גבעת שמואל מוסיפה עוד 2,000 יחידות דיור בעשרות מגדלי מגורים

משה12333

New member
גבעת שמואל מוסיפה עוד 2,000 יחידות דיור בעשרות מגדלי מגורים

שעומדים להיבנות בדרומה, בסמוך לדרך 471 (כביש מכבית).

בשכונה החדשה ייבנו 20-30 מגדלי מגורים בגובה של 17-20 קומות.

מתחם הבניה החדש נקרא בשם: המשולש הדרומי של גבעת שמואל.

השכונה החדשה היא למעשה חלקה הדרומי של שכונת רמת הדר הקיימת והיא תוסיף לשכונה הקיימת עוד כבישי גישה שישמשו את כל תושבי גבעת שמואל, עוד בתי ספר, עוד גני ילדים, עוד מגרשי ספורט ונופש, עוד שבילי הליכה ורכיבה על אופניים.

הבנייה החדשה גם תכלול מרכז מסחרי ענק שישרת את תושבי השכונה.

בניית החלק הדרומי של שכ' רמת הדר התעכבה במשך 15 שנים כי הבעלים של השטח תבעו את המדינה על הפקעת רצועה מהם ששימשה לסלילת כביש 471. המשפט הארוך עסק בגובה הפיצויים שהבעלים דרשו מהמדינה בגלל ההפקעה.













 

איתמר ש

New member
עירוניות לתפארת

משמח לראות שלא רק לפ"ת אין מושג איך מתכננים טוב
 
תוכל לנמק? ובעיקר, להגיד איך לדעתך כן היה צריך לבנות?

אני שואל את זה כמי שלא בקי (עדיין) בתחום ומתעניין
 

איתמר ש

New member
בקצרה

לא ראיתי את התוכניות אז אני מסתמך על ההדמיות שצורפו לעיל. מההדמיות אפשר לראות שהתכסית (השטחים הבנויים), אפילו אם מתמקדים רק בשטחי המגדלים ולא בכלל שטח התוכנית - דלילה ביותר. מרחקים גדולים בין הבניינים, שמלאים בשצ"פים.
דומה למודיעין. דומה לאם המושבות. דומה לעיר ימים בנתניה. דומה לרוב שכונות המגדלים שצצות בארץ בשנים האחרונות.
המשמעות היא שהצפיפות לדונם נמוכה, בין אם נסתכל על יח"ד או על נפשות.
צפיפות נמוכה והתמקדות במגורים לא מאפשרת לקיים תחבורה ציבורית אפקטיבית, כי מספר המשתמשים לא מספיק גדול. ובעיקר, לא מאפשרת אינטנסיביות שימושים:
באופן שמעשה מובן מאליו בישראל, למרבה הצער, התוכנית מכילה מגורים (בנפרד) ומרכז מסחרי (בנפרד), בלי עירוב שימושים ובלי חזית מסחרית במפלס הרחוב. למעשה, אין "רחוב" במובן שאנחנו מכירים מערים מתפקדות. יש "חורשה", "פארק" או איך שלא יקראו לזה. אנשים לא יסתובבו במרחב שמחוץ לבניינים, למעט אמהות עם ילדים בשעות אחה"צ ובני נוער משועממים בשעות הלילה. ודוור או שרברב פה ושם. ההתרחשות המעטה מחוץ לבניינים עצמם (כלומר הדירות והמעליות שמביאה את האנשים מהחניה התת קרקעית לדירות) תתקיים אך ורק בתוך המרכז המסחרי.
אז מה היה לנו? שכונה חדשה בלי רחוב שאפשר להסתובב בו, בלי מפגשים אקראיים, בלי הזדמנויות לקשרים אנושיים. זו אינה שכונה עירונית אלא מקבץ קופסאות שינה שתפקידן לאכסן את הדיירים בהפסקה שבין עזיבת המשרד לחזרה למשרד.

למידע נוסף על ההבדל בין מגדלים לבין צפיפות שמייצרת עירוניות (מה שנקרא בנייה מרקמית), ממליץ לקרוא את התגובות של יואב לרמן בפוסט הבא:
https://www.facebook.com/shalom.boguslavsky/posts/10154628884903904
ואם הנושא מעניין אותך באופן כללי, ממליץ לך להצטרף לאחת או שתיים מהקבוצות בפייסבוק שהנושא שלהן הוא עירוניות (כמו "עירוניות ברשת" או "עירוניות מתחדשת בישראל")
 

Bus Nerd

Active member
צודק.

אין כאן גריד נורמלי, הצפיפות נמוכה, אין עירוב שימושים. שכונה כזו לעולם לא תוכל להיות משורתת כמו שצריך עם תח"צ - מתוכננת מראש רק לרכב פרטי, כמו כל שאר האיזור הזה. מה שאומר, עוד פקקים, עוד מכוניות, עוד "מרכז מסחרי" מיותר ועוד פקקים לכל מי שגר בסביבה.
 

משה12333

New member
יש הרבה יתרונות לשכונה החדשה:

1. חניה בשפע בחניונים תת-קרקעיים מתחת למגדלים שמאפשרים לכל משפחה שתי חניות פרטיות משלה.

2. כבישים רחבים ומהירים עם שני נתיבים לכל כיוון. יציאה מהירה וכניסה מהירה של כלי רכב מה/לשכונה ומה/לעיר.

3. שקט וניקיון בשכונת המגורים. היתרון הכי חשוב. רמת חיים גבוהה מאד.

4. סביבה בטוחה לילדים שמשחקים בפארקים ענקיים, סביבה בטוחה להולכי הרגל, לרצים ולרוכבי האופניים כי אין תנועה של כלי רכב מסחריים/של קונים/של מבלים בשכונה. השכונה שייכת לתושביה בלבד.

5. פינוי אשפה מהיר ונוח ע"י החלפת מכולת אשפה בתחתית כל בניין. אין פחים בכלל בשכונה אלא רק פירי אשפה בחדר המדרגות שמובילים למכולה.

6. תחזוקת המגדל זולה לכל דייר שגר בו בשל כמות הדירות הרבה שהוא מכיל.

7. אין בכלל עמודי חשמל בשכונה. כל התשתיות עוברות בתעלות לא עמוקות מתחת לאדמה שהגישה אליהן היא מאד נוחה.

כך בונים היום. עידן המכולת השכונתית/הירקן השכונתי/המספרה השכונתית חלף מהעולם. עידן התחבורה הציבורית גם חלף מהעולם. לכל בן/בת 17 היום יש רישיון נהיגה וכולם משתמשים בכלי רכב פרטיים.
ההורים מביאים את ילדיהם במכוניות לגן ולבתי הספר והנערים בתיכון שאין להם רישיון נהיגה מגיעים ברכיבה על אופניים חשמליים.
זה סגנון החיים היום.
יותר לא מבלים ברחוב אלא רק בקניון השכונתי. גם לא משחקים יותר ברחוב אלא רק במגרשי ספורט מסודרים שהעירייה הקימה בכל שכונה.

כך חיים בעולם המערבי ב-2016.

סגנון החיים הישן שאתה רומז לו, מוכר היטב בשכונות הישנות וכל תושביהן רוצים מאד שמשרד השיכון יהרוס אותן ויהפוך אותן לשכונות מגדלים שכאלה.

זה בדיוק מה שמתוכנן לשכ' עמישב במז' פ"ת, לשכ' רמת ורבר ולשכ' שלום אש (קרול) שבמע' פ"ת.
שלוש השכונות הן ותיקות וסובלות ממחסור חניה בלתי נסבל, מכבישים צרים בלתי נסבלים, מבניה צפופה בלתי נסבלת, מרעש, מלכלוך וממחסור בשטחים ירוקים.

לכן משרד השיכון החליט להתלבש עליהן ולהרוס מתחמי ענק ישנים בתוכן.

כרגע, יזמים פרטיים מסבירים לדיירים את הנהלים של הפינוי-בינוי ונותנים להם לבחור דירות במגדלי הענק שייבנו בקרוב במקום דירותיהם שייהרסו.

אכתוב על הצפוי בשלוש השכונות האלה בתגובה חדשה בעתיד כי זה מאד מעניין.







 

איתמר ש

New member
משה מתכוון ברצינות גמורה

הוא חי ב-1970, בעידן שבה המכונית היא מלך, ומצדו בטוח שאנחנו (תומכי עדיפות תח"צ) תקועים בעבר. עצוב אבל עוד נותרו כמה כאלה ליד ההגה במוסדות התכנון. נוט פור לונג מה שנקרא.
 

משה12333

New member
הרי זה בדיוק ההיפך. בשנות ה-70 (מעניין אם חיית אז) לא היו

בכלל מכוניות בכבישים. בכל בניין מגורים, אולי רק לשתי משפחות היתה מכונית ברשותה. החניות היו ריקות לחלוטין מכלי רכב. לא היו רמזורים, לא היו שני נתיבים לכל כיוון (אפילו בכבישים ראשיים), לא היו מחלפים, לא היתה אפשרות לבחור בין מסלולי נסיעה כי היו מעט מאד כבישים. לכל עיר היה כביש אחד לכניסה וליציאה.

אם לאף אחד לא היתה מכונית, לא היתה ברירה אלא לתכנן את המרכז המסחרי, את הסופר, את סניפי הדואר, את סניפי הבנקים, את המרפאות, את בתי המרקחת בלב ליבן של שכונות המגורים. אחרת, איך התושבים יגיעו אליהם?

לכן הרבה מאד בנייני מגורים נבנו מעל קומת קרקע שהכילה סופר, מכולת, סניף בנק, סניף דואר, בית מרקחת.

זה בכלל לא קשור לתחבורה ציבורית. ההסתכלות על תכנון עירוני מתוך נקודת המבט של טובת התחבורה הציבורית הוא שגוי. הניסיון להפוך את התחבורה הציבורית למטרה ראשונה במעלה וממנה להתחיל את התכנון העירוני שיתבסס על טובתה הוא לא מציאותי.

בתכנון עירוני, התחבורה הציבורית היא רק גורם אחד ממס' גורמים שמשתמשים בכביש.

הכביש הוא החשוב. לא מתכננים כביש עירוני לפי צרכי התחבורה הציבורית אלא לפי צרכי כלל כלי הרכב. אח"כ מתחשבים בתחבורה הציבורית לפי מסלול שקובעים לה בכבישים השונים. צריך להבין שהתחבורה הציבורית היא מאד מוגבלת (נתיב נסיעה קבוע ולא גמיש, מס' אוטובוסים נתון, מס' תחנות נתון, עצירה בכל תחנה) ואילו לכלי הרכב האחרים אין שום הגבלה בשימוש בכביש.

צריך להבין גם את היחס שבין המשתמשים בכלי רכב פרטיים/מסחריים לבין המשתמשים בתחבורה הציבורית.

גם כשרואים אוטובוס שמפוצץ בנוסעים, צריך להבין שבאותו הזמן, במסלול הנסיעה שלו, עברו אלפי בני אדם או עשרות אלפי בני אדם בכלי רכב פרטיים /מסחריים, כך שאחוז השימוש שלו בכביש הוא זניח.

אבל הדבר שהכי חשוב להבין הוא שגם אם יתכננו אמצעי תחבורה ציבורית חלומיים, עדיין הנהגים לא יזנחו את כלי הרכב הפרטיים כי לא ניתן בכלל להשוות בין איכות נסיעה באוטובוס/רכבת לבין איכות נסיעה במכונית. אפשר רק להשוות את מחיר הנסיעה.

 

Bus Nerd

Active member
שנות השישים התקשרו, הם רוצים את התפיסה התכנונית שלהם בחזרה

בשנות ה50 והשישים לא היו הרבה מכוניות כמו היום. אבל המתכננים של פעם חשבו שמכוניות הן העתיד.
&nbsp
בגלל זה כל כך הרבה ערים בארה"ב שהתפתחו בשנים האלו נבנו על טהרת הרכב הפרטי עם רחובות רחבים במיוחד ובלי עירוב שימושים. תראה את לוס אנג'לס למשל. עכשיו היא פקוקה בצורה בלתי אפשרית, אפילו בכבישים שבהם יש 8 נתיבים לכל כיוון.
&nbsp
אגב כבישים:
https://www.youtube.com/watch?v=yUEHWhO_HdY
&nbsp
בסרטון הזה מראים בדיוק מה קורה כשבונים כבישים מהירים ומחלפים באמצע העיר. כשאתה הולך בלונדון, הרחובות שהכי גרוע לעבור בהם הם אלו שנבנו עבור מכוניות בשנים מאוחרות יותר, אבל הרחובות הכי נחמדים הם אלו שנשארו צרים ובקנה מידה אנושי.
 
אני הולכת ברגל לסופר, ברגל לירקן, ברגל לדואר והילדים ברגל

לבי"ס.
לשכונה הזאת לא הייתי עוברת.
מה, אני נהג מונית?

וגם את הסייפא של סעיף 4 לא הבנתי - "השכונה שייכת לתושביה בלבד".
את הגינון לא ישלמו מהארנונה של כל תושבי העיר?
 

משה12333

New member
את הולכת ברגל לסופר, לירקן ולדואר אבל המשאיות שמביאות סחורה

לסופר, מביאות ירקות ופירות לירקן ומביאות/לוקחות חבילות מה/לדואר נאלצות לחנות בכביש ולחסום נתיב כי פשוט אין להן מקום אחר לחנות בו. לפעמים הן גם חוסמות את שני הנתיבים מחוסר ברירה ואז מהר פורקות סחורה לקול הצופרים של הנהגים שמחכים בכביש.

לעומת זאת, כשהסופר, הדואר והירקן ממוקמים בקומת הקרקע של הקניון השכונתי המרוחק, המשאיות נכנסות לחניה מסודרת שמיועדת רק להן ואף אחד בכלל לא יודע שהן קיימות.

יש בפ"ת הרבה מגדלי מגורים ישנים שבקומת הקרקע שלהם יש סופר.

ברחוב רוטשילד, המשאיות צריכות לתמרן בנסיעה אחורה כדי להיכנס לחניית פריקת הסחורה שלהן. הן עושות זאת ע"י תפיסת שני הנתיבים של רח' רוטשילד ועצירת כל התנועה בשני הנתיבים. בשני הנתיבים האלה עוברים גם הרבה אוטובוסים וכל התנועה ממתינה בסבלנות עד שהמשאית נוסעת אחורה לתוך החנייה שלה. הרבה משאיות מוותרות על ה"תענוג" הזה ופשוט חונות בנתיבי הנסיעה כדי לפרוק סחורה ושהאוטובוסים ברחוב יסתדרו בעצמם.

ברחוב קפלן, חניית הפריקה של המשאיות נמצאת בכניסה לחניון של הסופר ובכניסה לחניון הפרטי של מגדלי המגורים שמעליו. זו דוגמא מאלפת לתכנון נוראי שמזמין פקקים. המשאיות נאלצות לתמרן בנסיעה אחורה בכניסה צרה כשהן חוסמות את רחוב קפלן ואת הכניסות לשני החניונים. כדי להוסיף חטא על פשע, הכל צמוד ליציאה של אוטובוסים מהמסוף שלהם.

ברחוב הרצל, המשאית שמתמרנת בנסיעה אחורה, חוסמת את כל הרחוב שגם כך פקוק תמיד. כמובן שיש ליד הכניסה לחניה גם תחנת מוניות.

ברחוב בורוכוב, הנסיעה ליד הדואר והמכולת דומה לנסיעה במסלול מכשולים מתפתל בגלל המשאיות שחונות שם תמיד וחוסמות את הנתיבים.

ועדיין לא הזכרתי את רח' לוחמי הגטו עם התכנון הגאוני שלו שלא קיים בשום מקום בעולם. צריך לתת פרס של מתכנן הפקקים הטוב בעולם למי שתכנן אותו.

תושבי הבניינים והמגדלים שמעל העסקים מרוויחים קירבה לחנויות אך מרוויחים גם פקקים, רעש ולכלוך.

חשוב להבין שכל טעויות התכנון האלה לא נחשבו בזמן תכנונם לטעויות כי תנועת כלי הרכב היתה דלילה באותה התקופה והיתה חניה בשפע לכל המשאיות שפרקו סחורה. פשוט לא היו כלי רכב פרטיים בחניה. אף אחד לא דמיין לעצמו שיום אחד לכל משפחה תהיה מכונית ושאח"כ לכל משפחה יהיו שתי מכוניות.

היום, לא ניתן לתכנן מגדל מגורים חדש ומתחתיו סופר בגלל הכמות הרבה של כלי הרכב שקיימת בכבישים. לכן מפרידים הפרדה מוחלטת בין המגורים לשטחי המסחר.

(דרך אגב, המצב זהה עם בתי ספר וגני ילדים. בתי ספר וגני ילדים שנמצאים בתוך שכונת מגורים הם אסון תחבורתי, מטרד, רעש ולכלוך לתושבי השכונה. לכן היום בונים אותם במרוכז לגובה במתחמים סגורים בקצה השכונה מחוץ לאזור המגורים).









 

Bus Nerd

Active member
בצרפת פתרו את הבעיה של המשאיות בלי בעיה

במרכז סטרסבורג ההיסטורית יש הרבה עסקים, ומעט מכוניות. כולם צריכים משאיות בשביל לקבל סחורה. אז שם המשאיות היחידות שתראה הן משאיות זעירות וחשמליות, לא מרעישות ולא תופסות הרבה מקום.
&nbsp
במקום להגדיל את הרחובות בשביל המשאיות, כמו שעושים האמריקאים (ולקבל עיר שנראית כמו פתח תקווה, שזו עיר שלא נעים ללכת בה בכלל), צריך להקטין את המשאיות כדי שיתאימו לרחובות הצרים.
 

משה12333

New member
גם בישראל פתרו את הבעיה של המשאיות בלי בעיה: פשוט מפרידים

הפרדה מוחלטת בכל שכונה חדשה שנבנית בין אזור המגורים לאזור המסחרי. לכל קניון היום יש כניסה נפרדת לחניה תת-קרקעית של הרכבים הפרטיים וכניסת שירות למשאיות שמביאות סחורה לסופר ולחנויות שבקניון. יש אפילו למשאיות מעליות משא ענקיות להעלאת הסחורה לקומה הרצויה.

בקניון שבשכונות החדשות יש סופר, סניף דואר, מס' סניפי בנקים, מס' מרפאות, בתי קפה, פיצריות, מסעדות, חנויות. אף אחד לא רואה בכלל את המשאיות הרבות שמגיעות לקניון בכל שעות היממה ונעלמות בחניון הפריקה הפרטי שלהן.

ומדובר במשאיות-ענק בכמויות עצומות. אין פקקים, אין חסימת נתיבים, אין רעש, אין הפרעה למגדלי המגורים.





 
כשצריך רק חלב או לחם, מיותר בעיניי לנסוע לקניון

זה תכנון שמשרת רק את בעל הקניון.
ואין כמו לצאת לאכול פיצה במתחם סגור......


עזוב.... כנראה לא תצליח לשכנע אותי.....
 

d70

Well-known member
נכון לעבר ,זמנים משתנים
מכולות שכונתיות נסגרות,ומי שנשאר יקר להחריד.
גרתי סמוך למכולת ולא קניתי שם אפילו פעם אחת.יותר פרקטי לעצור בדרך מהעבודה במרכז קניות גדול וזול.
ד"א אנשים כאן מתבלבלים בין סיבה לתוצאה,אם משהו חושב שתשים מכולת ברחוב ואנשים יבואו - טועה.גרתי בשכונה עם מכולות שכונתיות קטנות.הן עבדו בעבר ואנשים קנו בהן. עם הזמן הקונים נעלמו וכולם נסגרו.
כלומר גם שלאנשים הייתה את האופציה-הם העדיפו לקנות במרכז קניות מסודר וזול.
שנית ,זמינות הרכב והפחד על הילדים מביא אנשים להביא את הילדים ברכב.זה לא משנה שגרים קרוב או לא.אילו פשוט זמנים אחרים.מורידים וממשיכים לעבודה.
שהייתי קטן הלכתי לבית הספר וחזרתי ברגל עם חברים.היום (באותו בית ספר) ההורים מעדיפים להסיע את הילד ולהמשיך לעבודה.
תחבורה ציבורית-בעבר הייתה תחבורה ציבורית יעילה ,אבל אחרי הרפורמות,הוציאו את הקווים מהשכונה. במקום ללכת לתחנת האוטובוס, לחכות (לאחד מבין שלושה) לקו אוטובוס שעובר בבית הספר 10 דקות, ואז נסיעה 5 דקות לבית הספר,צריך היום לטייל מחוץ לשכונה לחפש תחנת אוטובוס,לא יעיל בעליל והנה חזרנו לאופציית הרכב.
צריך להבין שכל עוד לא יטפלו בבעיות היסודיות של התחבורה הציבורית ,אנשים חייבים לקנות רכב. וברגע שיש רכב בחנייה,אז משתמשים בו....
 

Bus Nerd

Active member
כשמתכננים שכונות שאינן walkable, התח"צ נפגעת

כשאתה מתכנן שכונה שאין לה גריד נורמלי, ושאין לה עירוב שימושים כמו שצריך (לא, מכולת בודדת זה לא מספיק), אי אפשר לספק לה תחבורה ציבורית נורמלית.
&nbsp
תסתכל על הקווים שמגיעים לתחנת הרכבת קריית אריה בפ"ת שעושים סיבוב באם המושבות: הסיבובים האלו ארוכים ומסורבלים ומעכבים את כל מי שרוצה להגיע לרכבת. אם השכונה הייתה בנויה בצורת גריד שמעודד הליכה, לא הייתה בעיה להעביר קו ברחוב מקביל, אנשים היו הולכים 300 מטר לתחנה.
&nbsp
מוציאים קווי אוטובוס משכונות כאלו הרבה פעמים כי אי אפשר להצדיק קו אוטובוס ייחודי לשכונה, והעברת האוטובוס בשכונה פוגעת בכל משתמשי האוטובוס שמגיעים ממקומות אחרים. בנוסף, הרבה פעמים תושבים מתלוננים על ה"רעש" או ה"זיהום" של האוטובוסים.
&nbsp
כשמתכננים עבור רכב פרטי, לא צריך להתפלא שיותר אנשים קונים רכבים פרטיים.
&nbsp
בקשר ל"פחד על הילדים": מפחדים שהילד יידרס כי יש יותר מדי מכוניות, אז הפתרון הוא להביא אותו לבית הספר במכונית? אתה רואה את האבסורד כאן?
 
למעלה