בת 5 עם "בעיות" בגן
היי
ביתי הבכורה בת 5 ולה אח קטן בן שנה. גננת שזו השנה הראשונה שלה. תמיד ביתי לא הייתה מהמשתתפים בחגים/מסיבות גן/חוגים. גם לא מוכנה ללכת לחוגים (לא מוכנה להתיישב עם הקבוצה ולא מוכנה להישאר בלעדיי- גם לא אם אהיה מאחורי הדלת). אבל השנה המצב הוחמר מאד ורק מתדרדר- נמסר לי שהיא נתקפת התקפות זעם ומרביצה ומפרקת משחקים בגן. לפעמים גם לא מוכנה לשבת במפגשים- יכולה להעיף כסא וללכת. פנינו לשירות פסיכולוגי. אמרו שהצוות צריך הכוונה והיא צריכה הרבה חום ואותנו הפנו לטיפול דיאדי. עברנו אותו (עכשיו הפסקנו ללכת בעצה אחת עם הפסיכולוגית). בבית הכל טוב, היא לא מרימה יד, וכשבא חבר היא לרוב מקסימה ממש ומשחקת מקסים. אבל בגן התקפות הזעם ממשיכות . אין שום הסבר לזה. אין לי שום דרך לעזור לה והיא לא משתפת אותי. רק מתעצבנת כשאני שואלת. מרגישה שהיא במצוקה כלשהי בגן שם ולא נראה שמוצאת את עצמה. אין לה חברה שהתחברה אליה במיוחד. יש כמה ילדים שכל פעם מזמינה מישהו אחר. מה עושים? אני לא בגן ואין לי שום דרך לעזור שם ולא יודעת מה לעשות. אגב היא אוהבת את הגננת והגננת אומרת שהיא מדברת איתה וזה עוזר, אבל זה לא עובר...
היי
ביתי הבכורה בת 5 ולה אח קטן בן שנה. גננת שזו השנה הראשונה שלה. תמיד ביתי לא הייתה מהמשתתפים בחגים/מסיבות גן/חוגים. גם לא מוכנה ללכת לחוגים (לא מוכנה להתיישב עם הקבוצה ולא מוכנה להישאר בלעדיי- גם לא אם אהיה מאחורי הדלת). אבל השנה המצב הוחמר מאד ורק מתדרדר- נמסר לי שהיא נתקפת התקפות זעם ומרביצה ומפרקת משחקים בגן. לפעמים גם לא מוכנה לשבת במפגשים- יכולה להעיף כסא וללכת. פנינו לשירות פסיכולוגי. אמרו שהצוות צריך הכוונה והיא צריכה הרבה חום ואותנו הפנו לטיפול דיאדי. עברנו אותו (עכשיו הפסקנו ללכת בעצה אחת עם הפסיכולוגית). בבית הכל טוב, היא לא מרימה יד, וכשבא חבר היא לרוב מקסימה ממש ומשחקת מקסים. אבל בגן התקפות הזעם ממשיכות . אין שום הסבר לזה. אין לי שום דרך לעזור לה והיא לא משתפת אותי. רק מתעצבנת כשאני שואלת. מרגישה שהיא במצוקה כלשהי בגן שם ולא נראה שמוצאת את עצמה. אין לה חברה שהתחברה אליה במיוחד. יש כמה ילדים שכל פעם מזמינה מישהו אחר. מה עושים? אני לא בגן ואין לי שום דרך לעזור שם ולא יודעת מה לעשות. אגב היא אוהבת את הגננת והגננת אומרת שהיא מדברת איתה וזה עוזר, אבל זה לא עובר...