תודה לכל המגיבים, והמגיבות...
ויודעים מה? אני מסכימה פה בחלקים עם כולם אבל... לא מצליחה, קשה לי לסלוח לו על זה כי עד השנה הזו היו לי ימי הולדת חרא והוא ידע כמה זה חשוב לי. ובקשר לזה שאין לו שיחות? אני התקשרתי אליו, הוא היה רק צריך לומר לי מזל טוב. אבל הוא שכח. אני לא מסוגלת להיות עם אנשים ששוכחים אותי, זה גורם לי להרגיש מקום אחרון ואני ממש לא. אני מניחה שכשהוא יחזור מהצבא הוא ינסה לדבר איתי על זה.. לא יודעת מה יסגר עם זה,והאמת שמעדיפה לא לחשוב על זה. אתמול דווקא היה לי יום הולדת נפלא, החבר לקח אותי לספא, החברות הפציצו אצלי בערב, וגם שאר הידידים, היום אני הולכת למועדון שאני הכי אוהבת לחגוג ושבוע הבא- קעקוע. תודה לכולכם.