו בהחלט מתייחסים לנושא בטבעיות גמורה

פשוט לאחרונה היא התחילה להגיב יותר לעניין.

 

[azaria]

היא גדלה ומתפתחת. בטח מגיבה גם לדברים אחרים

פשוט תמשיכו להגיב ביחד איתה ולתת לה תשובות לכל השאלות, וחומר למחשבה. כמה שיותר התעמלות לשרירי ההסתגלות עכשיו - ככה היא תהיה יותר גמישה לקבל בטבעיות את המצב.
כי מבחינתה המשפחה שלכם לא שונה או מיוחדת. היא הרי לא מכירה משהו אחר. אין לה את הסטיגמות שמבוגרים יותר כבר ספגו.

מוזר לה שאחיה פעם נמצא ופעם לא, בדיוק כמו שמוזר לה שפעם אוכלים מלפפון ופעם עגבניה. או שלוחיצה על כפתור בקיר מדליקה ומכבה את האור. ועוד אלף ואחד דברים חדשים שהיא סופגת לראשונה בחיה.

אז כמו שהיא לומדת ומקבלת כטבעי את כל העולם הסובב אותה - כך היא תקבל גם את היותו של האח נוכח וחסר מדי פעם.
זה לא כיף, אבל ככה החיים. כמו שלא כיף שלפעמים רעבים. אבל אז אוכלים והכל בסדר.
אם תשדרו שזה משהו ברמה הזו - אז ככה היא תקבל את זה.