גאוט - שגדון.

[אלישוע הומיאופת קלסי]

../images/Emo45.gif

 

[diday]

ומה עם מקרים מסכני טיפול?

 

[ד נ ה ה ר מ ן]

לא הבנתי את ההגדרה

"מקרים מסכני טיפול"

 

[diday]

המקרים שבהם המטופל ילעיט את עצמו

בכימיקלים אם המטפל לא יוכל לעזור לו להקלה מידית. בעיה שקיימת במיוחד במטופלות הסובלות ממיגרנה, שאצלן מטשטש לעתים הגבול בין כאב ופחד מכאב.

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

אני לא בעד

אבל מי מאיתנו שחווה מיגרנה לא היה מוכן למכור את נשמתו ולו רק שתעלם, עם אופטלגין או בלי. הטיפול ההומיאופתי כוחו במצב הכרוני. זהו המצב הבעייתי והדורש תיקון. במצב אקוטי הכרוך בסבל, אופטלגין מהווה ברכה. הוא גם אינו מסוגל לקלקל את התהליך. אפשרות כזו היא נדירה. אני אומר, קח אופטלגין, תחשוב שאנו בהפוגה, בו ננוח מעט ואחר כך נמשיך את המלחמה. לא הפסדנו כמעט כלום.

 

[diday]

קשה לי למצא משהו טוב באופטלגין

נכון שהוא מקל על הכאב, אבל עם לא מעט תופעות לואי ואזהרות בפני השימוש. הנסיון עם תרופות הומאופתיות במקרים אקוטים היה עד כה מוצלח, ואיפשר לוותר על כימיקלים.

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

אם האלטרנטיבה

לא עזרה ( ואני בעד הומיאופתיה מן הסתם ), אז יש אמצעים אחרים, ביניהם כימיים. לפעמים צריך להודות על שהם קיימים. הם לא מביאים לריפוי החולי הכרוני המיוחל אבל יכולים להקל על סבל אקוטי רב. תמיד כדאי לנסות אמצעי שהגוף יוכל לשאת, אם אין מנוס אז כימיה, וממשיכים הלאה. לא כדאי להתעכב על זה יתר על המידה. בהזדמנות קרובה אסביר את מהות החולי הכרוני והאקוטי ואת ההבדל שביניהם. תודה דניאל על הנקודה שהעלית

אלישוע