שלום למורי ותודה שבאת ../images/Emo140.gif
ברשותך, למען כל אלה שאינם בקיאים, נדבר על מהות החולי על פי התפיסה הקונבנציונאלית ואחר כך מבחינת הראיה ההומיאופתית כפי שאני מבין. גאוט = שיגדון = צינית. זו מחלת מפרקים דלקתית וכואבת מאוד, המאופיינת בהתקפים פתאומיים,חוזרים ונשנים. הסיבה להופעת המחלה היא הצתברות של גבישי מלח נתרני של חומצת השתן = Uric-acid במפרקים. המחלה היא כרונית במהותה עם התפרצויות חריפות. במצב הרגיל הדם מכיל כמות מסויימת של חומצת שתן תוצאת תהליך הפירוק ובניית תאים מתמידה, והשפעה רבה של מאכלים מעוררי יצור חומצת שתן. והכליות האחראיות על ניקוז הרעלים בגוף אינן מצליחות לעמוד במעמסה ולהיפטר מהחומצה דרך השתן. כל מצב שקשור בפירוק תאים יכול להיות סיבה למחלה, למשל סרטן דם, מחלות כליה, תקלה מולדת ביצור אנזימים שונים, טיפולים כימיים שונים. ההתקפים כאמור הינם פתאומיים ומופיעים ללא הודעה מקדימה, כל מיני גורמים מעוררים יכולים לגרום לפריצת התקף, לחץ נפשי, תאונה, תזונת חלבונים גבוהה במיוחד, אלכוהול וכדומה. מופיע כאב עז במפרק אחד או יותר, לעיתים תכופות דווקא בלילה, הכאב מחמיר בהדרגה עד לרמות בלתי נסבלות. המפרק מתנפח, העור נראה אדום, סגלגל מתוחומבריק, במגע ניתן לחוש בחום מקומי. נגיעה במקום עשויה להכאיב ביותר. סימנים נוספים יכולים להיות חום, צמרמורת, תחושת חולי כללית, דופק מהיר. בדרך כלל זה מופיע יותר אצל גברים בגיל העמידה ואצל נשים בשלבי המעבר ולאחריו. בדרך כלל ההתקפים הראשונים פוגעים במפרק אחד בודד ונמשכים מספר ימים. הם נעלמים בהדרגה והמצב שב לקדמותו עד להתקף הבא. במצבים מתקדמים ההתקפים נמשכים זמן ארוך יותר, לעיתים תכופות יותר ובכמה מוקדים בו זמנית. הנזק למפרקים עלול להיות קבוע עד עיוות של המפרק, מוגבלות תנועתית. גבישי המלח מצתברים מתחת לעור, סביב המפרקים, ובתוך האיברים הפנימיים. האבחנה המעבדתית נעשית בנוזל שנשאב מהמפרק החולה ומזהה גבישי המלח דמויי מחט. הטיפול השמרני והמסורתי נעשה בעזרת גלולות קולכיצין (צינית ? ) ובעת התקף הכאב נעלם לאחר כ 12 - 24 שעות. הקולכיצין גורם לתופעות לוואי כמו שלשולים או נזקים חמורים יותר כמו נזק למוח העצם. פרט לקולכיצין יש תרופות נוספות חדישות יותר, סטירואידליות ואחרות שאינן. טיפול בקודאין כחומר מרדים או קיבוע המפרק הדולק. ובכלל טיפול תרופתי כזה או אחר ובמינונים משתנים באופן כרוני. הצתברויות רציניות של מרבצי מלח מסירים בניתוח. שמירה תזונתית נכונה עשויה למנוע את ההתקפים ואת רמות חומצת השתן, המנעות מאלכוהול, שתייה מרובה, הפחתת חלבונים, הורדה במשקל ( רבים מהם סובלים ממשקל עודף ). עד כאן זו התפיסה הקונבנציונאלית. התפיסה ההומיאופתית : "השתן עלה לראש". כל הגוף מלא בשתן. הסיבה הראשונית היא פגיעה בסינון המלח שנוצר בעת פירוק ובניית תאים, וסילוקו על ידי הכליה בשתן. בשביל להבין את המשמעות של הדבר, ראשית יש צורך להבין מהו מלח. אבל אולי בפעם אחרת, או שמישהו מהחברים יואיל לעשות זאת. הרעיון הכללי במחלה הזו היא שהאדם נצמד אל העבר שלו ואינו מוכן או רוצה, או יכול להניח לו. הוא כמו שבוי בתוך העבר שלו. מלח במהותו קשור אל העבר, אם רוצים לשמר משהו ממליכים אותו, אשת לוט הביטה לאחור ( אל עבר העבר שלה והפכה לנציב מלח ). למעשה המחלה הזו רוצה להפוך את האדם שנושא אותה לנציב של מלח אחד גדול. הגוף מתאבן מתקשה לנוע וכל ניסיון לעשות זאת עולה לו בסבל רב. כדי לטפל במחלה הזו בדרך הומיאופתית יש חשיבות ראשונה במעלה להבין שהיא נוצרת מתוכנו ובגלל סיבות שחשוב להתחקות אחריהן. רמזים לכך יכולים להיות אירועים שהיו בסמוך לפריצת המחלה לראשונה וכדומה. אם ניתן לקשור את המחלה אל האדם שנושא אותה ישנו סיכוי כלשהו לעורר תהליך של ריפוי אמיתי, בעזרת מציאת רמדי ( תרופה הומיאופתית ) מתאימה לך באופן אישי ולא לחולה צינית אחר. הסיבה הבסיסית אינה נוכחות גבוהה של חומצת שתן וגבישי מלח אלא חוסר יכולת סינון ומצד שני הרס ובניה מוגברים של תאים. זהו מעין פרדוקס. מצד אחד המחלה מדברת על התנוונות ועצירה ומצד שני על דינמיקה מואצת בפירוק ובניית תאים. מחלה מאוד מעניינת במהותה אך כואבת נורא. אתה מוזמן להשאר כאן עימנו ולתרום ניסיוןניסיוןניסיוןניסיוןניסיוןניסיון ברכות ושפע מכל טוב. אלישוע
