תראה
אני נגד מוסד נישואין. הייתי בקשר ארוך טווח שהנושא עלה, ובגלל שבן זוגי לא ממש הבין את הראש , הוא היה בטוח שאני לא רצינית לגביהקשר איתו וזאת גם לאחר שנה ושנתיים ויותר של מגורים יחד, הוא לקח את זה כעלבון שלא רציתי למסד את הקשר. בסופו של דבר, לא רק בשל אי ההבנה הזו, אלא בשל רבות נוספות, נפרדנו. עשיתי חושבים אחרי כל העניין. אני עדיין נגד חתונהומוסד הנישואין. אני עדיין חושבת שיש סוג של טקסים (כמו רבנות, כמו לנסוע לקפריסין במיוחד בשביל חתונה שתוכר על ידי המדינה) שלא אהיה מוכנה לעבור לא משנה מה. מאחר ובסביבה שלילא מעט אנשים עושים כל מיני טקסים אלטרנטיביים, שגם הם לא מדברים אליי במיוחד , כי כלהמעמד לא מדבר אליי במיוחד, חשבתי שזה נושא שאני יכולה להיות גמישה לגביו בקשר עתידי. שהייתי מאד שמחה לא להצטרך להיות במצב הזה, שיש סוגים של טקסים שהם נגד העקרונות שלי, אבל שאם לבן הזוג שלי יהיה כל כך חשוב לעשות איזו מסיבה לכל העולם, אני לא הולכת לפוצץ על זה יחסים, כי לא שווה להפסיד על זה מישהו שאני אוהבת אם באמת הקשר ביננו טוב. מאישה גם הרבה יותר מצפים שתתחתן, או שתרצה להתחתן, וכאילו העובדה שאין לי חלומות על שמלה לבנה וגם אם יש לי לא הייתי רוצה להגשים אותם לא ממש מתקבלת יפה על ידי גברים שמייד רואים באישה כמוני סוג של מוזרה או לא נורמלית או מה שלא יהיה. אני גם חושבת שכאשר אתה מצהיר בפני מישהי שאתה יוצא איתה פעמים שאתה לא מעונין להתחתן, אתה נתפס כלא רציני, אולי עדיף להשאיר את הדיון לשלבים יותר מאוחרים ביחסים, בהם יש אמון רב יותר וכבר הוכחת את עצמך כרציני. לצערי אני אומרת זאת מניסיון שלי, שעדיף לא לצאת בהצהרות האלה בשלב מוקדם של היחסים, למרות שתפיסת עולם היא דבר חשוב שיש לדון עליה בשלב לא מאוחר מדי של היחסים, מצד שני.