ב"שיחות" 1 כתוב על לעשות/ליצור חיים
ולא רק לעבוד למחייתך או לקיום גופך איך עושים דבר כזה? בדו-שיח בין ניל לה' ניל אומר לה' שאדם "צריך" לעבוד אם הוא רוצה לפרנס את משפחתו ואת אשתו המצפה לכך ממנו, ושהוא חש אחריות לעשות זאת, גם אם לא ממש בא לו, וגם אם זה לא מה שהוא רוצה ואוהב באמת לעשות. הרבה פעמים ישנה סתירה עצומה בין מה שאנחנו באמת אוהבים ורוצים לעשות ובין החיים שהיינו רוצים לחיות, לבין מה שניתן להשתכר ממנו. פעמים רבות אנו מוצאים אנשים שעושים דברים שהם לא אוהבים או אפילו שונאים רוב חייהם, למחייתם, כי "צריך" לקיים את הגוף (או לפחות כדאי, כי אנחנו רוצים) וחשים מתוסכלים לא מרוצים וחיים חיי ייאוש שקטים. איך עושים חיים ולא רק מקיימים אותם? למה הכוונה? אני לא חשה שקיבלתי תשובה מהספר, בכלל לא! בעצם ה' ענה לניל (כך לפחות אני הבנתי) שאם אדם מגדיר עצמו כאחד שמוכן לעשות הכל, אפילו לוותר על אושרו, כדי לקיים את משפחתו - לפחות שיאהב מבחירה את עבודתו ולא יבחר לסבול ממנה. איכשהו התשובה הזאת ממש לא סיפקה אותי. אם אין צריך וכולנו עושים מה שאנחנו רוצים (מה שאני לא מרגישה שהוא נכון, כי רוב האנשים היו רוצים לעשות משהו אחר ומכורח המציאות נאלצים לעשות דברים שהם פחות מעדיפים או אפילו מאוד לא אוהבים לעשות) למה רובנו נאלצים לעשות עבודות לא כיפיות לעבוד עבור בוסים תובעניים ומעצבנים לעשות דברים שאנחנו לא אוהבים במקום מה שאנחנו כן אוהבים, כדי להשתכר, כי הרבה פעמים מה שאנחנו אוהבים לא מכניס בכלל ... אם אין צריך ואם אין תביעה/דרישה וכולנו רוצים לחיות ולקיים את הגוף למה, כדי להמשיך לחיות ולהתקיים לפחות פיסית, לעתים אנחנו במקום מסויים קטן או גדול צריכים להקריב את הנפש שלנו, את השמחה שלנו, את הכיף שלנו, ובמקום קטן או גדול יותר - למות בעודנו בחיים? למה? על זה לא קיבלתי תשובה מהספר! תודה!
ולא רק לעבוד למחייתך או לקיום גופך איך עושים דבר כזה? בדו-שיח בין ניל לה' ניל אומר לה' שאדם "צריך" לעבוד אם הוא רוצה לפרנס את משפחתו ואת אשתו המצפה לכך ממנו, ושהוא חש אחריות לעשות זאת, גם אם לא ממש בא לו, וגם אם זה לא מה שהוא רוצה ואוהב באמת לעשות. הרבה פעמים ישנה סתירה עצומה בין מה שאנחנו באמת אוהבים ורוצים לעשות ובין החיים שהיינו רוצים לחיות, לבין מה שניתן להשתכר ממנו. פעמים רבות אנו מוצאים אנשים שעושים דברים שהם לא אוהבים או אפילו שונאים רוב חייהם, למחייתם, כי "צריך" לקיים את הגוף (או לפחות כדאי, כי אנחנו רוצים) וחשים מתוסכלים לא מרוצים וחיים חיי ייאוש שקטים. איך עושים חיים ולא רק מקיימים אותם? למה הכוונה? אני לא חשה שקיבלתי תשובה מהספר, בכלל לא! בעצם ה' ענה לניל (כך לפחות אני הבנתי) שאם אדם מגדיר עצמו כאחד שמוכן לעשות הכל, אפילו לוותר על אושרו, כדי לקיים את משפחתו - לפחות שיאהב מבחירה את עבודתו ולא יבחר לסבול ממנה. איכשהו התשובה הזאת ממש לא סיפקה אותי. אם אין צריך וכולנו עושים מה שאנחנו רוצים (מה שאני לא מרגישה שהוא נכון, כי רוב האנשים היו רוצים לעשות משהו אחר ומכורח המציאות נאלצים לעשות דברים שהם פחות מעדיפים או אפילו מאוד לא אוהבים לעשות) למה רובנו נאלצים לעשות עבודות לא כיפיות לעבוד עבור בוסים תובעניים ומעצבנים לעשות דברים שאנחנו לא אוהבים במקום מה שאנחנו כן אוהבים, כדי להשתכר, כי הרבה פעמים מה שאנחנו אוהבים לא מכניס בכלל ... אם אין צריך ואם אין תביעה/דרישה וכולנו רוצים לחיות ולקיים את הגוף למה, כדי להמשיך לחיות ולהתקיים לפחות פיסית, לעתים אנחנו במקום מסויים קטן או גדול צריכים להקריב את הנפש שלנו, את השמחה שלנו, את הכיף שלנו, ובמקום קטן או גדול יותר - למות בעודנו בחיים? למה? על זה לא קיבלתי תשובה מהספר! תודה!
