גאווה לחרשים יברוך אל חרש..

[אייני]

כן, אבל

לגבי הברקים והרעמים - גם השומעים נבהלים. אחרי הכל, אין כלכך הרבה רעשים בלילה, וברק זה משהו פתאומי. למעשה, כאן דווקא יש יתרון לחרשים, שלא תמיד שומעים את הרעמים. אני הרבה פעמים לא שומע אותם (כשאני ישן, בלי מכשירים, הכוונה). לבד בחושך - כאן אני כבר לא יודע מה מפחיד יותר, להיות חרש או שומע. מצד אחד - כשאתה שומע, אז אתה שומע את כל הרחשים של הלילה, העלים שזזים, קרקושים, וכד', וכל רחש מקפיץ אותך. כל צעד שאתה שומע בסביבה מבהיל אותך למוות וכד'. כשאתה חרש אתה לא שומע כלום ואתה מפחד רק מהעובדה שאתה לא שומע. לדעת מה יותר מפחיד - רק מתחרשים אולי יוכלו לענות על שאלה כזו... וגם זה לא יהיה הכי מדוייק, כי כל אחד לעצמו בקטע הזה. מה שכן, אני דיי מזדהה עם הפחד משפות זרות

 

[נופו המטורפת]

לא אני יסביר לך משו

הברקים מבהילים אותי כי כשאני בלי מכשר אני לא שומעת שום דבר. יש שקט מוחלט ואז פתאום בווווווום זה ממש מלחיץ ולפעמים אני לא מבינה מה זה הבום הזה... זה מה שמפחיד... אני מתחרשת אז אני עונה לך על השאלה חחח הכי טוב לשמוע בחושך כי יש לך את היתרון הזה שאם מישהו ינסה להבהיל אותך אתה מסוגל לשמוע את הנשימות שלו את הדריכות של הרגליים שלו על הרצפה אם יש רעשים אתה מסוגל לזהות אותם בתור שומע אם תשמע צרצר תדע מה זה בגלל זה לא תפחד כי אתה יכול לזהות את הרעשים... ואם יש רעש לא מוכר אתה יכול לעצור ולהאזין... חירשים לא יכולים לעשות את זה... בגלל זה אני מפחדת ללכת לבד בחושך... במיוחד במפעל שלי חחח איזה מפחיד יש שם מלא ג'וקים ענקיים וחיפושיות ענקיווווות מרוב שאני רואה את החקרים בכל מקום אני מפחדת לדרוך על אחד ענק בחושך איכסססס או שיעוף לי איזה ג'וק לפנים פתאום!!!

 

[צלף]

טוב הפחדים שלי...

אני קשה לי לדבר בטלפון ופלאפון עם אנשים חדשים - יש אנשים שאני כמעט לא מבין אותם בטלפון ולוקח לי הרבה זמן להבין אותם, ויש כאלו (במיוחד נשים

) שאני שומע אותן טוב מהתחלה... אבל שאני צריך לקבל שיחה או לטלפן למקום חדש זה ולמשהו חדש זה מפחיד , כי גם אם בן שיחי מדבר ברור ובאיכות קול טובה לוקח לי כמה מילים ומשפטים עד שאני מסתגל איליו... בגלל זה עברתי לשירות Voice To sms - ובגלל זה עשיתי את המאמץ המיוחד למצוא פלאפון שמתאים לכבדי שמיעה וחרשים http://www.tapuz.co.il/communa/CommunaLinks.asp?Communaid=15783 לגבי חושך - אני דוקא אוהב לטייל בחושך - תמיד ראיתי בחושך בן ברית - אני זוכר כנער באשקלון מתי שהיא עוד היתה עירה כפרית - הייתי הולך בחולות על שפת הים בחושך לבד... אבל זה ענין של אופי כנראה...

 

[נופו המטורפת]

אני מדברת על חושך מוחלט

כמו שיש הפסקת חשמל ואתה נמצא במקום סגור. אני אוהבת לטייל בחושך בלילה בחוץ לצאת בערב למקומות למועדונים יש שם חושך תמיד אבל להיות בחושך בתוך מקום סגור זה מפחיד עכשיו נזכרתי במשו מצחיק שקרה לי בקורס שלי בצבא הייתי בקורס צילום ולימדו אותנו איך מפתחים תמונות. עכשיו יש שלב שבו מוציאים את הפילים מהמצלמה ומכניסים אותם לתוך קופסה, וצריך לעשות את זה בחושך מוחלט. חילקו אותנו לקבוצה של 4- בנות וכשהגיע תורנו אמרתי שאני לא ישמע אבל הם אמרו יהיה בסדר... כי צריך לדבר ולהעביר את החומרים שהשתמשנו בהם מאחד לשניה... בכול מקרה כשכיבו את האורות הייתי חסרתאונים לחלוטין... שמעתי אותם מדברות צוחקות והיה רק זוג מספריים אחד אז היייתי צריכה לחכות שימסרו ל את זה בקיצור זה היה נורא וניסו לדבר אלי ואני סתם צחקתי ועשיתי קולות ואמרתי שאני לא מבינה כלום ואז כשנדלק האור ראיתי שהמפקדת בתוך החדר ולא היה לי מושג שהיא שם!!! עשיתי ממש צחוק מעצמי כשהיא ניסתה לדבר אלי בחושך ולא ידעתי שזאת היא... אגב טלפוןןןןןןן פעם דיברתי בטלפון עד שירדה לי המשיעה והתחלתי לשמוע חלש נורא בטלפון אז הפסקתי לגמרי למשך כמה שנים... עד שהכרתי את חבר שלי שהוא שומע והיינו מדברים במחשב עם מיקרופון ומצלמה ואני הייתי מדברת והוא היה רושם לי בחזרה והוא גילה שאני יכולה להבין אותו לפעמים וככה להוא התחיל ללחוץ עלי שנדבר בטלפון בהתחלה לא הסכמתי כי התפדחתי שאני לא מבינה כלום אבל מה אני יגיד לכם עברו שנתיים ואנחנו מדברים בטלפון כל יום אני מבינה אותו בצורה מדהימה!!! גם עם אימא שלי אני מדברת ואחים שלי אבל עם אחרים אני לא מדברת בטלפון תמיד אני מבקשת ממישהו לדבר בשבילי כי זה מפחיד אותי שמי שידבר איתי ידבר לא ברר ואז אני לא יבין ואצטרך להסביר שאני חירשת וכל השיחה תלך פייפן!

 

[אייני]

אז ככה

השתל, ממש לא חדש. סבתא שלי עבדה עם חרשים, ובתקופה שלה, בשנות השבעים, היא גם עבדה עם ילדים מושתלים (שזה לפני יותר משלושים שנה. אל תשכחי שלארץ כל הדברים גם מגיעים מאוחר יותר, כך שניתן להניח כי השתל הוא מלפני יותר מארבעים שנה). מה שכן, אז השתלים היו פחות טובים והוצעו רק לאלה שהתחרשו בגיל מאוחר או לאלה ש"היו מקרה אבוד" - מכשיר שמיעה לא יכל לעזור להם. היום, עם התפתחות הטכנולוגיה, השתל טוב בהרבה יותר מהמכשיר, ולכן הוא מוצע גם לאלה שמכשירים רגילים יכולים לעזור להם. בכל מקרה, היום, למרבה הצער לא מספיק כבר לדבר ולשמוע בשיחה רגילה. מה ש"קובע" בד"כ אם הצלחת להתגבר על החרשות שלך - הוא הטלפון. אם את מדברת בטלפון באופן חופשי - אז הצלחת להתגבר על החרשות. השתל מסוגל לעזור בזה בצורה משמעותית. אם כי לאנשים מבוגרים יחסית (ואני אומר "יחסית" כי אפילו אנשים בני 15-20 הם קצת יותר מדיי מבוגרים

), הוא כבר יועיל פחות בגלל שקשה להם יותר ללמוד שמיעה מחדש. בכל מקרה, לגבי העובדה שהחברה סגורה - לדעתי זה בגלל שחרשות זה מום שפוגע בתקשורת. התקשורת עם האנשים השומעים נפגעה, ולכן החרשים יוצרים לעצמם קבוצה קטנה ושומרים עליה בקנאות - אם השומעים לא מתקשרים איתם, הם לא יתקשרו עם השומעים ויהיו בינם לבין עצמם. לכן הם גם מוותרים על המכשיר - כי צריך אותו בעצם כדי לתקשר עם שומעים, לא עם חרשים, אז למה הם צריכים אותו? זאת לפחות דעתי, אם אני טועה, האירו את עיניי

(הא, ובכל מקרה, אני בן!! בן!!!)

 

[חלב וניל]

יא...אתה בן??????../images/Emo12.gif

אוף אתה בן

בניתי עליך שאתה בת,ביאסת אותי לאללה עכשיו אייני

 

[אייני]

אבוי, מסכנה../images/Emo3.gif

ליבי ליבי לך

 

[חלב וניל]

טוב,עכשיו אני אחרי הקפה של שבת....

ואחרי שינה טרופה,ואחרי שעבדתי כ"כ קשה אתמול כי היו לי אורחים,ומה זה טרחתי לכבודם שהתייעפתי מלענות לך, אז ככה,אייני היקר....(מה זה איייני לעזאזל), ראשית,כן ! אני מדברת בטלפון,גם עם רעש של מדפסת ,מחשב ,אנשים מדברים ,טלפונים מצלצלים ושומעת טוב יחסית,זו הסיבה שאם לקחת את כל מה שאתה יודע עליי אני מחשיבה את עצמי כאחת ששומעת,ותמיד חשבתי כך על עצמי. עד שראיתי את התיכוניסטים החירשים. לגביי עולם סגור- אני לא מבינה את זה,באמת שלא,לא מבינה למה צריך להסתגר ולהיות בתוך תוכך שיש עולם כזה נפלא עם אנשים נחמדים וטובים וגם כאלה שלא מי שם עליהם בכלל

,לדעתי הם גם עצבני יתר משום שהם כבולים בתוך הרשת שהם בעצמם טוו . אפשר לנהל מערכות יחסים עם שומעים ועם חירשים ולהנות משתי העולמות ולצאת ולראות עולם אחר,ולנסות לשמוע קצת או לדבר קצת או לצחוק גם קצת על עצמך,מה יש?!? אני היום צוחקת על השמיעה שלי נון סטופ, זה משחרר תאמין לי. למה לבוא בגישה שלילית למשל אל השומע, כאשר הוא מוכן לבוא לקראתך ולהקשיב לך ולהיות סובלני איתך ? אני לא יודעת,אני ניסיתי ומאוד אהבתי. וממש מתוך בחירה אישית,החירשים מאוד מקשים לדעתי עם עולמם. יאללה דיברתי יותר מידי להיום. שבת שלום

 

[אייני]

ראית את הסרט "בחזרה לעתיד"?

אם לא, אז לא משנה

אם כן, השם "אייני" זה משם, וראיתי את הסרט יום לפני שנרשמתי לתפוז

ולגבי העולם הסגור - תראי מה שכתבתי לגבי "משל המערה" של אפלטון. אותו עקרון...

 

[נופו המטורפת]

מסכימה איתך במאה אחוז וגם אני ככה

 

[חלב וניל]

../images/Emo45.gifתודה נופו

 

[דני יש רק אחד]

אולי עולם החרשים עשה לך טוב

אבל נראה לי שאולי את מעדיפה את העולם של החרשים על פני עולם השומעים ואולי בהתאם לזה מחליטה לגבי הילד. בזה לא אוכל להתווכח איתך כמו שלא אוכל להסביר לעיוור על צבעים. אני לא חושב שאת מבינה את ההבדל בין ילד שיש לו שתל מגיל מאוד צעיר לילד שיש לו שתל מגיל מבוגר יותר. ההבדלים מבחינת יכולת ההבנה וההבחנה, והיכולת להסתגל למצב החדש הם אדירים, וככל שעובר הזמן - ההבדל הרבה יותר משמעותי. זה לא כמו ברית מילה שאפשר להגיד שהילד יחליט לגבי עצמו כשיגדל, ובמילא אין הבדל (תפקודי) אם את הברית עבר בגיל צעיר או מבוגר. כאן יש הבדל ולכן יש חשיבות להחלטה מוקדמת.

 

[נופו המטורפת]

אני ממש אבל ממשששששש

לא מעדיפה את העולם של החירשים על ידי העולם של השומעים!!! יש לי כמה חברים חירשים טובים וזהו. על שאר האנשים יש לי המון ביקורת אבל זה לא לעניין עכשיו. ואני מבינה מצוין את ההבדל. מה אם הייתי מבינה את ההבדל הייתי רצה לעשות ניתוח בגיל חודש??? יענו מי שמבין הוא יעשה את זה ומי שלא מבין לא יעשה את זה? זה מה שאתה חושב?

 

[דני יש רק אחד]

לא, זה לא מה שאמרתי

אמרתי כי נראה לי שאת לא הבנת את ההבדל. אם הבנת את ההבדל, ואת מתחשבת בעניין בזמן ההחלטה שלך - בבקשה, זו ההחלטה שלך. אבל להגיד שזה לא משנה - מקסימום יעבור ניתוח כשיגדל - זה כבר לא נכון. כל זה בתנאי שאת מבינה ומחליטה. להגיד - "זה הגוף שלו - שיחליט כשיגדל" - זו לא החלטה.

 

[דון סקוטי]

ניסוי שפנים..

כך תיהיו מרוצים משיפור שמיעה על חשבון מותם מאות תינוקים חרשים במעבדה השתלת שתל..שלא תדעו...לא מאחל לאף אחד להתאבל על מותם תינוקים חרשים ניסוים להשתלה..יש המון סיפורים על חרשים בתקופה הקודמת שנכשלו משתל והיום הכל משתפר ושכחו על חרשים שפנים ניסוים הראשונים שנכשלו מניסוים השתלה..יש בעד דעת ויש נגד חוסר רגש..במשך שנתיים הייתי בא כמעט בקביעות למיח''א...מכל בוקר נתקל לי בכניסה בישיבה ספסלים הורים שומעים לתינוקים חרשים או לילדים קטנים חרשים מעשנים כבדים..מבלי לפגוע בהורים במיוחד אימהות שומעות מסרחיות על בוקר מעישונים מאסביות ..ועל בוקר נגעלתי לפרצופות של אימהות בדיכאון ממש מסכנות..וסמנתי להן מה כל כך קשה..מרדות על ויכוח שלי ממש טפשית להתווכח איתן..מספיק שאני רואה בשתיי חדרים נפרדים חדר לילדים חרשים להורים חרשים וחדר השניה נפרדת לילדים משותלים להורים שומעים נגד שפת סמנים..ממש פחדו ממגיפה..ניסיתי להשכנע הורים שומעים להתייחד עם ילדים חרשים ומשותלים..התגובות של הורים שומעים שבא לי להקיא לפרצופות של הורים שומעים..מאז שנתיים לא תמכו בשפת סמנים..אולי הורים חרשים לא מאושרים אך ילדים חרשים מאושרים..הורים שומעים מאושרים אך לא ילדים משותלים מאושרים..עד שמתרגלים לגעת את אושר של הורים שומעים..לא אשכח על אכזריות מצד הורים שומעים שלא תמכו בהורים חרשים לילדים חרשים התייחסו להורים חרשים בהמות..פעם אחד פגשתי את אימא לבת חרשת שהתחברתי לנערה חרשת קשר רומנטי ואימא שומעת יודעת שפת סמנים מעולה ותכמה את חרשים נתנה הכל לחרשים חבל על זמן..תמכה בקשר שלנו לאחר זמן מאוחרי גבי אימא שומעת ביקשה מבתה חרשת לנתק איתי קשר אהבה ולמצוא לה חבר שומע לטובת הורים שומעים נוח להם עם חבר שומע..הביאו לה חבר שומע יהלומן עשיר שהייתי נער מנהיג חרש..בגידה בעיניי מול שומע שנהנה מיופי שיש לנערה חרשת..נכנסתי למקלחת תקרתי ראשי בקיר למה נכנעה לאהבה..למחרת ברחה נערת חרשת לדירתי דרך טרמפים כמעט נאנסה בדרך ירדה מרכב וצעדה לתחנה דלק וביקשה להתקשר לדוד שלי שומע שגרתי איתו לא היה פלא ולא היה פקס ולא היה קשר אלחוטי חרשים..דוד שלי שומע הזעיק את תגבורה כנופיות לתחנה דלק במקום להזיק משטרה הזעיקה אלי כי ידעה רק אני יכול להציל את חרשים..במצבים אבודים...הביאו אותה נערה חרשת אלי מאז היא איתנו חרשים...התחתנה עם חרש וילדה ילדים חרשים..ניתן לה מתנה מתוקה לנקמה להורים חרשים שהתחתנה לא מאהבה אך מאושרת עם משפחה חרשים נקמה מתוקה!

 

[דון סקוטי]

תיקון במשפט אחרונה..

"ניתן לה מתנה מתוקה להורים שומעים ולא (חרשים)...שהתחתנה לא מאהבה אך מאושרת עם משפחה חרשים נקמה מתוקה"

 

[אייני]

קודם כל

מותם של מאות תינוקות חרשים במעבדה של השתלת שתלים?? הא??? בחיים לא שמעתי על השטויות האלה... חרשים שזה נכשל אצלם, יש את זה עד היום, כמובן, אבל רובם הם אנשים שממילא הוזהרו עוד לפני הניתוח שאצלם יש בעיות כאלו ואחרות ולכן ההשתלה והסיכונים אצלם יהיו גדולים יותר. אלה שלא הוזהרו וזה נכשל אצלם - האחוז שלהם מאוד זעיר (אם כי קיים, כמובן. אין כזה דבר 100% הצלחה). ומה כל כך קשה לאמהות? לך אולי זה נראה "רגיל", כי נולדת עם זה או התחרשת בגיל צעיר, אני מניח, אבל האמהות השומעות לא מכירות את החרשות, והן מפחדות מכך שהילדים שלהם לא יצליחו להסתדר או להתקדם בעתיד. כמו כן, לגדל ילד חרש זה הרבה יותר קשה מלגדל ילד שומע. בייחוד כשאתה לא מכיר את זה אישית. בכל מקרה, תתעורר. לא פגשתי ממש "ילדים מושתלים לא מאושרים". אם השתל מצליח - הוא עוזר לך בצורה מדהימה. אני מסכים שהעולם של החרשים באמת עולם יפה והכל, אבל גם בחוץ יש עולם מדהים, עם אנשים נהדרים לא פחות, ואתה מפספס אותו רק כי אתה טורק לו את הדלת בפרצוף ולא מוכן לראות אותו, וחבל. המושתלים נהנים גם מהעולם שלך, וגם מהעולם בחוץ. הם המרוויחים הגדולים... מזכיר לי את משל המערה של אפלטון. מכיר? אם לא, הנה פירוט מ"וויקיפדיה": המשל המוצג בספרו "המדינה" מספר על קבוצת אסירים שנכלאה מגיל רך במערה חשוכה ואשר רותקו בשלשלאות בצורה כזו שראשם מופנה תמיד אל צד אחד ולא יכול עוד לנוע. מאחורי האסירים בוערת מדורה שלא נכבית לעולם. בין האש לבין האסירים חולפות בריות אשר יוצרות כל מיני צלליות על הקיר המואר. כאשר משמיעה אחת הבריות את קולה, שומעים האסירים את ההד השב מן הקיר, לפיכך סבורים האסירים כי מה שהם רואים בקיר היא בעצם בבואה של החיים המציאותיים. בהנחה שאחד האסירים מצליח להשתחרר מכבליו, הוא קם ממקומו ומפנה את ראשו אל האור הבהיר שמפיצה אש המדורה, ועיניו שמורגלות לחשכה אינן רואות דבר בתחילה עד אשר הן מתרגלות למציאות החדשה. כשהוא יוצא את המערה, מכה בו אור היום ועיניו שוב לא מסוגלות לראות דבר עד אשר הן מסתגלות למצב החדש. בסופו של דבר, יכול האסיר הנמלט להבחין גם באורה של החמה ובצילו שלו. במידה שישוב למערה כדי לספר לחבריו שהצללים הכהים בתוך המערה הם גופים צבעוניים מחוץ למערה, כי אז יתכן שיתקל בעוינות מצידם אשר עלולה להביא לאסונו. המושתלים מנסים לספר לך על מה שיש מחוץ למערה, אתה בטוח שהמערה שלך היא העולם האמיתי, שהבבואות שאתה רואה הם העולם, ולכן אתה תוקף אותם. בכל מקרה, המזל שלך הוא לפחות שרוב הסיכויים שאף פעם לא תגלה מה יש בחוץ, ולכן אף פעם לא תחשוב שטעית. זאת תחושה נוראית לגלות אחרי כלכך הרבה שנים שהעולם שלך היה רק כלא, בבואה של העולם האמיתי.

 

[M r s S m i t h]

אייני..הפתעת אותי..

אתה בטוח שאתה בן 17? כי אתה יודע הרבה יחסית לגילך...משו ברמה של אקמדאים עלאק... שיננתי את המשל הזה של אפלטון לקראת הבחינה של שנה א באוני''...זכרתי אותו הכי הרבה. המשל הזה וגם משל האידאות לימדו אותי הרבה והתחלתי להסתכל אחרת על העולם. הבנתי במשך הזמן ששום דבר לא מוחלט, ותמיד צריך לנסות להרחיב אופקים..לראות הרבה מעבר לגבולות של עינינו הבריאות...שהחושים שלנו לא יטעו אותנו.

 

[אייני]

אני קורא הרבה../images/Emo3.gif

וזה משל ממש יפה לדעתי

 

[black_magic]

אתה מדבר נורא יפה..

באמת.. אבל נושא השתל הוא נושא שנוי במחלוקת בקרב לקוי שמיעה הנושא הזה לא יסגר לעולם, כמו שיש ימין ושמאל.. לנסות לשכנע אותו שהשתל טוב זה כמו לדבר לקיר זה אבוד..